הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם== |
==אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם== |
||
'''19.5.2011''' |
'''19.5.2011''' |
||
| − | [[תמונה: |
+ | [[תמונה:Bogrim2011_ariel.jpg|thumb|350px|'''אריאל אפרת''']] |
| + | [[תמונה:Bogrim2011_inbal.jpg|thumb|350px|'''ענבל אברהם''']] |
||
| + | תערוכת בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור חוזרת כמדי שנה ופותחת את הקיץ!<br/> |
||
| − | ביום חמישי ה-19 במאי, תפתח תערוכתן של בוגרות ספיר, '''אטואל בוחבוט''' ו'''אורלי אמסלם'''.<br/> |
||
| + | הפעם יציגו 10 נערים ונערות, שסיימו שלוש שנות לימוד אינטנסיביות במגמה.<br/> |
||
| − | תערוכתה של '''אטואל בוחבוט''' מתקיימת במסגרת מלגות הצטיינות לתערוכת יחיד שניתנות ע"י ידידי ביה"ס לאמנות חברה ותרבות בספיר, הניתנות מדי שנה לבוגרים מצטיינים במטרה לקדם ולתמוך באמנים אלו ולקדם את העשייה האמנותית בגלריות באזור הדרום.<br/> |
||
| + | התוצאות יפות, לעיתים מפתיעות באופן השימוש שלהם בחומר ובחלל, וברעיונות שהתלמידים מביאים. |
||
| − | אטואל בוחבוט (אטי), יוצאת לעבודותיה מתוך זיכרון בית ילדותה בשדרות שאינו מרפה ממנה: הגדר, הכסא שסבתא הייתה יושבת עליו שעות וצופה אל הרחוב, מיטת היחיד, המראה האליפסית, המדרגות לקומה העליונה – כל אלו חרוטים בזיכרונה והיא משרטטת אותם בברזל העגול, מרתכת אותם ומעמידה אותם בחלל הגלריה כקווי מתאר ריקים, חסרי בשר, כזיכרונות רפאים לבית ההוא שכבר לא קיים, שהוא כבר לא הבית שלה, שגרים בו אנשים אחרים.<br/> |
||
| + | מגוון הנושאים בהם העבודות עוסקות: '''אלמוג בן נתן''' מציג את המציאות למול הפנטזיה, בשני זוגות ציורים העוסקים בזוגיות ובשאיפה של היחיד להיות מישהו מרכזי בחברה. הנדנדה התלויה ביניהם כמטוטלת מדגישה את הפער בין הרצוי למצוי. '''גל קליפר''' עוסקת ברכות שבאהבה שמצוירת על גבי שמיכת פוך ורודה, כשבכל ריבוע מתוארת נשיקה. השמיכה כמצע תלויה על הקיר ולמרגלותיה שני זוגות נעלי בית, של אישה ושל גבר. '''ענבל אברהם''' פיסלה עדר כבשים כמטפורה למין האנושי, וביניהן גם חולות ופיסחות בשולי העדר. בעבודה קריצות הומוריסטיות '''אריאל אפרת''' יוצקת משעווה קטעי גוף – ידיים ורגליים כמייצגות את אישיות האדם, כשהדמיון שלהן למציאות מצמרר. '''שיר פלד''' מעצבת שמלות ערב מפוארות מחומרים מתכלים ונמוכים: משקיות ניילון, עיתונים, נייר טואלט, מסקינגטייפ וניירות מחברות בית ספר. בחדר ההקרנה מצגת שבה היא נראית מדגמנת את השמלות על גופה. '''גלית סלימסון''' מציירת את בני משפחתה שהשפיעו עליה מתוך הסתכלות בצילומים של אלבום משפחתי, '''לינור זלצר עין-גדי''' יוצרת פסנתר הבנוי מחומרי למידה: קלסרים, ספרי לימוד, טבלת מעבדה ודפי מבחני בגרות. היא מעבירה גישה ביקורתית כשהיא מעמתת רעשי בית ספר עם תקתוק מטרונום,''' מאי בן-עמי''' מפסלת בחימר ראשים פעורי פה ועיניים הניצבים במעגל ומקיאים מתוכם את הטקסט של הקדיש, כדיבור על הדרגה הנמוכה שהאנושות הגיעה אליה בכבוד לאדם בתקופת השואה. '''ויקה''' בודקת את נושא הרוע והאכזריות, טורף מול נטרף, כשהיא מפסלת ומציבה עדת זאבים טורפים השועטים לעברו של הצופה. הזאבים שחורים ומאיימים ועיניהם בורקות ו'''תום סירוטה''' מציב סדרת ציורי דמויות אקספרסיבית של זוג, גבר ואשה, במצבים אנושיים מרגשים שיש בהם מן האינטימיות והתום. <br/> |
||
| − | את הבית של ילדותה בנתה עם אבא, היא מספרת. במו ידיהם. אטי בוחבוט היא אמנית-בנאית, היא מספרת את סיפורה דרך החפצים שהיא בונה. לצד הברזל הקשה הוסיפה יציקות שעווה רכות: את נעלי הבית של סבתא, הפמוטים, כוס הקידוש, מגש עם כוסות ופינג'אן מרוקאי.<br/> |
||
| + | כולם מוזמנים בשבת ה-2.7 מהשעה 11:30 לצפות בתערוכה המרגשת של דור העתיד שלנו.<br/> |
||
| − | העבודה הפיזית בברזל הקשה, הקונסטרוקציות שבונה אטי בוחבוט, היא דרך חיים עבורה. כך למדה מאביה שהיה צורף וידע לבנות הכל. בשמחת הברזל שלה יש גם הרבה געגוע ויתמות וריק גדול.<br/> |
||
| + | בשעה 13:00 תתקיים שיחת גלריה בהשתתפות המציגים. אל תחמיצו! |
||
| − | [[תמונה:Amsalem.jpg|thumb|300px|'''אורלי אמסלם''': "שלוש כלות"]] |
||
| − | לצידה מציגה בחלל ההקרנה '''אורלי אמסלם''' שסיימה לימודיה בספיר לפני כשנתיים ויוצרת בתחום הוידיאו. |
||
| − | הוידיאו של אורלי אמסלם "מובן מאליו" עוסק בחיפוש אחר החופש בתוך הזוגיות, ברגשות הלא ברורים שיש לנו כשאנו בתוך מוסד הנישואין: החופש לא מושלם. לפעמים תחושת התלות בבן הזוג והאהבה מספקים חום, אך גם יכולים להעביר תחושת מחנק. האישה מנסה לרצות את כולם, ולא נותנת מספיק מקום לרצונות שלה. הוידיאו מבטא את הרצון הלא מודע שלה לברוח, להשתחרר. |
||
| − | בוידיאו של אורלי אמסלם מופיעות 3 כלות: אימה, היא עצמה וביתה והשפה מתחלפת בין צרפתית לעברית. אורלי אמסלם, כמו אטואל בוחבוט, משמרת את התרבות הצרפתית ממנה באה, את השפה ואת הבית והמשפחה וזה מה שהופך את סרטיה לאותנטיים. גם השבר התרבותי וקשיי הקליטה בארץ ניכרים בהם. בשתי העבודות של שתי האמניות מובא סיפורן האישי באופן אותנטי ומרגש.<br/> |
||
| − | '''הפתיחה החגיגית בחמישי ה-19.5.2011 בשעה 17:00.'''<br/> |
||
| − | '''שיח גלריה''' בהשתתפות האמניות יתקיים בשעה 18:00.<br/> |
||
'''שעות הפתיחה של הגלריה:''' חמישי: 17:00-19:00, שישי:9:00-13:00, 19:30-20:30,<br/> |
'''שעות הפתיחה של הגלריה:''' חמישי: 17:00-19:00, שישי:9:00-13:00, 19:30-20:30,<br/> |
||
שבת: 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049 |
שבת: 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049 |
||
גרסה מ־14:42, 30 ביוני 2011
אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם
19.5.2011
תערוכת בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור חוזרת כמדי שנה ופותחת את הקיץ!
הפעם יציגו 10 נערים ונערות, שסיימו שלוש שנות לימוד אינטנסיביות במגמה.
התוצאות יפות, לעיתים מפתיעות באופן השימוש שלהם בחומר ובחלל, וברעיונות שהתלמידים מביאים.
מגוון הנושאים בהם העבודות עוסקות: אלמוג בן נתן מציג את המציאות למול הפנטזיה, בשני זוגות ציורים העוסקים בזוגיות ובשאיפה של היחיד להיות מישהו מרכזי בחברה. הנדנדה התלויה ביניהם כמטוטלת מדגישה את הפער בין הרצוי למצוי. גל קליפר עוסקת ברכות שבאהבה שמצוירת על גבי שמיכת פוך ורודה, כשבכל ריבוע מתוארת נשיקה. השמיכה כמצע תלויה על הקיר ולמרגלותיה שני זוגות נעלי בית, של אישה ושל גבר. ענבל אברהם פיסלה עדר כבשים כמטפורה למין האנושי, וביניהן גם חולות ופיסחות בשולי העדר. בעבודה קריצות הומוריסטיות אריאל אפרת יוצקת משעווה קטעי גוף – ידיים ורגליים כמייצגות את אישיות האדם, כשהדמיון שלהן למציאות מצמרר. שיר פלד מעצבת שמלות ערב מפוארות מחומרים מתכלים ונמוכים: משקיות ניילון, עיתונים, נייר טואלט, מסקינגטייפ וניירות מחברות בית ספר. בחדר ההקרנה מצגת שבה היא נראית מדגמנת את השמלות על גופה. גלית סלימסון מציירת את בני משפחתה שהשפיעו עליה מתוך הסתכלות בצילומים של אלבום משפחתי, לינור זלצר עין-גדי יוצרת פסנתר הבנוי מחומרי למידה: קלסרים, ספרי לימוד, טבלת מעבדה ודפי מבחני בגרות. היא מעבירה גישה ביקורתית כשהיא מעמתת רעשי בית ספר עם תקתוק מטרונום, מאי בן-עמי מפסלת בחימר ראשים פעורי פה ועיניים הניצבים במעגל ומקיאים מתוכם את הטקסט של הקדיש, כדיבור על הדרגה הנמוכה שהאנושות הגיעה אליה בכבוד לאדם בתקופת השואה. ויקה בודקת את נושא הרוע והאכזריות, טורף מול נטרף, כשהיא מפסלת ומציבה עדת זאבים טורפים השועטים לעברו של הצופה. הזאבים שחורים ומאיימים ועיניהם בורקות ותום סירוטה מציב סדרת ציורי דמויות אקספרסיבית של זוג, גבר ואשה, במצבים אנושיים מרגשים שיש בהם מן האינטימיות והתום.
כולם מוזמנים בשבת ה-2.7 מהשעה 11:30 לצפות בתערוכה המרגשת של דור העתיד שלנו.
בשעה 13:00 תתקיים שיחת גלריה בהשתתפות המציגים. אל תחמיצו!
שעות הפתיחה של הגלריה: חמישי: 17:00-19:00, שישי:9:00-13:00, 19:30-20:30,
שבת: 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049
תערוכות בעבר
2008
- מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי, מרץ 2008
- לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה, מרץ 2008
- חיים גל און – אביב 2008, אפריל 2008
- אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006, אפריל 2008
- מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור, מאי 2008
- אלעד קופלר: ספינת השוטים, יוני 2008
- קרן גלר: מיצב וידיאו
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008
- רגיעה, תערוכת אמני אשכול, חול המועד סוכות, 14.10.2008
- אדם קלדרון: דבורים, נובמבר 2008
- נעמי בריקמן וקוקן ארגון, דצמבר 2008
2009
- פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ, ינואר 2009
- ורד ואילי לוי: סט קומפלט, מרץ 2009
- ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק, אפריל 2009
- פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ, מאי 2009
- רועי דרסטין וירון אתר, יוני 2009
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009, יולי 2009
- בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009, אוגוסט 2009
- אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא, ספטמבר 2009
- סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין, אוקטובר 2009
2010
- Elsewhere, מקום אחר, מרץ 2010
- סיגל נפתלי: "ארגז כלים", מאי 2010
- בוגרי אמנות נופי הבשור 2010, יולי 2010
- מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ, אוגוסט 2010
- המקום שלי המקום שלך, ספטמבר 2010
- עתר גבע: צבע עבודה, אוקטובר 2010
- אורית ישי: "מספרי מזל", שחר מרקס: עבודות וידיאו, נובמבר 2010
- יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה", דצמבר 2010
2011
- נטע שפירא: "כלאי רוח", רועי מנחם מרקוביץ: "עסקים כרגיל", ינואר 2011
- פגישת מחזור, פברואר 2011
- גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3, מרץ 2011
- שרון ליפשיץ: ״הקו והמעגל״; סיון גרוס: ״פועלת דור שלישי״, אפריל 2011
- אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם, מאי 2011