מגדל המים (בנחביר)

מתוך Wikibbutz
גרסה מ־13:51, 30 ביוני 2019 מאת Admin (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניית מגדל המים בנחביר, 1947

מגדל המים בנחאביר, נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים במלחמת העצמאות ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.

מגדל המים בנחביר, גובהו 11 מ'
טרקטור TD14 בנחביר

מגדל המים
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת. המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " (14.T.D). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.

תצפית
מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו עד לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכיוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין.

חיים חוטר-ישי

הסיפורון השמיני: האנטנה והקצין הבריטי

Sipuronim Logo.jpg

מכשיר האלחוט הסודי מוקם בחדרון בבית הבטחון. בין שעות השידורים הוא נארז במזוודה ביחד עם מפתח המורס והאוזניות. המזוודה והמצבר – ספק הכוח – "הוסתרו" מתחת למיטה המכוסה. אלא שאת האנטנה הארוכה שהוצבה על גג מגדל המים (בגובה 11 מ') וחוברה למכשיר האלחוט – אי אפשר היה להסתיר.
יום אחד הגיע לביקור בנחביר קצין בריטי, שהיה עלי לארח. ערכתי לו סיור בשטח היעור, בו – כך נהגנו להתלוצץ – העצים מגיעים לגובה הכתפיים אם עומדים על הראש...
מצפון-מזרח לשטח הייעור ניטעו האגבות, צמח מדברי המשמש חומר גלם לייצור חבלים. מקור הכנסה אפשרי – כך חשבנו.
בסוף הסיור חזרנו לחצר וחלפנו ליד מגדל המים. הקצין נעצר, הרים ראשו, סקר את האנטנה מלמעלה עד למטה ואמר: אתם ישוב קטן ומבודד. כאשר אנו נעזוב את הארץ, אני ממליץ שתרכשו מכשיר קשר לשעת חֵרום. “צודק" – חשבתי בלבי והנהנתי בהסכמה.
בהמשך הזמן, בזמנים הקשים, סייעה האנטנה היעילה להציל חיי אדם.

רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)