הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
  
[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
   
  +
=='''Elsewhere, מקום אחר'''==
⚫
=='''סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין'''==
  
−
'''10.2009'''
 +
'''3.2010'''
   
 
[[תמונה:Nasarin.jpg|thumb|380px|'''סופי ברזון''': "נסרין"]]
  
[[תמונה:Nasarin.jpg|thumb|380px|'''סופי ברזון''': "נסרין"]]
   
−
בשבת ה-17.10 תפתח בגלריה בבארי תערוכתן של '''סופי ברזון''', בת בארי, בוגרת ביה"ס לצילום "קמרה אובסקורה", ו'''מנאל מחמיד''', אמנית וידיאו ערבייה בוגרת אוניברסיטת חיפה.<br/>
 +
בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם '''Elsewhere, מקום אחר'''.<br/>
  +
Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט.<br/>
−
סופי תציג בחלל הגדול את פרויקט הצילום שלה "'''נסרין'''", בו צילמה במשך למעלה משנתיים את נסרין, בת גילה הבדואית, החיה בכפר לא מוכר סמוך לבאר שבע. בין השתיים נרקמה עם הזמן חברות.<br/>
  
  +
'''סופי ברזון''' ו'''אימאן מוחמד''' גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר.<br/>
−
נסרין הסכימה להכניס אותה לתוך חייה, למקומות האישיים ביותר שלה. היא נתנה בה אמון. וכך, למרות פער השפה, התרבות והאסתטיקה שביניהן, הצילום יצר גשר בין שני העולמות. נוצרה קירבה, אותה יכול הצופה לחוש דרך ההתבוננות בצילומיה של סופי את נסרין וילדיה. סופי מיטיבה לחדור לעולמה של המצולמת בהרבה אמפטיה, כשהיא מצליחה שלא ליפול למלכודות הצילום האתנוגראפי או המגאזיני.<br/>
  
  +
'''אימאן מוחמד''', צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו.<br/>
−
לדבריה, עוסקת העבודה במהות ולא בהכרח בנראות. מעין מעבר דרך הדלת הפתוחה של הנראות לעולם שמחכה מהעבר השני... סופי מביאה לנו את המבט הייחודי שלה, מבטה של אמנית ישראלית לתוך עולמה של האשה הבדואית, ללא מחיצות ופערים שיצרה הפוליטיקה, ברמה הכי אנושית ואוניברסאלית, בגובה העיניים.<br/>
  
  +
'''סופי ברזון''', בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס.<br/>
  +
'''סמארה שבאט''', אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו.<br/>
  +
'''קיקה קירשנבאום''', צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית.<br/>
  +
'''יהודית אילני''', צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן.<br/>
  +
'''יוסי נחמיאס''', צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "'''נגיעות בגבול'''" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית.<br/>
   
  +
פתיחה חגיגית בשבת ה-13.3 מהשעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמנים יתקיים בשעה 13:15.<br/>
−
[[תמונה:Manal.jpg|thumb|220px|'''מנאל מחמיד''': "הבל וקין"]]
  
  +
שעות הפתיחה: יום ה'- 9:00-12:00, 17:00-19:00, שישי – 11:00-12:30, 19:30-20:30, שבת –
  +
11:30-14:30
   
  +
התערוכה תנעל ב-3.4
−
בתוך חלל ההקרנה תציג '''מנאל מחמיד''' את עבודת הוידיאו שלה "'''הבל וקין'''". מנאל מביאה נקודת מבט של אמנית ערבייה ישראלית שעוסקת בנושא האלימות והקונפליקט בעבודותיה. ביצירתה נראה נוף פסטוראלי בדרך לכפר, ובו ילדים משחקים. שתי בנות שקועות במשחקן ולא שמות לב לאחרים, כשלפתע נקטע הקטע הפסטוראלי ונראים שני נערים בכפר נאבקים זה עם זה, מתגוששים ומרביצים מכות . ואז שוב חזרה לקטע הפסטוראלי של השדה עם הילדים וחוזר חלילה. הריתמוס האינסופי הזה הוא כמו חוט דמיוני שנמשך בין שני עולמות השרויים בקונפליקט. חוט של אור ושל אפלה ופחד, של יופי ותמימות מול אלימות. זה מוביל אותנו לעקבות הראשוניים של הזיכרון הקולקטיבי שלנו, מחזיר אותנו להתחלות שלנו, למרכיבים הבסיסיים שלנו ומציף את הקשר בין הרס לבנייה, בין שקט לצרחה, בין כשלון לאושר.<br/>
  
  +
−
הדימוי העתיק שעובר בורידים שלנו, הוא הדימוי של האדם הראשון שהרג את אחיו וקבר אותו בנקודה היפה ביותר על פני האדמה.<br/>
  
  +
היכנסו לאתר הפעיל של הקבוצה! Elsewhere.ning.com
−
מנאל מעלה לפני השטח את הקונפליקט של מלחמת אחים ועמים שהיא חשה בו על בשרה מדי יום כערבייה ישראלית, באופן טיפול אוניברסאלי, עדין ומרומז, בשפה אומנותית גבוהה, ונשארת ברמת השאלה.
  
   
 
==תערוכות בעבר==
  
==תערוכות בעבר==
שורה 40: שורה 47:
 
*'''[[בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009]]''', אוגוסט 2009
  
*'''[[בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009]]''', אוגוסט 2009
 
*'''[[אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא]]''', ספטמבר 2009
  
*'''[[אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא]]''', ספטמבר 2009
  ⚫
*'''[[סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין]]''', אוקטובר 2009
  +
 
==ראו גם==
  
==ראו גם==
 
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.
  
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.

גרסה מ־16:32, 7 במרץ 2010

Beeri Galery.jpg

Elsewhere, מקום אחר

3.2010

סופי ברזון: "נסרין"

בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם Elsewhere, מקום אחר.
Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט.
סופי ברזון ואימאן מוחמד גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר.
אימאן מוחמד, צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו.
סופי ברזון, בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס.
סמארה שבאט, אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו.
קיקה קירשנבאום, צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית.
יהודית אילני, צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן.
יוסי נחמיאס, צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "נגיעות בגבול" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית.

פתיחה חגיגית בשבת ה-13.3 מהשעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמנים יתקיים בשעה 13:15.
שעות הפתיחה: יום ה'- 9:00-12:00, 17:00-19:00, שישי – 11:00-12:30, 19:30-20:30, שבת – 11:30-14:30

התערוכה תנעל ב-3.4

היכנסו לאתר הפעיל של הקבוצה! Elsewhere.ning.com

תערוכות בעבר

2008

2009

ראו גם

אוחזר מתוך "https://wikibbutz.beeri.org.il/wiki/index.php?title=הגלריה&oldid=7578"