סוף-סוף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוף–סוף - שמו של העיר (חמור צעיר) שהמליטה האתון זירגיל (ע"ע). משהתעברה, הלכה ושמנה וכולם חיכו בקוצר רוח להמלטה. ביום שהמליטה, כולם צעקו בשמחה: "סוף סוף"... מאז נקבע שמו של העיר - "סוף–סוף".