הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Logo_galleria.png|left|80px]] |
[[תמונה:Logo_galleria.png|left|80px]] |
||
+ | ==נעם רבינוביץ: ארבעה בתים== |
||
− | ==לא רומנטי, לא הרואי== |
||
− | [[תמונה: |
+ | [[תמונה:go.jpg|thumb|380px|יעל גורן שטראוס]] |
'''11.8.2012''' |
'''11.8.2012''' |
||
+ | '''ארבעה בתים – סיפורה של מפה אחת, ארבעה בתים, התכתבות ותערוכה''' |
||
− | בשבת ה-11.8, בעיצומו של הקיץ הישראלי הלוהט, תפתח בגלריה בבארי התערוכה |
||
+ | נעם רבינוביץ מציג בגלריה בבארי את תערוכתו "ארבעה בתים". |
||
− | '''לא רומנטי, לא הרואי'''.<br/> |
||
+ | ארבעת הבתים איתם הוא מתכתב הם בתים נטושים שנמצאו במקום עם העלייה לקרקע של קיבוץ בארי . העבודה מול נועם רבינוביץ, חבר בית השיטה ויליד גדות, היא סוג של שיחה מתמשכת שתחילתה בשנת 2006 בהתכתבות. נועם נענה להזמנה להציג בגלריה וביקש שיישלח אליו חומר על המקום, מכל סוג שהוא. חבילות עם ספרי המקום, מפות, צילומים וטקסטים נשלחו אליו בדואר. המפה, שנמצאה בלקסיקון "דברי ערך" של בארי, היא שכבשה אותו, דרכה עברה אליו רוח המקום. זו מפה ששורטטה בשנת 1984 ובה סימוני הבתים והשבילים של הקיבוץ ותווי השדות הסמוכים לגדר. מסומנים עליה גם ארבעת הבתים הערביים הנטושים שהיו בנקודה לפני העלייה לקרקע בשנת 1949,מודגשים בשחור. במפה מתאחדים ההיסטוריה של המקום, החוויות והזיכרונות של אנשי המקום עם הקודים והסימנים הגרפיים. על בסיס המפה, המהווה נקודת ישוב ספציפית, צייר ורקם האמן את עולמו שלו, שנמצאים בו תמיד דימויים מעולם הטבע והבוטניקה, גיאולוגיה , גיאוגרפיה, חקלאות וגם דימויים שמקורם בעולם ילדותו. הצופה ימצא שם צורות עלים ופרחים (כלנית, אקליפטוס,שיזף, תלתן, גפן ועוד)זהו עולם דימויים שמדבר אל רבים מבני הארץ הזאת. עולם דימויים ישראלי-צברי קולקטיבי שנימה נוסטלגית דבקה בו. בעבודות המוקדמות יותר, בתערוכה בבארי ב-2006, טופלה המפה, כוסתה כמעט כליל ונטמעה בסימני עולמו הפנימי-אומנותי של האמן. בהמשך חלה התפתחות, כשהמפה מוצבת במרכז הדף והטיפול עובר לשוליים, כמעין פירוש לטקסט בדף הגמרא. תערוכה זו הוצגה בבית האמנים בתל אביב בשנת 2009 , אך נועם עדיין לא יכול היה להניח למפה, והשיחה בינינו נמשכה. |
||
− | תערוכה קבוצתית של 6 ציירים ופסלת אחת, ברובם ותיקים, תושבי אשכול והאזור.<br/> |
||
+ | התערוכה הנוכחית, השלישית בסדרה, מתמקדת בארבעת הבתים, פונה אליהם פנימה. |
||
− | התערוכה מפנה את המבט לעיסוק הבלתי נלאה בסביבה הקרובה, בגלוי ובסמוי בה, ביומיומי שנמצא מחוץ לסטודיו, בשולי המדרכה, מאחורי הבית. צמח הבר המצוי, חסר ההוד וההדר, הנפוץ כל כך בכל מקום עד שהופך לשקוף ולבלתי נראה, הוא האנטי-גיבור שלנו. |
||
+ | נעזבה המפה, המרחב עליו מסומנים הבתים, ונותר הזיכרון. בתערוכה זו מצייר נועם רבינוביץ ציורים לקירות הבתים. הוא בחר 5 דגמי צומח מתוך מאגר הצומח שלו וציין צבע מיוחד לכל בית. הציור הוא בצבעי שמן על גבי מצע לבן שקוף, משני צידי המצע, מה שנותן עומק ושכבתיות. ארבעת הבתים נוכחים בבארי למרות שכבר אינם (רק אחד מהם עדיין עומד על תילו). זוהי נוכחות של זיכרון, של סיפור, של קוד. הציור של נועם מיטשטש, מציירים אותו והוא שוב מיטשטש. תהליך הציור מתייחס למורכבות של הנוכחות הנעדרת של הבתים בחיי הישוב, לזמן שעובר, לדורות הדיירים שמתחלפים בבתים. באמצעות ציורי הדגמים הצמחיים שלו, מתחבר נועם לבתים, שהופכים לשלו באופן מטאפורי, רגשי. |
||
− | '''רון גנג''' (אורים) מציג סדרה של שיחי צבר שהוא מוצא בוואדי שליד הקיבוץ,''' עופרה וולף''' (אורים) מתמקדת בצמחי האגבות הצומחים פרא באין מפריע בחצר הקיבוץ, '''יוחנן דרוקר''' (בארי) מצייר חצבים ועיריות – צמחי הסתיו הנובטים בכל פינה אפשרית, '''יעל גורן שטראוס''' (ניר יצחק) מפנה את מבטנו לעשב השוטה, לחובזה ולחרצית הבר, '''יונה לוי-גרוסמן''' (עין הבשור) מציירת את החולות הנודדים, מהם בוקעת צמחיה מדברית דלה, ונורית לבנה (יד מרדכי) מתמקדת בכלניות המכסות במרבדים את השדות וצידי הדרכים בחורף. '''מיכל אברהמי-שצקי''' (מגן) יוצאת לפסליה מתוך ענפים וגזעים יבשים שהיא מלקטת בשטח הקיבוץ.<br/> |
||
+ | בחלל הוידיאו תוקרן אנימציה של סדרת רישומי רצף המונה למעלה מ-60 רישומי עפרון. הרישומים הם למעשה רישום אחד בעפרון, מונוכרומי, המצויר על אותו גיליון נייר, נסרק ונשמר במחשב. השני צויר עליו ונסרק, וכן הלאה.רישום על רישום, המוקדם נמחק מפני המאוחר, ונוצרת שכבה נצברת של זיכרון של פעולות. |
||
− | אמנות שיש בה פשטות וענווה, הסתכלות בטבע הסובב אותנו, הלא רומנטי ולא הרואי.<br/> |
||
+ | תערוכה מרתקת שמשקפת תהליך מורכב של שנים, מעין מחקר אישי של אמן על מקום. |
||
− | המתבונן נדרש להשתהות לרגע מהחיפזון הבלתי פוסק אחר המיוחד, האחר, החדש והגרנדיוזי, ולקלוט את הקיים, היש שנמצא מתחת לאפינו, הגלוי כל כך עד שאיננו מסוגלים לראותו. פה מובטח לו העונג, תמים ואמיתי. |
||
+ | הפתיחה בצמוד לחג העלייה לקרקע של הישוב, תיערך בשבת ה-15.9 מהשעה 11:30. |
||
+ | מפגש עם האמן יתקיים בשעה 13:15. בפתיחה יושק קטלוג דיגיטלי שהופק במיוחד על התערוכה, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות. היכנסו ל-noamrabinovich.com |
||
+ | |||
+ | שעות פתיחת הגלריה: חמישי 17:00-19:00, שישי וערבי חג 9:00-13:00, 19:30-20:30, שבת וחג 11:30-14:30, או בתאום מראש עם זיוה ילין: 0547918049 |
||
+ | זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי. |
||
+ | |||
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי |
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי |
גרסה מ־12:21, 15 בספטמבר 2012
נעם רבינוביץ: ארבעה בתים
11.8.2012
ארבעה בתים – סיפורה של מפה אחת, ארבעה בתים, התכתבות ותערוכה נעם רבינוביץ מציג בגלריה בבארי את תערוכתו "ארבעה בתים". ארבעת הבתים איתם הוא מתכתב הם בתים נטושים שנמצאו במקום עם העלייה לקרקע של קיבוץ בארי . העבודה מול נועם רבינוביץ, חבר בית השיטה ויליד גדות, היא סוג של שיחה מתמשכת שתחילתה בשנת 2006 בהתכתבות. נועם נענה להזמנה להציג בגלריה וביקש שיישלח אליו חומר על המקום, מכל סוג שהוא. חבילות עם ספרי המקום, מפות, צילומים וטקסטים נשלחו אליו בדואר. המפה, שנמצאה בלקסיקון "דברי ערך" של בארי, היא שכבשה אותו, דרכה עברה אליו רוח המקום. זו מפה ששורטטה בשנת 1984 ובה סימוני הבתים והשבילים של הקיבוץ ותווי השדות הסמוכים לגדר. מסומנים עליה גם ארבעת הבתים הערביים הנטושים שהיו בנקודה לפני העלייה לקרקע בשנת 1949,מודגשים בשחור. במפה מתאחדים ההיסטוריה של המקום, החוויות והזיכרונות של אנשי המקום עם הקודים והסימנים הגרפיים. על בסיס המפה, המהווה נקודת ישוב ספציפית, צייר ורקם האמן את עולמו שלו, שנמצאים בו תמיד דימויים מעולם הטבע והבוטניקה, גיאולוגיה , גיאוגרפיה, חקלאות וגם דימויים שמקורם בעולם ילדותו. הצופה ימצא שם צורות עלים ופרחים (כלנית, אקליפטוס,שיזף, תלתן, גפן ועוד)זהו עולם דימויים שמדבר אל רבים מבני הארץ הזאת. עולם דימויים ישראלי-צברי קולקטיבי שנימה נוסטלגית דבקה בו. בעבודות המוקדמות יותר, בתערוכה בבארי ב-2006, טופלה המפה, כוסתה כמעט כליל ונטמעה בסימני עולמו הפנימי-אומנותי של האמן. בהמשך חלה התפתחות, כשהמפה מוצבת במרכז הדף והטיפול עובר לשוליים, כמעין פירוש לטקסט בדף הגמרא. תערוכה זו הוצגה בבית האמנים בתל אביב בשנת 2009 , אך נועם עדיין לא יכול היה להניח למפה, והשיחה בינינו נמשכה. התערוכה הנוכחית, השלישית בסדרה, מתמקדת בארבעת הבתים, פונה אליהם פנימה. נעזבה המפה, המרחב עליו מסומנים הבתים, ונותר הזיכרון. בתערוכה זו מצייר נועם רבינוביץ ציורים לקירות הבתים. הוא בחר 5 דגמי צומח מתוך מאגר הצומח שלו וציין צבע מיוחד לכל בית. הציור הוא בצבעי שמן על גבי מצע לבן שקוף, משני צידי המצע, מה שנותן עומק ושכבתיות. ארבעת הבתים נוכחים בבארי למרות שכבר אינם (רק אחד מהם עדיין עומד על תילו). זוהי נוכחות של זיכרון, של סיפור, של קוד. הציור של נועם מיטשטש, מציירים אותו והוא שוב מיטשטש. תהליך הציור מתייחס למורכבות של הנוכחות הנעדרת של הבתים בחיי הישוב, לזמן שעובר, לדורות הדיירים שמתחלפים בבתים. באמצעות ציורי הדגמים הצמחיים שלו, מתחבר נועם לבתים, שהופכים לשלו באופן מטאפורי, רגשי. בחלל הוידיאו תוקרן אנימציה של סדרת רישומי רצף המונה למעלה מ-60 רישומי עפרון. הרישומים הם למעשה רישום אחד בעפרון, מונוכרומי, המצויר על אותו גיליון נייר, נסרק ונשמר במחשב. השני צויר עליו ונסרק, וכן הלאה.רישום על רישום, המוקדם נמחק מפני המאוחר, ונוצרת שכבה נצברת של זיכרון של פעולות. תערוכה מרתקת שמשקפת תהליך מורכב של שנים, מעין מחקר אישי של אמן על מקום. הפתיחה בצמוד לחג העלייה לקרקע של הישוב, תיערך בשבת ה-15.9 מהשעה 11:30. מפגש עם האמן יתקיים בשעה 13:15. בפתיחה יושק קטלוג דיגיטלי שהופק במיוחד על התערוכה, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות. היכנסו ל-noamrabinovich.com
שעות פתיחת הגלריה: חמישי 17:00-19:00, שישי וערבי חג 9:00-13:00, 19:30-20:30, שבת וחג 11:30-14:30, או בתאום מראש עם זיוה ילין: 0547918049 זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי.
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי
שעות הפתיחה:
שבת - 11.7 11:30-14:30, שלישי - 17:00-20:00,
חמישי - 17:00-19:00, שישי - 9:00-13:00,
שבת - 11:30-14:30
gallerybeeri@gmail.com
תערוכות בעבר
2008
- מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי, מרץ 2008
- לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה, מרץ 2008
- חיים גל און – אביב 2008, אפריל 2008
- אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006, אפריל 2008
- מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור, מאי 2008
- אלעד קופלר: ספינת השוטים, יוני 2008
- קרן גלר: מיצב וידיאו
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008
- רגיעה, תערוכת אמני אשכול, חול המועד סוכות, 14.10.2008
- אדם קלדרון: דבורים, נובמבר 2008
- נעמי בריקמן וקוקן ארגון, דצמבר 2008
2009
- פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ, ינואר 2009
- ורד ואילי לוי: סט קומפלט, מרץ 2009
- ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק, אפריל 2009
- פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ, מאי 2009
- רועי דרסטין וירון אתר, יוני 2009
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009, יולי 2009
- בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009, אוגוסט 2009
- אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא, ספטמבר 2009
- סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין, אוקטובר 2009
2010
- Elsewhere, מקום אחר, מרץ 2010
- סיגל נפתלי: "ארגז כלים", מאי 2010
- בוגרי אמנות נופי הבשור 2010, יולי 2010
- מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ, אוגוסט 2010
- המקום שלי המקום שלך, ספטמבר 2010
- עתר גבע: צבע עבודה, אוקטובר 2010
- אורית ישי: "מספרי מזל", שחר מרקס: עבודות וידיאו, נובמבר 2010
- יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה", דצמבר 2010
2011
- נטע שפירא: "כלאי רוח", רועי מנחם מרקוביץ: "עסקים כרגיל", ינואר 2011
- פגישת מחזור, פברואר 2011
- גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3, מרץ 2011
- שרון ליפשיץ: ״הקו והמעגל״; סיון גרוס: ״פועלת דור שלישי״, אפריל 2011
- אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם, מאי 2011
- בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011, יולי 2011
- דפנה ניסים - עיוני, אוגוסט 2011
- בן הגרי - לנו החירות, ספטמבר 2011
- משק - בית, אוקטובר 2011
- רוני ברות: חלון אחד, נובמבר 2011
- רגעים – סרטים קצרים מביה"ס לאמנויות הקול והמסך, מכללת ספיר, דצמבר 2011
2012
- ויקי סקנדריון - Ground Zero, דנה לוי וסשה סרבר - aftermath, לאחר מכן, ינואר 2012
- נייר ועוד (Craft) - תערוכה קבוצתית של חמישה בני בארי: אדם קלדרון, יואב בריל, מרב סבירסקי, יעל בן צבי וטליה דבורי, מרץ 2012
- אוה שלו וג'יין סימון, מאי 2012
- אורן בן מורה: ״קירות קטיפה״ ויריב ספיבק: ״כפר סבא״, מאי 2012
- בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור 2012, יולי 2012
- אודי פלד: בארי–אוקלנד–בארי (דרך סעד), יולי 2012
- לא רומנטי, לא הרואי, אוגוסט 2012