הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 62: | שורה 62: | ||
*'''[[פגישת מחזור]]''', פברואר 2011 |
*'''[[פגישת מחזור]]''', פברואר 2011 |
||
*'''[[גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3]]''', מרץ 2011 |
*'''[[גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3]]''', מרץ 2011 |
||
+ | *'''[[שרון ליפשיץ: ״הקו והמעגל״; סיון גרוס: ״פועלת דור שלישי״]]''', אפריל 2011 |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־15:26, 19 במאי 2011
אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם
19.5.2011
ביום חמישי ה-19 במאי, תפתח תערוכתן של בוגרות ספיר, אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם.
תערוכתה של אטואל בוחבוט מתקיימת במסגרת מלגות הצטיינות לתערוכת יחיד שניתנות ע"י ידידי ביה"ס לאמנות חברה ותרבות בספיר, הניתנות מדי שנה לבוגרים מצטיינים במטרה לקדם ולתמוך באמנים אלו ולקדם את העשייה האמנותית בגלריות באזור הדרום.
אטואל בוחבוט (אטי), יוצאת לעבודותיה מתוך זיכרון בית ילדותה בשדרות שאינו מרפה ממנה: הגדר, הכסא שסבתא הייתה יושבת עליו שעות וצופה אל הרחוב, מיטת היחיד, המראה האליפסית, המדרגות לקומה העליונה – כל אלו חרוטים בזיכרונה והיא משרטטת אותם בברזל העגול, מרתכת אותם ומעמידה אותם בחלל הגלריה כקווי מתאר ריקים, חסרי בשר, כזיכרונות רפאים לבית ההוא שכבר לא קיים, שהוא כבר לא הבית שלה, שגרים בו אנשים אחרים.
את הבית של ילדותה בנתה עם אבא, היא מספרת. במו ידיהם. אטי בוחבוט היא אמנית-בנאית, היא מספרת את סיפורה דרך החפצים שהיא בונה. לצד הברזל הקשה הוסיפה יציקות שעווה רכות: את נעלי הבית של סבתא, הפמוטים, כוס הקידוש, מגש עם כוסות ופינג'אן מרוקאי.
העבודה הפיזית בברזל הקשה, הקונסטרוקציות שבונה אטי בוחבוט, היא דרך חיים עבורה. כך למדה מאביה שהיה צורף וידע לבנות הכל. בשמחת הברזל שלה יש גם הרבה געגוע ויתמות וריק גדול.
לצידה מציגה בחלל ההקרנה אורלי אמסלם שסיימה לימודיה בספיר לפני כשנתיים ויוצרת בתחום הוידיאו.
הוידיאו של אורלי אמסלם "מובן מאליו" עוסק בחיפוש אחר החופש בתוך הזוגיות, ברגשות הלא ברורים שיש לנו כשאנו בתוך מוסד הנישואין: החופש לא מושלם. לפעמים תחושת התלות בבן הזוג והאהבה מספקים חום, אך גם יכולים להעביר תחושת מחנק. האישה מנסה לרצות את כולם, ולא נותנת מספיק מקום לרצונות שלה. הוידיאו מבטא את הרצון הלא מודע שלה לברוח, להשתחרר.
בוידיאו של אורלי אמסלם מופיעות 3 כלות: אימה, היא עצמה וביתה והשפה מתחלפת בין צרפתית לעברית. אורלי אמסלם, כמו אטואל בוחבוט, משמרת את התרבות הצרפתית ממנה באה, את השפה ואת הבית והמשפחה וזה מה שהופך את סרטיה לאותנטיים. גם השבר התרבותי וקשיי הקליטה בארץ ניכרים בהם. בשתי העבודות של שתי האמניות מובא סיפורן האישי באופן אותנטי ומרגש.
הפתיחה החגיגית בחמישי ה-19.5.2011 בשעה 17:00.
שיח גלריה בהשתתפות האמניות יתקיים בשעה 18:00.
שעות הפתיחה של הגלריה: חמישי: 17:00-19:00, שישי:9:00-13:00, 19:30-20:30,
שבת: 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049
תערוכות בעבר
2008
- מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי, מרץ 2008
- לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה, מרץ 2008
- חיים גל און – אביב 2008, אפריל 2008
- אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006, אפריל 2008
- מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור, מאי 2008
- אלעד קופלר: ספינת השוטים, יוני 2008
- קרן גלר: מיצב וידיאו
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008
- רגיעה, תערוכת אמני אשכול, חול המועד סוכות, 14.10.2008
- אדם קלדרון: דבורים, נובמבר 2008
- נעמי בריקמן וקוקן ארגון, דצמבר 2008
2009
- פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ, ינואר 2009
- ורד ואילי לוי: סט קומפלט, מרץ 2009
- ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק, אפריל 2009
- פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ, מאי 2009
- רועי דרסטין וירון אתר, יוני 2009
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009, יולי 2009
- בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009, אוגוסט 2009
- אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא, ספטמבר 2009
- סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין, אוקטובר 2009
2010
- Elsewhere, מקום אחר, מרץ 2010
- סיגל נפתלי: "ארגז כלים", מאי 2010
- בוגרי אמנות נופי הבשור 2010, יולי 2010
- מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ, אוגוסט 2010
- המקום שלי המקום שלך, ספטמבר 2010
- עתר גבע: צבע עבודה, אוקטובר 2010
- אורית ישי: "מספרי מזל", שחר מרקס: עבודות וידיאו, נובמבר 2010
- יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה", דצמבר 2010
2011
- נטע שפירא: "כלאי רוח", רועי מנחם מרקוביץ: "עסקים כרגיל", ינואר 2011
- פגישת מחזור, פברואר 2011
- גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3, מרץ 2011
- שרון ליפשיץ: ״הקו והמעגל״; סיון גרוס: ״פועלת דור שלישי״, אפריל 2011