מגדל המים (בנחביר): הבדלים בין גרסאות בדף
| (19 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה:Nahbir_Migdal_Bnia47.jpg| |
+ | [[תמונה:Nahbir_Migdal_Bnia47.jpg|600px|thumb|בניית מגדל המים בנחביר, 1947]] |
'''מגדל המים בנחאביר''', נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים ב[[מלחמת העצמאות]] ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות. |
'''מגדל המים בנחאביר''', נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים ב[[מלחמת העצמאות]] ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות. |
||
| + | * [https://goo.gl/photos/2Bn7zDiZPF3xXRsm9 '''ארכיון תמונות נחביר 1946-1949'''] |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| + | |||
| + | [[תמונה:Tractor_Nahbir.jpg|right|160px|טרקטור TD14 בנחביר]] |
||
'''מגדל המים'''<br /> |
'''מגדל המים'''<br /> |
||
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת. |
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת. |
||
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " ([[טרקטורים TD6 ו–TD14|14.T.D]]). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה. |
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " ([[טרקטורים TD6 ו–TD14|14.T.D]]). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה. |
||
| + | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו עד לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכיוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין. |
||
'''חיים חוטר-ישי</div> |
'''חיים חוטר-ישי</div> |
||
| − | <div style="float: |
+ | <div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:472px; margin: 4px;"> |
| + | '''הסיפורון השמיני: האנטנה והקצין הבריטי'''<br/> |
||
| + | [[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]] |
||
| + | מכשיר האלחוט הסודי מוקם בחדרון |
||
| + | ב[[בית הבטחון]]. בין שעות השידורים |
||
| + | הוא נארז במזוודה ביחד עם מפתח |
||
| + | המורס והאוזניות. המזוודה והמצבר – |
||
| + | ספק הכוח – "הוסתרו" מתחת למיטה |
||
| + | המכוסה. אלא שאת האנטנה הארוכה |
||
| + | שהוצבה על גג מגדל המים (בגובה |
||
| + | 11 מ') וחוברה למכשיר האלחוט – אי |
||
| + | אפשר היה להסתיר.<br/> |
||
| + | יום אחד הגיע לביקור בנחביר קצין |
||
| + | בריטי, שהיה עלי לארח. ערכתי לו סיור |
||
| + | בשטח ה[[יעור]], בו – כך נהגנו להתלוצץ |
||
| + | – העצים מגיעים לגובה הכתפיים אם |
||
| + | עומדים על הראש...<br/> |
||
| + | מצפון-מזרח לשטח הייעור ניטעו |
||
| + | ה[[אגבות]], צמח מדברי המשמש חומר |
||
| + | גלם לייצור חבלים. מקור הכנסה אפשרי |
||
| + | – כך חשבנו.<br/> |
||
| + | בסוף הסיור חזרנו לחצר וחלפנו ליד |
||
| + | מגדל המים. הקצין נעצר, הרים ראשו, |
||
| + | סקר את האנטנה מלמעלה עד למטה |
||
| + | ואמר: אתם ישוב קטן ומבודד. כאשר |
||
| + | אנו נעזוב את הארץ, אני ממליץ |
||
| + | שתרכשו מכשיר קשר לשעת חֵרום. |
||
| + | “צודק" – חשבתי בלבי והנהנתי |
||
| + | בהסכמה.<br/> |
||
| + | בהמשך הזמן, בזמנים הקשים, סייעה |
||
| + | האנטנה היעילה להציל חיי אדם.<br/> |
||
| + | '''רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)'''</div> |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו |
||
| − | '''חיים חוטר-ישי</div> |
||
[[קטגוריה:מ]] |
[[קטגוריה:מ]] |
||
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]] |
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]] |
||
[[קטגוריה:סביבה]] |
[[קטגוריה:סביבה]] |
||
| + | [[קטגוריה:סיפורונים]] |
||
גרסה אחרונה מ־13:51, 30 ביוני 2019
מגדל המים בנחאביר, נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים במלחמת העצמאות ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.
מגדל המים
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת.
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " (14.T.D). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.
תצפית
מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו עד לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכיוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין.
הסיפורון השמיני: האנטנה והקצין הבריטי
מכשיר האלחוט הסודי מוקם בחדרון
בבית הבטחון. בין שעות השידורים
הוא נארז במזוודה ביחד עם מפתח
המורס והאוזניות. המזוודה והמצבר –
ספק הכוח – "הוסתרו" מתחת למיטה
המכוסה. אלא שאת האנטנה הארוכה
שהוצבה על גג מגדל המים (בגובה
11 מ') וחוברה למכשיר האלחוט – אי
אפשר היה להסתיר.
יום אחד הגיע לביקור בנחביר קצין
בריטי, שהיה עלי לארח. ערכתי לו סיור
בשטח היעור, בו – כך נהגנו להתלוצץ
– העצים מגיעים לגובה הכתפיים אם
עומדים על הראש...
מצפון-מזרח לשטח הייעור ניטעו
האגבות, צמח מדברי המשמש חומר
גלם לייצור חבלים. מקור הכנסה אפשרי
– כך חשבנו.
בסוף הסיור חזרנו לחצר וחלפנו ליד
מגדל המים. הקצין נעצר, הרים ראשו,
סקר את האנטנה מלמעלה עד למטה
ואמר: אתם ישוב קטן ומבודד. כאשר
אנו נעזוב את הארץ, אני ממליץ
שתרכשו מכשיר קשר לשעת חֵרום.
“צודק" – חשבתי בלבי והנהנתי
בהסכמה.
בהמשך הזמן, בזמנים הקשים, סייעה
האנטנה היעילה להציל חיי אדם.