הגרעין הבבלי

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הגרעין הבבלי": חלוצים מעירק שעזבו את הפרת והחידקל לטובת נחל הבשור והשתתפו בהקמת בארי

הגרעין הבבלי - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. ב-1946 התאחדו הקבוצות ועברו לקיבוץ אלונים, להכשרה נוספת, כהכנה לגרעין התיישבותי. אליהם הצטרפו קבוצת עולים מעירק, שעלתה ארצה באותה שנה. בינואר 1947 התאחדו עם קבוצת "הצופים ב'–בארות", זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. (מספרם היה אז כ–40 חברים). בראשית שנות ה-50, עם העליה הגדולה מעירק, גדל מספר העוזבים, שיצאו לעזור למשפחותיהם. כיום נותרו בבארי 3 מחברי הגרעין ובנות זוגם (עליזה גורל, רחל צייג ורבקה (מילס) שורק). נפלו במלחמת העצמאות: גדעון בן–דוד ז"ל ויצחק בן–יהודה ז"ל. נפטרו: אברהם שורק ז"ל ויואב גורל ז"ל.

הסיפורון האחד-עשר: ברוכים המצטרפים

Sipuronim Logo.jpg

כל תוספת של אנשים שהגיעה לנגב היתה מבורכת, אם זאת של בודדים או של גרעינים.
חברי "הגרעין הבבלי" - יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, עלו לארץ ב-1944. הם היו בהכשרה במספר קיבוצים, כולל אלונים, וב-1947 הצטרפו לקבוצת הצופים ב'-בארות והגיעו לנחביר. קבלת הפנים החמה שנערכה להם היתה שמחה במיוחד. הם העלו הצגה, שיחקו ושרו בהתלהבות מסיפורי בבל ומשיריה.
גרעין נוסף של צעירים בגילם - "הרומנים" - חבר אלינו כשנה לאחר מכן, כשהנגב היה נצור, וחלק מן הדרך דרומה נאלצו לצעוד ברגל בשעות החשיכה. (מדי פעם מתקשר אחד מהם וטוען, בצדק, ששכחנו את קיומם והם אינם מתועדים בפרסומים שלנו). זו היתה תוספת רצינית ששולבה בכוח העבודה: במטעים (50 דונם של גפנים, שזיפים וזיתים) שניטעו מדרום-מזרח לנחביר, בעבודות שונות ובשמירה. במרכז הנקודה היתה הנשקייה החוקית, ובה רובים ל-10 גפירים (נוטרים). במחבוא הוסתר ה"סליק" - נשק של ההגנה שנועד לשימוש בשעת חֵרום. דומה היה שהחיים מתנהלים כסדרם, אלא שכבר אז ריחפה בשמי הנגב עננה שרמזה על אֵרועים בטחוניים שעתידים לפקוד אותנו.

רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)