הגרעין הבבלי: הבדלים בין גרסאות בדף
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
|||
(16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | [[תמונה:Garin_Bavli.jpg|500px|thumb|"הגרעין הבבלי": חלוצים מעירק שעזבו את הפרת והחידקל לטובת נחל הבשור והשתתפו בהקמת בארי]] |
||
⚫ | ה'''גרעין הבבלי''' - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. |
||
+ | |||
⚫ | ה'''גרעין הבבלי''' - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. ב-1946 התאחדו הקבוצות ועברו לקיבוץ אלונים, להכשרה נוספת, כהכנה לגרעין התיישבותי. אליהם הצטרפו קבוצת עולים מעירק, שעלתה ארצה באותה שנה. בינואר 1947 התאחדו עם קבוצת "[[הצופים ב'–בארות]]", זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. (מספרם היה אז כ–40 חברים). בראשית שנות ה-50, עם העליה הגדולה מעירק, גדל מספר העוזבים, שיצאו לעזור למשפחותיהם. כיום נותרו בבארי 3 מחברי הגרעין ובנות זוגם (עליזה גורל, רחל צייג ורבקה (מילס) שורק). נפלו במלחמת העצמאות: |
||
+ | [https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=785129_beeri&act=show&dbid=pages&dataid=hantzacha_592139_beeri_gidon_be גדעון בן–דוד] ז"ל ו[https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=785129_beeri&act=show&dbid=pages&dataid=hantzacha_592139_beeri_ytzchak_be יצחק בן–יהודה ז"ל]. נפטרו: [https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=785129_beeri&act=show&dbid=pages&dataid=hantzacha_592139_beeri_avraham_so אברהם שורק] ז"ל ו[https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=785129_beeri&act=show&dbid=pages&dataid=hantzacha_592139_beeri_yoav_go יואב גורל] ז"ל. |
||
+ | |||
+ | <div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:490px; margin: 0px;"> |
||
+ | '''הסיפורון האחד-עשר: ברוכים המצטרפים'''<br/> |
||
+ | [[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]] |
||
+ | כל תוספת של אנשים שהגיעה לנגב |
||
+ | היתה מבורכת, אם זאת של בודדים או |
||
+ | של גרעינים.<br/> |
||
+ | חברי "הגרעין הבבלי" - יוצאי תנועת |
||
+ | "החלוץ" בעירק, עלו לארץ ב-1944. |
||
+ | הם היו בהכשרה במספר קיבוצים, |
||
+ | כולל אלונים, וב-1947 הצטרפו לקבוצת |
||
+ | [[הצופים ב'-בארות]] והגיעו ל[[נחביר]]. |
||
+ | קבלת הפנים החמה שנערכה להם |
||
+ | היתה שמחה במיוחד. הם העלו הצגה, |
||
+ | שיחקו ושרו בהתלהבות מסיפורי בבל |
||
+ | ומשיריה.<br/> |
||
+ | גרעין נוסף של צעירים בגילם - |
||
+ | "הרומנים" - חבר אלינו כשנה לאחר |
||
+ | מכן, כשהנגב היה נצור, וחלק מן הדרך |
||
+ | דרומה נאלצו לצעוד ברגל בשעות |
||
+ | החשיכה. (מדי פעם מתקשר אחד מהם |
||
+ | וטוען, בצדק, ששכחנו את קיומם והם |
||
+ | אינם מתועדים בפרסומים שלנו). זו |
||
+ | היתה תוספת רצינית ששולבה בכוח |
||
+ | העבודה: ב[[מטעים]] (50 דונם של גפנים, |
||
+ | שזיפים וזיתים) שניטעו מדרום-מזרח |
||
+ | לנחביר, בעבודות שונות ובשמירה. |
||
+ | במרכז הנקודה היתה הנשקייה החוקית, |
||
+ | ובה רובים ל-10 גפירים (נוטרים). |
||
+ | במחבוא הוסתר [[הסליק|ה"סליק"]] - נשק של |
||
+ | ההגנה שנועד לשימוש בשעת חֵרום. |
||
+ | דומה היה שהחיים מתנהלים כסדרם, |
||
+ | אלא שכבר אז ריחפה בשמי הנגב עננה |
||
+ | שרמזה על אֵרועים בטחוניים שעתידים |
||
+ | לפקוד אותנו.<br/> |
||
+ | '''רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)'''</div> |
||
[[קטגוריה:ג]] |
[[קטגוריה:ג]] |
||
[[קטגוריה:גרעינים]] |
[[קטגוריה:גרעינים]] |
||
+ | [[קטגוריה:סיפורונים]] |
גרסה אחרונה מ־03:44, 9 בינואר 2024
הגרעין הבבלי - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. ב-1946 התאחדו הקבוצות ועברו לקיבוץ אלונים, להכשרה נוספת, כהכנה לגרעין התיישבותי. אליהם הצטרפו קבוצת עולים מעירק, שעלתה ארצה באותה שנה. בינואר 1947 התאחדו עם קבוצת "הצופים ב'–בארות", זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. (מספרם היה אז כ–40 חברים). בראשית שנות ה-50, עם העליה הגדולה מעירק, גדל מספר העוזבים, שיצאו לעזור למשפחותיהם. כיום נותרו בבארי 3 מחברי הגרעין ובנות זוגם (עליזה גורל, רחל צייג ורבקה (מילס) שורק). נפלו במלחמת העצמאות: גדעון בן–דוד ז"ל ויצחק בן–יהודה ז"ל. נפטרו: אברהם שורק ז"ל ויואב גורל ז"ל.
הסיפורון האחד-עשר: ברוכים המצטרפים
כל תוספת של אנשים שהגיעה לנגב
היתה מבורכת, אם זאת של בודדים או
של גרעינים.
חברי "הגרעין הבבלי" - יוצאי תנועת
"החלוץ" בעירק, עלו לארץ ב-1944.
הם היו בהכשרה במספר קיבוצים,
כולל אלונים, וב-1947 הצטרפו לקבוצת
הצופים ב'-בארות והגיעו לנחביר.
קבלת הפנים החמה שנערכה להם
היתה שמחה במיוחד. הם העלו הצגה,
שיחקו ושרו בהתלהבות מסיפורי בבל
ומשיריה.
גרעין נוסף של צעירים בגילם -
"הרומנים" - חבר אלינו כשנה לאחר
מכן, כשהנגב היה נצור, וחלק מן הדרך
דרומה נאלצו לצעוד ברגל בשעות
החשיכה. (מדי פעם מתקשר אחד מהם
וטוען, בצדק, ששכחנו את קיומם והם
אינם מתועדים בפרסומים שלנו). זו
היתה תוספת רצינית ששולבה בכוח
העבודה: במטעים (50 דונם של גפנים,
שזיפים וזיתים) שניטעו מדרום-מזרח
לנחביר, בעבודות שונות ובשמירה.
במרכז הנקודה היתה הנשקייה החוקית,
ובה רובים ל-10 גפירים (נוטרים).
במחבוא הוסתר ה"סליק" - נשק של
ההגנה שנועד לשימוש בשעת חֵרום.
דומה היה שהחיים מתנהלים כסדרם,
אלא שכבר אז ריחפה בשמי הנגב עננה
שרמזה על אֵרועים בטחוניים שעתידים
לפקוד אותנו.