הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
   
  +
=="צבע עבודה" – עתר גבע==
=="המקום שלי המקום שלך"==
 
'''9.2010'''
+
'''10.2010'''
  +
[[תמונה:SALDIVAR.jpg|thumb|250px|'''Jesus Saldivar''': My place your place]]
 
 
[[תמונה:eli_A.jpg|thumb|250px|'''אלי אלגרט:''' מקום שלי שלך]]
 
[[תמונה:eli_A.jpg|thumb|250px|'''אלי אלגרט:''' מקום שלי שלך]]
   
  +
"צבע עבודה" – עתר גבע
ביום שישי ה-3.9 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת שמהווה סיכום לעבודה של שנה אחת, לקשר שנוצר בהתכתבות בין שתי קבוצות של אמנים החיים משני צידיו של האוקיינוס ומפרידים ביניהם תרבות, שפה, מנהגים והיסטוריה שונה. לתערוכה "'''המקום שלי המקום שלך'''" מטרה ליצור גשר בין קהילת '''המועצה האזורית אשכול''' לבין קהילת '''מכסיקו סיטי''', בתמיכת פרויקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית.<br/>
 
  +
  +
במסגרת הפרויקט של גלריית הקיבוץ בתל אביב עם הגלריות הקיבוציות בארץ, לרגל 100 שנים לתנועה הקיבוצית, נבחר הפעם הנושא "'''אמנות-תעשייה'''", יד לוחצת יד! כשהרעיון הוא יצירת אמנות בהשראה, בזיקה ובסיוע התעשייה הקיבוצית; פעולה לחידוש הקשר בין עבודה לחיי רוח, ניצול הזדמנות לאיחוי הקרע המכאיב שנוצר בשנים האחרונות בין המגזר העסקי לבין הקהילה וחיי התרבות.
  +
אנחנו בגלריה בבארי יצרנו קשר , באופן הכי טבעי, עם המפעל התעשייתי הגדול שנמצא בחצר ביתנו וחוגג בימים אלו 60 שנים להיווסדו, הלוא הוא הדפוס. הזמנו את האמן עתר גבע ליצור מתוך החומרים הזמינים לו הקיימים בשפע בדפוס.<br/>
  +
חומרי הגלם שמצא האמן עתר גבע ברצפת הייצור במפעל הדפוס בבארי הם עדיין אותם צבע דפוס המכתים בגדים ונייר לבן, ממש כמו ב-1950,כשהוקם המפעל.<br/>
  +
סביבם – בקיבוץ, בעיר, במדינה עולם חדש קרם עור וגידים. כמוהם כקפסולה המשמרת זיכרונות וניחוחות מזמנים אחרים.<br/>
  +
לתוך ההקשר הציבורי התעשייתי, מטמיע גבע חומרים פרטיים ומשפחתיים משלו, באמצעות הדפסתם על גלילי הנייר הרציף: תכניות אדריכליות שעיצב סבו, שהיה אדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. גם ה"פרטי" , אדריכלות קיבוצית המעצבת תודעה וארץ, גולש לתחום הציבורי ומתערב בו.
  +
חלל הגלריה יתמלא בשורת גלילי הנייר הכבדים, שמלגזות חובקות גלילים יעבירו אותם לצורך התערוכה ממחסן המפעל לפתח הגלריה, הקירות ייצבעו בשפכטל בצבע דפוס כבד לנשימה ובמרכז החלל יוקרן וידיאו דאנס של האמן שחר דור אל תוך בריכת צבע לבן. העבודה תצולם ברצפת היצור של המפעל כשהרקדנים והמצלמה מגיבים לקצב, לרעש ולדופק החיים של המפעל.<br/>
  +
הריח, החומר, הצבע, המשקל והמסה, הוידיאו, הפרטי בתוך הציבורי, העבודה במפעל - כל אלו יבואו לידי ביטוי בתערוכה, דרך האיכות המונוטונית הברורה שלהם, ויקיימו דו שיח בין ישן לחדש, בין פיסול לווידיאו לארכיטקטורה.
   
  +
התערוכה תפתח בשבת ה-16.10.2010 ותנעל ב-6.11.2010.
בחלל הגלריה יוצגו עבודותיהם של 30 האמנים שהשתתפו בפרויקט, 15 אמנים מאשכול מול 15 ממכסיקו. לכל אמן הוצמד בן זוג, על פי מדד של גיל ושפה (אנגלית, ספרדית וצרפתית) וניתנה לו הכתובת במייל של בן זוגו שמעבר לים. האמנים נדרשו להציג את עצמם, לספר מי הם ולשלוח צילום של מקום שהם אוהבים או מתחברים אליו, שמייצג אותם, שיש לו חשיבות בעיניהם, ולהסביר לבן זוגם מה משמעות המקום הזה עבורם.
 
  +
שעות פתיחת הגלריה:
על פי הצילום שקיבלו במייל ועל סמך ההסברים, ציירו האמנים ציור על בד בגודל חצי גיליון.
 
  +
חמישי: 17:00-19:00, שישי: 9:00-13:00, 19:30-20:30 שבת: 11:30-14:30
הציורים יוצגו על קירות הגלריה בזוגות, על פי ההתכתבות, כשהמכתבים תלויים לצידם.<br/>
 
  +
אוצרת: זיוה ילין, מקשרת עם המפעל: סמדר חוטר ישי, יועץ גרפי לפרויקט: יגאל זורע
בחלל ההקרנה יוקרן וידיאו, בו יספרו ארבעה אמנים שהשתתפו בפרויקט את סיפורם האישי: מי הם גילו בהתכתבות במייל, אילו קשרים נוצרו, וכיצד ניגשו לציור.<br/>
 
חלק מהאמנים הם אמנים בשלים ובוגרים, שהציגו בתערוכות רבות וקנו להם שם, וחלקם פחות ידועים בעולם האומנות, כאלו שאך סיימו ללמוד ואף סטודנטים צעירים מבצלאל, אך כולם מפה, מהמועצה שלנו, וכולם אמנים מצוינים שנבחרו לפרויקט בקפידה.<br/>
 
בין זוגות האמנים היו שתי אמניות שבהתכתבות שלהן גילו שבמקור שתיהן מרומניה, אחרים גילו עניין משותף בטבע ובציורי נוף, היה סיפור מרגש של אמן ישראלי שהתאלמן מאשתו שנפטרה עקב מחלת הסרטן ובת זוגו לפרויקט סועדת את בעלה חולה הסרטן, והתפתחה ביניהם הבנה זה לזו, ועוד סיפורים מרגשים עולים מקריאת ההתכתבויות בין האמנים.<br/>
 
היו התכתבויות שיצרו חיבור חזק בין האמנים והמשיכו והיו כאלו שפחות. כמו שזה אצל אנשים תמיד. צריך שתהיה כימיה. אבל הקשר נוצר והסיפורים זרמו מצד לצד של האוקיינוס, צילומים נשלחו הלוך וחזור, שאלות ותשובות נשאלו ונענו, מכחולים נטבלו בצבע וציורים קמו ונהיו על הבדים, כולם באותו הגודל, ונשלחו במטוס ע"י הסוכנות, והגיעו לגלריה, ונתלו על הקירות. הפרויקט הגיע לסיומו. <br/>
 
   
'''בפתיחה החגיגית, בשישי 3.9, בשעה 10:00 ברחבת הגלריה,כולם מוזמנים להרים כוסית (גם לשנה החדשה!) לשמוע ברכות מנציגי הסוכנות, מנציגת מכסיקו שתגיע, להתכבד וליהנות ממוסיקה נפלאה של האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי.'''<br/>
+
'''בפתיחה החגיגית, בשישי 3.9, בשעה 10:00 ברחבת הגלריה,כולם מוזמנים להרים כוסית (גם לשנה החדשה!) לשמוע ברכות מנציגי הסוכנות, מנציגת מכסיקו שתגיע, להתכבד וליהנות ממוסיקה נפלאה של האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי.'''<br/>
   
 
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי
 
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי

גרסה מ־19:25, 14 באוקטובר 2010

Beeri Galery.jpg

"צבע עבודה" – עתר גבע

10.2010

אלי אלגרט: מקום שלי שלך

"צבע עבודה" – עתר גבע

במסגרת הפרויקט של גלריית הקיבוץ בתל אביב עם הגלריות הקיבוציות בארץ, לרגל 100 שנים לתנועה הקיבוצית, נבחר הפעם הנושא "אמנות-תעשייה", יד לוחצת יד! כשהרעיון הוא יצירת אמנות בהשראה, בזיקה ובסיוע התעשייה הקיבוצית; פעולה לחידוש הקשר בין עבודה לחיי רוח, ניצול הזדמנות לאיחוי הקרע המכאיב שנוצר בשנים האחרונות בין המגזר העסקי לבין הקהילה וחיי התרבות. אנחנו בגלריה בבארי יצרנו קשר , באופן הכי טבעי, עם המפעל התעשייתי הגדול שנמצא בחצר ביתנו וחוגג בימים אלו 60 שנים להיווסדו, הלוא הוא הדפוס. הזמנו את האמן עתר גבע ליצור מתוך החומרים הזמינים לו הקיימים בשפע בדפוס.
חומרי הגלם שמצא האמן עתר גבע ברצפת הייצור במפעל הדפוס בבארי הם עדיין אותם צבע דפוס המכתים בגדים ונייר לבן, ממש כמו ב-1950,כשהוקם המפעל.
סביבם – בקיבוץ, בעיר, במדינה עולם חדש קרם עור וגידים. כמוהם כקפסולה המשמרת זיכרונות וניחוחות מזמנים אחרים.
לתוך ההקשר הציבורי התעשייתי, מטמיע גבע חומרים פרטיים ומשפחתיים משלו, באמצעות הדפסתם על גלילי הנייר הרציף: תכניות אדריכליות שעיצב סבו, שהיה אדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. גם ה"פרטי" , אדריכלות קיבוצית המעצבת תודעה וארץ, גולש לתחום הציבורי ומתערב בו. חלל הגלריה יתמלא בשורת גלילי הנייר הכבדים, שמלגזות חובקות גלילים יעבירו אותם לצורך התערוכה ממחסן המפעל לפתח הגלריה, הקירות ייצבעו בשפכטל בצבע דפוס כבד לנשימה ובמרכז החלל יוקרן וידיאו דאנס של האמן שחר דור אל תוך בריכת צבע לבן. העבודה תצולם ברצפת היצור של המפעל כשהרקדנים והמצלמה מגיבים לקצב, לרעש ולדופק החיים של המפעל.
הריח, החומר, הצבע, המשקל והמסה, הוידיאו, הפרטי בתוך הציבורי, העבודה במפעל - כל אלו יבואו לידי ביטוי בתערוכה, דרך האיכות המונוטונית הברורה שלהם, ויקיימו דו שיח בין ישן לחדש, בין פיסול לווידיאו לארכיטקטורה.

התערוכה תפתח בשבת ה-16.10.2010 ותנעל ב-6.11.2010. שעות פתיחת הגלריה: חמישי: 17:00-19:00, שישי: 9:00-13:00, 19:30-20:30 שבת: 11:30-14:30 אוצרת: זיוה ילין, מקשרת עם המפעל: סמדר חוטר ישי, יועץ גרפי לפרויקט: יגאל זורע

בפתיחה החגיגית, בשישי 3.9, בשעה 10:00 ברחבת הגלריה,כולם מוזמנים להרים כוסית (גם לשנה החדשה!) לשמוע ברכות מנציגי הסוכנות, מנציגת מכסיקו שתגיע, להתכבד וליהנות ממוסיקה נפלאה של האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי.

זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי

תערוכות בעבר

2008


2009


2010

ראו גם