הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
   
  +
==גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3==
=="פגישת מחזור"==
 
'''19.2.2010–12.3.2011'''
 
[[תמונה:Pgisha.jpg|thumb|300px|'''פגישת מחזור:''' מדרשה לאמנות 1984-1987]]
 
   
 
'''19.3.2011'''
בשבת ה-19.2 תפתח בגלריה בבארי התערוכה הקבוצתית "'''פגישת מחזור'''". הפגישה היא של קבוצת אמנים בוגרי המדרשה שסיימו לימודיהם ביוני 1987, לפני כ-23 שנים. במחזור הזה למדנו יחד עצמונה הרפזי ואני, אוצרת הגלריה בבארי. יוזמתה של עצמונה, ששמרה על קשרים עם מרבית האמנים, הביאה למפגש המחודש כאן, בגלריה בבארי.<br/>
 
  +
[[תמונה:Galia.jpg|thumb|300px|'''גליה אורי''': ]]
המפגש בחלוף שנים כה רבות, מאפשר עצירה לרגע מהזרימה האינסופית של החיים והתבוננות בנקודת הזמן הנוכחית על המקום של כל אחד מאיתנו. מה עשינו בזמן שחלף, אילו בחירות עשה כל אמן עם עצמו, לאילו כיוונים התפתח והיכן אנו עומדים היום.<br/>
 
  +
[[תמונה:edna.jpg|thumb|300px|'''עדנה אוחנה''': ]]
חשבון נפש קטן? אולי. ואולי גם סתם שמחת המפגש בחלוף השנים והניסיון האנושי להביט באחר ולראות בו את זה שאתה זוכר שהיה, קצת כמו להביט במראה ולשאול – גם אני השתניתי כך? מה נשאר ומה אתה זוכר מהבחורה הצעירה שהייתי אז? מה רואים בציורים?<br/>
 
  +
[[תמונה:Guy.jpg|thumb|300px|'''גיא יצחקי''': ]]
'''חיים גל און''' תמיד היה הצייר הריאליסטי שבינינו. מאז סוף שנות התשעים הוא עוסק בציור פורטרטים. עד 2007 שימשה לו דמותו שלו כדמות המרכזית בציור. מאז 2008 החל לצייר פורטרטים של שלוש דמויות אמיתיות וקרובות אליו: דרור, איגור ואמא שלו. לדמויות מתחבר תמיד בעל חיים המארח להן חברה. בתערוכה יציג חיים את דמותו של דרור, חברו הטוב, בלוויית העורב.<br/>
 
  +
'''מוש קאשי''' הוא האמן המוכר והמצליח שבחבורה. בתערוכה זו יציג 2 עבודות מתוך מחזור עבודות גדול שנוצרו בשנים האחרונות שעיקרו הוא המרחב, האור והחושך בגילומיו השונים. אפלולית מעבה היער המצויר עד אחרון ענפיו וזרדיו לא מסמן מקום קונקרטי אלא מתחוור כנושא מרחב מנטלי ואף גופני סמוי. כך גם הצל הירוק הנמתח מקצה לקצה, שוליו מטושטשים, הזויים, כאילו מצויים בתנועה מתמדת. תמצית ההוויה הציורית של מוש בשנים האחרונות היא הצמצום החריף הנושא עושר ויזואלי ומטאפורי רחב.<br/>
 
  +
בתערוכה הבאה, שתפתח ב-19.3, יציגו שלושה אמנים זה לצד זה, כשהחוט המחבר בין העבודות הוא המטמורפוזה הצורנית המשתלטת על הנושא.<br/>
'''יפעת פריד''' מנסה בציוריה למזג בין הפכים מבחינה תכנית וחזותית: בין הרך לקשה, בין העצוב לשמח, בין שמיים לארץ. בשנים האחרונות ציירה ורדים גדולי מימדים. עלי הורדים מתחברים ונכנסים זה בזה בדרכים מגוונות ומרתקות, הם יכולים ליצור מפגש בין מתקתקות קיטשית לבין מועקה וכאב. היא התחילה לצייר אותם לאחר המוות הטראומטי של בנה. לעיתים היא מציירת את הורדים בצבעי חול המדבר היבש והצחיח של רביבים.<br/>
 
  +
'''גליה אורי''' תציג שלוש סדרות של עבודות על נייר: "'''שומרי הקבר'''", "'''מעטפות'''" ו"'''אמנון ותמר'''".<br/>
'''דניאל ארליך''' למעלה מעשר שנים עוסק בבימוי אופרות. גם בציוריו דומה שהדמויות לכודות בתוך סצנה אופראית, קפואות בעולמן השטוח התחום בקונטור כתפאורה. ברוב הציורים-הסצנות מתומצת רגע קודר, שבניגוד לתוכן, מצויר בצבעוניות עזה ותיאטרלית. עבודות אלה צוירו לפני 4-5 שנים, בפרץ יצירה, בעקבות מות אביו, ואכן קיים בהן העיסוק במוות.<br/>
 
  +
על אף השוני בין הסדרות ומרחקי הזמן ביניהן, שלושתן עוסקות בצורות ויזואליות ובקשר בינן לבין דברים חתומים, דברים שהם קרובים מאד, אך, במובן מסוים, שמורים ובלתי נגישים.<br/>
'''עצמונה הרפזי''' בסדרת העבודות הנוכחית "עלה ביער" הפורמט הוא מאורך וצר ובתחתיתו קשור הבד באופן גופני פאלי. על הבדים מצויר מעין יער אקספרסיבי לירי, כשלמטה בתחתית מצויר עלה, זר ליער, המביא איתו זיכרון ילדות ואזכור לזר כלה.<br/>
 
  +
"'''מעטפות'''" (2009) - מקבץ של 9 אקוורלים מלבניים העשויים בצבע אחד – אולטרא סגול. באקוורלים חוזרת המעטפה כצורה וכרעיון המכיל "פנים וחוץ". לפעמים מופיעות השורות שבתוך המעטפה, לפעמים היא צורה סגורה ותכליתית ולפעמים היא חוץ, עד כדי נוף.<br/>
'''אורית פרנקל''' בעבודותיה רושמת וצורבת פרוסות גזעי עץ שנפלו בסערה או נמצאו שכוחים בגינה תל אביבית זנוחה, או בקרן רחוב. העבודות עוסקות בתנשמת שבאדם, בהיבטים שונים שלה, ומגשרות בין העכשיו לקדום, בין החייתי והעוצמתי לבין המבוית, הנכנע והנרמס.<br/>
 
  +
"'''המעטפה'''", כמסמנת אפשרות לקשר וכאובייקט המקיים חוץ ופנים גם יחד, עניינה אותה.<br/>
'''זיוה ילין''' בעבר עסקה בנושא הלינה המשותפת, שומרות הלילה, זיכרונות מגן כלנית וסיפור "הבובה זיוה" שליווה אותה והפך לאלתר אגו שלה ובא לידי ביטוי בציוריה האדומים. כיום מציירת סדרה של ציורי נוף רחבי ידיים, נופי ילדותה הצבועים באדום עז של געגוע ותחושת שייכות ואהבה למקום, שיש בו רק דרך מתפתלת, אדמה צמאה, שמיים וברוש באופק.<br/>
 
  +
"'''אמנון ותמר'''" (2009) – חמישה ציורי שחור לבן בעפרון, דיו וגואש. בציורים מופיע צמח אמנון ותמר במיכל פלסטיק, עציץ ט"ו בשבט, שעליו מדבקה עם שם. ההתבוננות הציורית בעציץ זה היוותה עבור האמנית הזדמנות כפולה: הזדמנות להגיע אל המילה הכתובה ולהכניסה לציור והזדמנות להתקרב אל ילד דרך שמו.<br/>
  +
"'''שומרי הקבר'''" (2010-2011). סדרת אקוורלים כהים ובעלי פיגמנטציה רוויה שלה שני חלקים: בחלק הראשון התייחסה האמנית לאזור בתמונת המזבח של הצייר גרינוולד ("מזבח איזנהיים 1512-16), בו נראים החיילים הרומיים שהופקדו לשמור על קברו של ישו, מסתנוורים מאורו בעת שהוא קם לתחייה. החיילים המשוריינים נהדפו לאחור והפכו לצורות גראפיות סבילות, כמו חרקים שהתהפכו על גבם.<br/>
  +
בחלק השני מתייחסת האמנית להקשר המקומי של גבול הדרום. מעבר לגבול – קרוב מאד, אך באופן בלתי נגיש, מתקיימת הוויה היכולה כל רגע לפרוץ. שומרי הגבול עצמם כבר הפכו לצורה.<br/>
  +
בהמשך לעיסוקה באפשרות לקשר ולהתכתבות, בחרה גליה אורי לארח בתערוכתה אמנית נוספת, את '''עדנה אוחנה''', ולבחון איתה את האפשרות לפעול יחד בחלל. תערוכותיהן נעשו תוך דיאלוג ותוך חשיבה משותפת.<br/>
  +
עדנה אוחנה מציגה בתערוכה "'''מנחה'''" שני דימויים: "'''מצנח'''" - עבודת מיצב בה מתייחסת האמנית לארון הנמצא מעל הנישה בגלריה, לרוב סגור, ובתוכו נמצאת זרוע – מעין מתקן עליו היו מציבים פעם את מכונת ההקרנה הישנה. במקום זה מציבה עדנה מעין מצנח ממנו היא מושכת חוטים שקופים מסיליקון לרצפה, המסתיימים בתוך שלולית שעווה. דימוי נוסף הוא "'''שטיח'''" - שטיח העשוי משעווה יצוקה במקום, ועליו שדה של סוסים שמתו אחרי הקרב. שני הדימויים עוסקים בחוויה של סוף, התכלות והתאבנות.<br/>
  +
עדנה אוחנה רואה ב"מנחה" הבעת תודה על האפשרות לתת לדימוי להתקיים במרחב וליצור דיאלוג עם חלל הגלריה ועם עבודותיה של גליה.<br/>
  +
'''גיא יצחקי''' יקרין עבודת וידיאו שנעשתה במסגרת הפרויקט "'''אמנות-תעשייה'''" בשיתוף גלריית הקיבוץ והוצגה בקיבוץ נחשון במפעל "ארן אריזות". בוידיאו נראים עלים המעוותים ע"י מניפולציה דיגיטלית מצורתם המקורית לכדי צורות כמעט אבסטרקטיות.<br/>
  +
 
'''התערוכה תפתח בשבת ה-19.3.2011 מהשעה 11:30.'''<br/>
 
שיחה עם האמנים תתקיים בשעה 13:00.<br/>
  +
הנעילה ב-9.4.2011
 
'''שעות פתיחת הגלריה:''' יום ה' – 17:00-19:00, יום ו' – 9:00-13:00, 19:30-20:30<br/>
 
שבת – 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049.
   
'''פתיחה בשבת ה-19.2.2011 בשעה 11:30.'''<br/>
 
שיח גלריה עם האמנים יערך בשעה 13:00.<br/>
 
'''שעות הפתיחה:''' חמישי – 17:00-19:00, שישי – 9:00-13:00, 19:30-20:30<br/>
 
שבת – 11:30-14:30 או בתאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049
 
   
 
==תערוכות בעבר==
 
==תערוכות בעבר==

גרסה מ־17:01, 18 במרץ 2011

Beeri Galery.jpg

גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3

19.3.2011

גליה אורי:
עדנה אוחנה:
גיא יצחקי:

בתערוכה הבאה, שתפתח ב-19.3, יציגו שלושה אמנים זה לצד זה, כשהחוט המחבר בין העבודות הוא המטמורפוזה הצורנית המשתלטת על הנושא.
גליה אורי תציג שלוש סדרות של עבודות על נייר: "שומרי הקבר", "מעטפות" ו"אמנון ותמר".
על אף השוני בין הסדרות ומרחקי הזמן ביניהן, שלושתן עוסקות בצורות ויזואליות ובקשר בינן לבין דברים חתומים, דברים שהם קרובים מאד, אך, במובן מסוים, שמורים ובלתי נגישים.
"מעטפות" (2009) - מקבץ של 9 אקוורלים מלבניים העשויים בצבע אחד – אולטרא סגול. באקוורלים חוזרת המעטפה כצורה וכרעיון המכיל "פנים וחוץ". לפעמים מופיעות השורות שבתוך המעטפה, לפעמים היא צורה סגורה ותכליתית ולפעמים היא חוץ, עד כדי נוף.
"המעטפה", כמסמנת אפשרות לקשר וכאובייקט המקיים חוץ ופנים גם יחד, עניינה אותה.
"אמנון ותמר" (2009) – חמישה ציורי שחור לבן בעפרון, דיו וגואש. בציורים מופיע צמח אמנון ותמר במיכל פלסטיק, עציץ ט"ו בשבט, שעליו מדבקה עם שם. ההתבוננות הציורית בעציץ זה היוותה עבור האמנית הזדמנות כפולה: הזדמנות להגיע אל המילה הכתובה ולהכניסה לציור והזדמנות להתקרב אל ילד דרך שמו.
"שומרי הקבר" (2010-2011). סדרת אקוורלים כהים ובעלי פיגמנטציה רוויה שלה שני חלקים: בחלק הראשון התייחסה האמנית לאזור בתמונת המזבח של הצייר גרינוולד ("מזבח איזנהיים 1512-16), בו נראים החיילים הרומיים שהופקדו לשמור על קברו של ישו, מסתנוורים מאורו בעת שהוא קם לתחייה. החיילים המשוריינים נהדפו לאחור והפכו לצורות גראפיות סבילות, כמו חרקים שהתהפכו על גבם.
בחלק השני מתייחסת האמנית להקשר המקומי של גבול הדרום. מעבר לגבול – קרוב מאד, אך באופן בלתי נגיש, מתקיימת הוויה היכולה כל רגע לפרוץ. שומרי הגבול עצמם כבר הפכו לצורה.
בהמשך לעיסוקה באפשרות לקשר ולהתכתבות, בחרה גליה אורי לארח בתערוכתה אמנית נוספת, את עדנה אוחנה, ולבחון איתה את האפשרות לפעול יחד בחלל. תערוכותיהן נעשו תוך דיאלוג ותוך חשיבה משותפת.
עדנה אוחנה מציגה בתערוכה "מנחה" שני דימויים: "מצנח" - עבודת מיצב בה מתייחסת האמנית לארון הנמצא מעל הנישה בגלריה, לרוב סגור, ובתוכו נמצאת זרוע – מעין מתקן עליו היו מציבים פעם את מכונת ההקרנה הישנה. במקום זה מציבה עדנה מעין מצנח ממנו היא מושכת חוטים שקופים מסיליקון לרצפה, המסתיימים בתוך שלולית שעווה. דימוי נוסף הוא "שטיח" - שטיח העשוי משעווה יצוקה במקום, ועליו שדה של סוסים שמתו אחרי הקרב. שני הדימויים עוסקים בחוויה של סוף, התכלות והתאבנות.
עדנה אוחנה רואה ב"מנחה" הבעת תודה על האפשרות לתת לדימוי להתקיים במרחב וליצור דיאלוג עם חלל הגלריה ועם עבודותיה של גליה.
גיא יצחקי יקרין עבודת וידיאו שנעשתה במסגרת הפרויקט "אמנות-תעשייה" בשיתוף גלריית הקיבוץ והוצגה בקיבוץ נחשון במפעל "ארן אריזות". בוידיאו נראים עלים המעוותים ע"י מניפולציה דיגיטלית מצורתם המקורית לכדי צורות כמעט אבסטרקטיות.

התערוכה תפתח בשבת ה-19.3.2011 מהשעה 11:30.
שיחה עם האמנים תתקיים בשעה 13:00.
הנעילה ב-9.4.2011 שעות פתיחת הגלריה: יום ה' – 17:00-19:00, יום ו' – 9:00-13:00, 19:30-20:30
שבת – 11:30-14:30 או בתיאום מראש עם זיוה ילין 054-7918049.


תערוכות בעבר

2008


2009


2010


2011

ראו גם