הבדלים בין גרסאות בדף "קדמה"

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Kedma_Zrif.jpg|400px|thumb|הקמת צריף ראשון בקדמה ב-1946]]
 
[[תמונה:Kedma_Zrif.jpg|400px|thumb|הקמת צריף ראשון בקדמה ב-1946]]
  
'''קדמה''' - מקיבוצי[[ הקבה"מ]], נוסדה ב–1939 (תרצ"ט) וישבה כפלוגה עצמאית ליד המושבה נתניה. בשנותיה הראשונות מנתה כ–150 חברים. המיסדים - גרעין עלית הנוער בתל–יוסף והכשרת הנוה"ע בעין–חרוד. אליהם הצטרפו הכשרות הנוה"ע מאשדות יעקב, אפיקים ויגור וקבוצה מעלית–הנוער בבית–השיטה. חבריה עבדו במחנות הצבא הבריטי, בפרדסים ובעבודות משק בית אצל משפחות בנתניה. פיתחו ענפים חקלאיים (רפת, לול, גן–ירק) וכן מאפיה, מסגריה, ומכבסת חוץ לבתי מלון ולמחנות הצבא הבריטי. במשך שנים החזיקו פלוגה גדולה בסדום, עד 50 חברים וחלמו על התיישבות בספיה, ממזרח לסדום. משאפסו התקוות להתיישב בסדום, עלתה קבוצת קדמה להתיישבות בתל תורמוס, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במסגרת [[עליית י"א הנקודות|עלית 11 הנקודות]]. בשנים שלאחר מכן הקימו ענפים ועיבדו שטחי מטעים, גידולי שדה וירקות (כ–10,000 ד'). בעקבות משבר חברתי וכלכלי ולאחר עזיבות רבות, התפרק הקיבוץ במאי 1962. קבוצה של 22 חברים החליטו להמשיך את חייהם בקיבוצים אחרים. חלקם עברו לכברי, חלקם - לקיבוצים אחרים. 4 משפחות על ילדיהם, הצטרפו לבארי: יהודית הן ז"ל ואברהם הן ז"ל, אבא ברמק וחנה ברמק ז"ל, שותה לב והושע לב ז"ל, דבל'ה גיטל ופנינה גיטל. כמו כן הצטרפו - אברהם צוקרמן ז"ל, [[כדורי ממן|סבתא ממן]] ז"ל ומספר ילדי חוץ.
+
'''קדמה''' - מקיבוצי[[ הקבה"מ]], נוסדה ב–1939 (תרצ"ט) וישבה כפלוגה עצמאית ליד המושבה נתניה. בשנותיה הראשונות מנתה כ–150 חברים. המיסדים - גרעין עלית הנוער בתל–יוסף והכשרת הנוה"ע בעין–חרוד. אליהם הצטרפו הכשרות הנוה"ע מאשדות יעקב, אפיקים ויגור וקבוצה מעלית–הנוער בבית–השיטה. חבריה עבדו במחנות הצבא הבריטי, בפרדסים ובעבודות משק בית אצל משפחות בנתניה. פיתחו ענפים חקלאיים (רפת, לול, גן–ירק) וכן מאפיה, מסגריה, ומכבסת חוץ לבתי מלון ולמחנות הצבא הבריטי. במשך שנים החזיקו פלוגה גדולה בסדום, עד 50 חברים וחלמו על התיישבות בספיה, ממזרח לסדום. משאפסו התקוות להתיישב בסדום, עלתה קבוצת קדמה להתיישבות בתל תורמוס, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במסגרת [[עליית י"א הנקודות|עלית 11 הנקודות]]. בשנים שלאחר מכן הקימו ענפים ועיבדו שטחי מטעים, גידולי שדה וירקות (כ–10,000 ד'). בעקבות משבר חברתי וכלכלי ולאחר עזיבות רבות, התפרק הקיבוץ במאי 1962. קבוצה של 22 חברים החליטו להמשיך את חייהם בקיבוצים אחרים. חלקם עברו לכברי, חלקם - לקיבוצים אחרים. 4 משפחות על ילדיהם, הצטרפו לבארי: יהודית הן ז"ל ואברהם הן ז"ל, אבא ברמק וחנה ברמק ז"ל, שותה לב והושע לב ז"ל, דבל'ה גיטל ופנינה גיטל ז"ל. כמו כן הצטרפו - אברהם צוקרמן ז"ל, [[כדורי ממן|סבתא ממן]] ז"ל ומספר ילדי חוץ.
 
   
 
   
 
[[תמונה:Kedma_1964_.jpg|400px|thumb|קדמה, מראה מהאוויר ב-1964, עם המעבר לבארי]]
 
[[תמונה:Kedma_1964_.jpg|400px|thumb|קדמה, מראה מהאוויר ב-1964, עם המעבר לבארי]]

גרסה אחרונה מ־05:34, 26 בינואר 2016

הקמת צריף ראשון בקדמה ב-1946

קדמה - מקיבוציהקבה"מ, נוסדה ב–1939 (תרצ"ט) וישבה כפלוגה עצמאית ליד המושבה נתניה. בשנותיה הראשונות מנתה כ–150 חברים. המיסדים - גרעין עלית הנוער בתל–יוסף והכשרת הנוה"ע בעין–חרוד. אליהם הצטרפו הכשרות הנוה"ע מאשדות יעקב, אפיקים ויגור וקבוצה מעלית–הנוער בבית–השיטה. חבריה עבדו במחנות הצבא הבריטי, בפרדסים ובעבודות משק בית אצל משפחות בנתניה. פיתחו ענפים חקלאיים (רפת, לול, גן–ירק) וכן מאפיה, מסגריה, ומכבסת חוץ לבתי מלון ולמחנות הצבא הבריטי. במשך שנים החזיקו פלוגה גדולה בסדום, עד 50 חברים וחלמו על התיישבות בספיה, ממזרח לסדום. משאפסו התקוות להתיישב בסדום, עלתה קבוצת קדמה להתיישבות בתל תורמוס, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במסגרת עלית 11 הנקודות. בשנים שלאחר מכן הקימו ענפים ועיבדו שטחי מטעים, גידולי שדה וירקות (כ–10,000 ד'). בעקבות משבר חברתי וכלכלי ולאחר עזיבות רבות, התפרק הקיבוץ במאי 1962. קבוצה של 22 חברים החליטו להמשיך את חייהם בקיבוצים אחרים. חלקם עברו לכברי, חלקם - לקיבוצים אחרים. 4 משפחות על ילדיהם, הצטרפו לבארי: יהודית הן ז"ל ואברהם הן ז"ל, אבא ברמק וחנה ברמק ז"ל, שותה לב והושע לב ז"ל, דבל'ה גיטל ופנינה גיטל ז"ל. כמו כן הצטרפו - אברהם צוקרמן ז"ל, סבתא ממן ז"ל ומספר ילדי חוץ.

קדמה, מראה מהאוויר ב-1964, עם המעבר לבארי
מגדל המים של קדמה