לימודים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
'''לימודים''' - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור ה[[אסיפה כללית|אסיפה הכללית]]. ב-2007 הוחלט על תקנון לימודים שונה מקודמיו, וסמכות בחירת הלומדים נמצאת בידי ה[[מזכירות]], כשאת רשימת הלומדים מרכיבה מנהלת מש"א לפי ניקוד המתבסס בעיקר על צרכי המשק ועל יכולת החבר להביא פרנסה מהמקצוע אותו הוא מבקש ללמוד.
+
'''לימודים''' - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור ה[[אסיפה כללית|אסיפה הכללית]].<br/>
  +
ב-2007 הוחלט על תקנון לימודים שונה מקודמיו, וסמכות בחירת הלומדים נמצאת בידי ה[[מזכירות]], כשאת רשימת הלומדים מרכיבה מנהלת מש"א לפי ניקוד המתבסס בעיקר על צרכי המשק ועל יכולת החבר להביא פרנסה מהמקצוע אותו הוא מבקש ללמוד.
   
 
[[קטגוריה:ל]]
 
[[קטגוריה:ל]]

גרסה אחרונה מ־14:40, 14 בינואר 2010

לימודים - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור האסיפה הכללית.
ב-2007 הוחלט על תקנון לימודים שונה מקודמיו, וסמכות בחירת הלומדים נמצאת בידי המזכירות, כשאת רשימת הלומדים מרכיבה מנהלת מש"א לפי ניקוד המתבסס בעיקר על צרכי המשק ועל יכולת החבר להביא פרנסה מהמקצוע אותו הוא מבקש ללמוד.