הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
   
  +
=="המקום שלי המקום שלך"==
==מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ==
 
'''7.2010'''
+
'''9.2010'''
 
[[תמונה:Maya_p.jpg|thumb|400px|מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ]]
 
[[תמונה:Maya_p.jpg|thumb|400px|מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ]]
   
  +
ביום שישי ה-3.9 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת שמהווה סיכום לעבודה של שנה אחת, לקשר שנוצר בהתכתבות בין שתי קבוצות של אמנים החיים משני צידיו של האוקיינוס ומפרידים ביניהם תרבות, שפה, מנהגים והיסטוריה שונה. לתערוכה "המקום שלי המקום שלך" מטרה ליצור גשר בין קהילת המועצה האזורית אשכול לבין קהילת מכסיקו סיטי, בתמיכת פרויקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית.<br/>
בשבת ה-7.8 תפתח בגלריה בבארי תערוכתה של '''מאיה פסטרנק''', "'''עליה לארץ עוץ'''".
 
מאיה, נכדתם של '''זאב ויהודית רפופורט''', מוותיקי קיבוץ בארי, חיה בקנדה עד שבקיץ 2006 עלתה ארצה בתום לימודי תואר ראשון באמנות על מנת לעשות סטאז' במרכז הישראלי לאמנות דיגיטאלית בחולון, שם היא מנהלת את ארכיון הווידיאו והמולטימדיה.<br/>
 
בעבודותיה עוסקת מאיה בניסיונות לפרש את הזהות והתרבות של "המקום" וליישב את הפיצול בין שתי הזהויות שלה, הקנדית והישראלית.<br/>
 
העבודות בתערוכה החלו בקיץ 2006, כאשר מאיה באה לגור באופן זמני אצל דודה ודודתה, נועה ונמרוד בריל, בבארי. הייתה זו תקופת מלחמת לבנון השנייה, ומאיה החלה ליצור וידיאו המתעד את השהות שלה בקיבוץ.<br/>
 
התערוכה מעוצבת כרונולוגית, החל עם מיצב הוידיאו "'''השארתי את השממה הקנדית מאחורי אבל היא לא עזבה אותי'''", שמדמה את הגעתה של האמנית לישראל דרך המדבר. העבודות מבוססות על חוויות אישיות וסיפורים ששמעה בתחילת שהותה, כמו הסיפור על ההתמכרות בבארי לאופרת הסבון האמריקאית "דאלאס"... בעוד שכמה יצירות מגיבות על השפעות של ישראל עליה, מיצב הוידיאו הרב ערוצי "'''דאלאס'''" בוחן את השפעת התרבות הצפון אמריקאית בישראל בכלל ובבארי בפרט. יצירות נוספות בתערוכה התפתחו לצד הקשר המיוחד של מאיה עם סבתא שלה, יהודית רפופורט. אוסף גדול של תמונות בשחור-לבן מתאר את החיים בקיבוץ, אך בעוד חלקם מארכיון בארי, אחרים הם מסרטים שמצאה מאיה זרוקים ברחוב השופטים בתל אביב, במקרה במיקום המדויק שבו סבתא יהודית גדלה! הצילומים מתפקדים כמטאפורה לזיכרון, שבו גבולות האותנטיות מיטשטשים עם הגיל.
 
בחדר ההקרנה ממשיך נושא זה באמצעות וידיאו שיוצא מתוך זיכרונות וסיפורים של סבתא יהודית כנקודת התחלה.<br/>
 
אחרון בתערוכה הוא דיפתיכון צילומי בשחור-לבן שנוצר בינואר 2009, במהלך "עופרת יצוקה". בצילומים נראית הודעת sms בפלאפון שבה החבר של מאיה כותב שהוא בדרך אל סבתא. בהודעה מתנגשות שתי קריאות מנוגדות: בין הנוחות הביתית לבין החשש לסכנה – בין הפרטי לציבורי - דבר שמבטא את תמצית המציאות הישראלית, לפי נקודת מבטה של מאיה, אמנית קנדית-ישראלית צעירה, נכדה של, "אורחת לרגע" בקיבוץ, שמראה לנו דרך עיניה איך אנחנו נראים.<br/>
 
התערוכה מוקדשת לסבתא יהודית רפופורט, חברת קיבוץ בארי.
 
   
  +
בחלל הגלריה יוצגו עבודותיהם של 30 האמנים שהשתתפו בפרויקט, 15 אמנים מאשכול מול 15 ממכסיקו. לכל אמן הוצמד בן זוג , על פי מדד של גיל ושפה (אנגלית, ספרדית וצרפתית) וניתנה לו הכתובת במייל של בן זוגו שמעבר לים. האמנים נדרשו להציג את עצמם, לספר מי הם ולשלוח צילום של מקום שהם אוהבים או מתחברים אליו, שמייצג אותם, שיש לו חשיבות בעיניהם, ולהסביר לבן זוגם מה משמעות המקום הזה עבורם.
'''פתיחה חגיגית בשבת ה-7.8 משעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמנית יערך בשעה 13:15'''.<br/>
 
  +
על פי הצילום שקיבלו במייל ועל סמך ההסברים, ציירו האמנים ציור על בד בגודל חצי גיליון.
שעות פתיחת הגלריה: חמישי - 17:00-19:00, שישי - 9:00-13:00, 19:30-20:30,<br/>
 
  +
הציורים יוצגו על קירות הגלריה בזוגות, על פי ההתכתבות, כשהמכתבים תלויים לצידם.<br/>
שבת - 11:30-14:30, או בתאום טלפוני עם זיוה ילין 054-7918049
 
  +
בחלל ההקרנה יוקרן וידיאו, בו יספרו ארבעה אמנים שהשתתפו בפרויקט את סיפורם האישי: מי הם גילו בהתכתבות במייל, אילו קשרים נוצרו, וכיצד ניגשו לציור.<br/>
  +
חלק מהאמנים הם אמנים בשלים ובוגרים, שהציגו בתערוכות רבות וקנו להם שם, וחלקם פחות ידועים בעולם האומנות, כאלו שאך סיימו ללמוד ואף סטודנטים צעירים מבצלאל, אך כולם מפה, מהמועצה שלנו, וכולם אמנים מצוינים שנבחרו לפרויקט בקפידה.<br/>
  +
בין זוגות האמנים היו שתי אמניות שבהתכתבות שלהן גילו שבמקור שתיהן מרומניה, אחרים גילו עניין משותף בטבע ובציורי נוף, היה סיפור מרגש של אמן ישראלי שהתאלמן מאשתו שנפטרה עקב מחלת הסרטן ובת זוגו לפרויקט סועדת את בעלה חולה הסרטן, והתפתחה ביניהם הבנה זה לזו, ועוד סיפורים מרגשים עולים מקריאת ההתכתבויות בין האמנים.<br/>
  +
היו התכתבויות שיצרו חיבור חזק בין האמנים והמשיכו והיו כאלו שפחות. כמו שזה אצל אנשים תמיד. צריך שתהיה כימיה. אבל הקשר נוצר והסיפורים זרמו מצד לצד של האוקיינוס, צילומים נשלחו הלוך וחזור, שאלות ותשובות נשאלו ונענו, מכחולים נטבלו בצבע וציורים קמו ונהיו על הבדים, כולם באותו הגודל, ונשלחו במטוס ע"י הסוכנות, והגיעו לגלריה, ונתלו על הקירות. הפרויקט הגיע לסיומו. <br/>
   
  +
'''בפתיחה החגיגית, בשישי 3.9, בשעה 10:00 ברחבת הגלריה,כולם מוזמנים להרים כוסית (גם לשנה החדשה!) לשמוע ברכות מנציגי הסוכנות, מנציגת מכסיקו שתגיע, להתכבד וליהנות ממוסיקה נפלאה של האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי.'''<br/>
  +
  +
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי
   
 
==תערוכות בעבר==
 
==תערוכות בעבר==
שורה 50: שורה 50:
 
*'''[[סיגל נפתלי: "ארגז כלים"]]''', מאי 2010
 
*'''[[סיגל נפתלי: "ארגז כלים"]]''', מאי 2010
 
*'''[[בוגרי אמנות נופי הבשור 2010]]''', יולי 2010
 
*'''[[בוגרי אמנות נופי הבשור 2010]]''', יולי 2010
  +
*'''[[מאיה פסטרנק:]]''', אוגוסט 2010
 
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.
 
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.

גרסה מ־17:55, 29 באוגוסט 2010

Beeri Galery.jpg

"המקום שלי המקום שלך"

9.2010

מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ

ביום שישי ה-3.9 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת שמהווה סיכום לעבודה של שנה אחת, לקשר שנוצר בהתכתבות בין שתי קבוצות של אמנים החיים משני צידיו של האוקיינוס ומפרידים ביניהם תרבות, שפה, מנהגים והיסטוריה שונה. לתערוכה "המקום שלי המקום שלך" מטרה ליצור גשר בין קהילת המועצה האזורית אשכול לבין קהילת מכסיקו סיטי, בתמיכת פרויקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית.

בחלל הגלריה יוצגו עבודותיהם של 30 האמנים שהשתתפו בפרויקט, 15 אמנים מאשכול מול 15 ממכסיקו. לכל אמן הוצמד בן זוג , על פי מדד של גיל ושפה (אנגלית, ספרדית וצרפתית) וניתנה לו הכתובת במייל של בן זוגו שמעבר לים. האמנים נדרשו להציג את עצמם, לספר מי הם ולשלוח צילום של מקום שהם אוהבים או מתחברים אליו, שמייצג אותם, שיש לו חשיבות בעיניהם, ולהסביר לבן זוגם מה משמעות המקום הזה עבורם. על פי הצילום שקיבלו במייל ועל סמך ההסברים, ציירו האמנים ציור על בד בגודל חצי גיליון. הציורים יוצגו על קירות הגלריה בזוגות, על פי ההתכתבות, כשהמכתבים תלויים לצידם.
בחלל ההקרנה יוקרן וידיאו, בו יספרו ארבעה אמנים שהשתתפו בפרויקט את סיפורם האישי: מי הם גילו בהתכתבות במייל, אילו קשרים נוצרו, וכיצד ניגשו לציור.
חלק מהאמנים הם אמנים בשלים ובוגרים, שהציגו בתערוכות רבות וקנו להם שם, וחלקם פחות ידועים בעולם האומנות, כאלו שאך סיימו ללמוד ואף סטודנטים צעירים מבצלאל, אך כולם מפה, מהמועצה שלנו, וכולם אמנים מצוינים שנבחרו לפרויקט בקפידה.
בין זוגות האמנים היו שתי אמניות שבהתכתבות שלהן גילו שבמקור שתיהן מרומניה, אחרים גילו עניין משותף בטבע ובציורי נוף, היה סיפור מרגש של אמן ישראלי שהתאלמן מאשתו שנפטרה עקב מחלת הסרטן ובת זוגו לפרויקט סועדת את בעלה חולה הסרטן, והתפתחה ביניהם הבנה זה לזו, ועוד סיפורים מרגשים עולים מקריאת ההתכתבויות בין האמנים.
היו התכתבויות שיצרו חיבור חזק בין האמנים והמשיכו והיו כאלו שפחות. כמו שזה אצל אנשים תמיד. צריך שתהיה כימיה. אבל הקשר נוצר והסיפורים זרמו מצד לצד של האוקיינוס, צילומים נשלחו הלוך וחזור, שאלות ותשובות נשאלו ונענו, מכחולים נטבלו בצבע וציורים קמו ונהיו על הבדים, כולם באותו הגודל, ונשלחו במטוס ע"י הסוכנות, והגיעו לגלריה, ונתלו על הקירות. הפרויקט הגיע לסיומו.

בפתיחה החגיגית, בשישי 3.9, בשעה 10:00 ברחבת הגלריה,כולם מוזמנים להרים כוסית (גם לשנה החדשה!) לשמוע ברכות מנציגי הסוכנות, מנציגת מכסיקו שתגיע, להתכבד וליהנות ממוסיקה נפלאה של האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי.

זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי

תערוכות בעבר

2008


2009


2010

ראו גם