קווי גובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''קווי גובה''' - עם העליה לנחאביר (ע"ע), החלו לעבד את הקרקע לפי קווי גובה, במטרה למנוע סחף. את ההדרכה בנו...) |
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | [[תמונה:Kavei_Gova.jpg|350px|thumb|קווי גובה: בשנים הראשונות עיבדו את הקרקע בצורה מעגלית]] |
||
⚫ | '''קווי גובה''' - עם העליה ל[[נחאביר]] |
||
+ | |||
⚫ | '''קווי גובה''' - עם העליה ל[[נחאביר]], החלו לעבד את הקרקע לפי קווי גובה, במטרה למנוע סחף. את ההדרכה בנושא זה קיבלו מהוועדה לשימור הקרקע של משרד החלקאות. בשיטה זו המשיכו בבארי גם לאחר המעבר למקום החדש והיא הונהגה ב[[מטע]], ב[[פרדס]] וב[[פלחה]]. העיבוד בקווי גובה ייקר את ההוצאות וגרם לקשיים בעיבוד הקרקע ולנזקים בכלים החקלאיים. בראשית שנות ה–60, כאשר מרבית השדות נחרשו חריש עמוק ונזקי הסחף פחתו, הופסק העיבוד לפי קווי גובה. כיום, היוגבים מכירים את שיטת העיבוד בקווי גובה רק משמועות. שיטת עיבוד נוספת היתה יצירת [[שיח|שיחים]]. |
||
[[קטגוריה:ק]] |
[[קטגוריה:ק]] |
גרסה אחרונה מ־20:57, 24 באוגוסט 2007
קווי גובה - עם העליה לנחאביר, החלו לעבד את הקרקע לפי קווי גובה, במטרה למנוע סחף. את ההדרכה בנושא זה קיבלו מהוועדה לשימור הקרקע של משרד החלקאות. בשיטה זו המשיכו בבארי גם לאחר המעבר למקום החדש והיא הונהגה במטע, בפרדס ובפלחה. העיבוד בקווי גובה ייקר את ההוצאות וגרם לקשיים בעיבוד הקרקע ולנזקים בכלים החקלאיים. בראשית שנות ה–60, כאשר מרבית השדות נחרשו חריש עמוק ונזקי הסחף פחתו, הופסק העיבוד לפי קווי גובה. כיום, היוגבים מכירים את שיטת העיבוד בקווי גובה רק משמועות. שיטת עיבוד נוספת היתה יצירת שיחים.