הבדלים בין גרסאות בדף "מים"

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 3: שורה 3:
 
'''מים''' - עם העליה להתיישבות, הובילו את המים מ[[בארות יצחק]] ל[[נחאביר]], בחביות על גבי עגלה רתומה לפרד. לאחר מכן הובילו את המים (באותה שיטה) מהבאר של ה[[שייח' עלי]]. בשלב נוסף נרכשה משאית "פורד" ישנה, העמיסו עליה מיכל של 4 מ"ק והובילו מים מיד–מרדכי, לשתיה ולהשקיית השתילים ב[[יעור]]. באוגוסט 1947 נסתיימה הנחת [[קו המים מניר-עם|קו המים הראשון]] ("6), שהוביל מים מניר–עם לנחאביר. עם המעבר לבארי החדשה, החלו בהנחת [[קו ירקון נגב|קו המים ירקון נגב]], שחובר לאחר מכן ל[[המוביל הארצי|מוביל הארצי]]. ב–1982 נבנה בנחל גרר [[המאגר|מאגר]] וב–1984, נחנכה באר [[מים מליחים]], בחלקה צפונית של שטחי בארי. ס"ה כמות המים העומדת לרשות בארי בשנה כ–3,550,000 מ"ק.
 
'''מים''' - עם העליה להתיישבות, הובילו את המים מ[[בארות יצחק]] ל[[נחאביר]], בחביות על גבי עגלה רתומה לפרד. לאחר מכן הובילו את המים (באותה שיטה) מהבאר של ה[[שייח' עלי]]. בשלב נוסף נרכשה משאית "פורד" ישנה, העמיסו עליה מיכל של 4 מ"ק והובילו מים מיד–מרדכי, לשתיה ולהשקיית השתילים ב[[יעור]]. באוגוסט 1947 נסתיימה הנחת [[קו המים מניר-עם|קו המים הראשון]] ("6), שהוביל מים מניר–עם לנחאביר. עם המעבר לבארי החדשה, החלו בהנחת [[קו ירקון נגב|קו המים ירקון נגב]], שחובר לאחר מכן ל[[המוביל הארצי|מוביל הארצי]]. ב–1982 נבנה בנחל גרר [[המאגר|מאגר]] וב–1984, נחנכה באר [[מים מליחים]], בחלקה צפונית של שטחי בארי. ס"ה כמות המים העומדת לרשות בארי בשנה כ–3,550,000 מ"ק.
  
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:500px; margin: 0px;">
+
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:450px; margin: 0px;">
 
'''הסיפורון השני: מים מלוחים ובצורת'''<br/>
 
'''הסיפורון השני: מים מלוחים ובצורת'''<br/>
 
[[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]]
 
[[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]]
שורה 16: שורה 16:
 
עד פתח המֵכל העליון.<br/>
 
עד פתח המֵכל העליון.<br/>
 
אלא ש...מי הבאר של בארות יצחק היו
 
אלא ש...מי הבאר של בארות יצחק היו
מלוחים, כ־800 מיליגרם לליטר, והיו
+
מלוחים, כ-800 מיליגרם לליטר, והיו
 
שהתלוצצו כי בחופשות בצפון הוסיפו
 
שהתלוצצו כי בחופשות בצפון הוסיפו
 
מלח למי השתיה.<br />
 
מלח למי השתיה.<br />

גרסה אחרונה מ־05:44, 11 בנובמבר 2011

מיכל המים בנחביר

מים - עם העליה להתיישבות, הובילו את המים מבארות יצחק לנחאביר, בחביות על גבי עגלה רתומה לפרד. לאחר מכן הובילו את המים (באותה שיטה) מהבאר של השייח' עלי. בשלב נוסף נרכשה משאית "פורד" ישנה, העמיסו עליה מיכל של 4 מ"ק והובילו מים מיד–מרדכי, לשתיה ולהשקיית השתילים ביעור. באוגוסט 1947 נסתיימה הנחת קו המים הראשון ("6), שהוביל מים מניר–עם לנחאביר. עם המעבר לבארי החדשה, החלו בהנחת קו המים ירקון נגב, שחובר לאחר מכן למוביל הארצי. ב–1982 נבנה בנחל גרר מאגר וב–1984, נחנכה באר מים מליחים, בחלקה צפונית של שטחי בארי. ס"ה כמות המים העומדת לרשות בארי בשנה כ–3,550,000 מ"ק.

הסיפורון השני: מים מלוחים ובצורת

Sipuronim Logo.jpg

חלפו שבועיים מאז יום העלייה ואספקת המים עלתה דרגה. מגדרה הגיעו עגלה ושתי פרדות: נגבה וגלילה. המים הובאו מן הבאר של בארות יצחק בתוך מֵכל שתכולתו קוב. בנחביר נבנה מגדל ועליו הוצב מֵכל בגודל דומה. את המים העלו חברים כשהם עומדים על סולם ומעבירים את הדליים מאחד לשני עד פתח המֵכל העליון.
אלא ש...מי הבאר של בארות יצחק היו מלוחים, כ-800 מיליגרם לליטר, והיו שהתלוצצו כי בחופשות בצפון הוסיפו מלח למי השתיה.
ארוח הבדואים והבריטים שבאו לבקר השתפר גם הוא. בפינה הצפון-מערבית, סמוך לגדר, הוקם אוהל אורחים – מַדָאפֶה – בו קיבלו את פניהם. המארח היה המוכתר (משה הלר ואחריו רפאל צורני).
היחסים עם שכנינו באותה עת היו טובים. ביקשנו להכיר אותם ואת אורח חייהם. הוזמנו לבקרם במאהלים שלהם ואף התארחנו בחתונה בדואית מסורתית.
אולם קבלת הפנים שערך לנו הנגב באותה שנה היתה עגומה. בראשית העונה ירדו 90 מ"מ גשם ולא יספו. השדה שנזרע ונבט, קמל – לדאבון לבנו.

רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)