דפוס בארי - תיעוד 1950

מתוך Wikibbutz
גרסה מ־09:47, 30 במאי 2016 מאת Admin (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{תבנית:תעוד כרונולוגי - שנים}} ==3.1.1950 == '' '''ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:''' '' '''אינפורמציה:''' ...2. ענין המלווה ל...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תבנית:תעוד כרונולוגי - שנים

3.1.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

...2. ענין המלווה לדפוס זוחל לאט. באמצע פברואר תאושרנה ההלוואות מקרן התעשיה. המכונות תגענה בינואר.


13.1.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

הצעות לבירור בקשר לריכוז הדפוס: צבי, שירזי, יהודה ב'.

היתה ישיבה עם המחלקה לתעשיה בקיבוץ. דנו על שני דברים:

  • הובאה רשימה של 5,000 לא"י השקעות דחופות בקשר להתחלת עבודת הדפוס וגם הון חוזר של 400-300 לא"י.
  • בנין. ענין המלווה לדפוס שאינו ברור עדיין מונע החלטה סופית בקשר לבנין הדפוס כי ההיקף עדיין לא ידוע. כמו כן צריך לגמור בירורים עם הוצאת הספרים של הקיבוץ.

הוחלט לטפל מיד בתכנית להקמת דפוס, בגודל הנגריה, שאפשר לבנותו שלבים-שלבים, לבנות חלק ולהכניס את המכונות מאמריקה.

לא הוחלט מי יטפל בכך אם זו הבעיה.

עמדו לקבל מיד סכום כסף מהקרן כדי להתחיל ברכישות. הדבר התקבל על הדעת.


20.1.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

...השבוע תתקיים פגישה עם ועדת התעשיה והוצאת הספרים של הקיבוץ בהשתתפות חברים שלנו.

דפוס:

סוכם שמציעים שלוש הצעות לריכוז הדפוס: יוסף ש', דובי ובבל.


21.1.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...מרכז לדפוס:

הצעות המזכירות: בבל, יוסף שירזי, דובי. דובי ויוסף אינם מוכנים לתפקיד זה. בבל מוכן לתפקיד זה.

יוסף שירזי: אם בבל מציע את עצמו לרכז את הדפוס ולהיות בחוץ – מציע שיהיה גזבר ובוכסי ירכז את הדפוס.

דוד א': רוצה להבין מה הצורך באדם הרביעי לריכוז.

לזר: המכונות מאירופה בדרך לארץ. יש לנו כורך, סַדָר ומכונאי. על המכונות שתגענה צריכים לעבוד 8 אנשים. חלק יכנסו לעבודה בבית וחלק יובאו מבחוץ. יש תפקיד אחד שאדם מבחוץ לא יוכל למלא: קבלת עבודה וריכוז הענינים בחוץ. חושב שצריך לבחור את בבל ואם לשקול את החשמליה לעומת הריכוז הרי ישתלם לנו להביא חשמלאי מבחוץ. האדם צריך לצאת כבר עכשיו כיוון שהוא צריך לקבל הכשרה ארוכה. בקשר לדובי ויוסף – חושב שאנשים שאינם מעונינים לא צריך עכשיו לקבוע לתפקיד שהוא בלתי ידוע.

בבל: כיוון שאינו יכול לעבוד בחקלאות מעונין לעבוד בדפוס ואם דרך הריכוז יכנס אליו, הוא מוכן לזה. לחשמליה נכנס כיוון שחייבו אותו.

יאיר: חושב שבבל לא יכול עכשיו לעזוב את החשמליה, כיוון שהוא אינו מוכן לזה לא מבחינה אישית ולא מבחינה מקצועית.

יוקי: נכשלנו עד עכשיו במפעלים שלנו כיוון שלא היו לנו האנשים המתאימים.

רפי: מעלה את ענין ריכוז ועדת עבודה, ובזה רואה את הקושי העיקרי. במיק אינו מוכן להיות אפילו בוועדת עבודה עם ריכוז המסגריה ובמקרה שמשחררים את בבל צריך לחייב את דוד לקבל את ריכוז המסגריה.

דוד א': בבל התחיל להניח את רשת החשמל במחנה וצריך לגמור אותה. אינו מתנגד שבבל יצא להכשרה אבל לא היום, בעוד חודשיים בערך.

בודא: חושב שעכשיו אי אפשר לשחרר את בבל מהחשמליה.

בוריס: אנחנו לא בוחרים עכשיו תפקיד לתקופה מסוימת, אלא מקצוע להרבה שנים.

ברנדי: יש לנו מעט אנשים וצריך לדעת איך לחלק את הפוטנציאל שלנו. בא כוח של הדפוס זה תפקיד מאוד מרכזי וצריך להתחשב ברצון ובכשרון של האדם.

נבחר בבל – 9 קולות (יוסף – 4; דובי – 7).


27.1.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה מהגזבר:

התקיימה ישיבה בנוגע לדפוס עם אנשי הקיבוץ המאוחד. הועלתה הדרישה ל-2,000-1,500 לא"י (לבנין ומכונות נוספות). וכמו כן יטפלו באפ"ק או בנק אחר או בקרן לענפי מלאכה של המרכז החקלאי.

המצב הכספי:

...מציע להקים את הדפוס עם ניהול כספים נפרד.

...2. הוחלט לא לקבל את הערעור על קביעתו של בבל כמרכז הדפוס. הסעיף יוכרע באסיפה.


28.1.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

ערעור על החלטה קודמת:

ברנדי: לא השתנו תנאים ולכן מציע לא להעלות.

בודא: לפי הלך הרוח מציע לדון מחדש.

הוחלט לדון מחדש לאחר הצבעה.

בודא: חשמל זה דבר מסובך ולכן מציע להשאיר את בבל כי יום עבודה של פועל חוץ הוא גבוה. אי אפשר להביא אדם מבחוץ כל פעם ולכן מציע לא לשלוח את בבל או להוציא את בבל לאחר שיוקם הדפוס.

איז'ב: לאחר שהקבוצה החליטה, אם כי הוא היה נגד, ולאחר שהקבוצה החליטה להכשיר והכשירה הרבה אנשים, כי המפעל הוא מרכזי, עתה מנסים להכשיל את המפעל, כי לא יהיה מרכז. לחשמליה יש עבודה שוטפת רק של יום עבודה אחד ובמשך הזמן, כשצריך אדם נוסף, נביא אדם מבחוץ שיעשה את החשמל, כי לתפקיד מרכז לדפוס אין אפשרות להביא אדם מהחוץ.

ברנדי: נכשלנו מספיק בהקמת מפעלים והפעם כיוון שהחלטנו והרוב רוצה בזה נעשה וניתן את התנאים המינימליים ונוסף לכך בבל מוכן לשאת את המפעל הזה והוא נכנס לחשמל לאחר החלטת מזכירות וביצע את החשמל בסדר אבל לא רצה זאת ובדפוס הוא רוצה ולכן ניתן לו זאת ומציע להכניס את יאיר ולאחר תאורת הגדר יצא בבל להכשרה.

יאיר: חושב שהוא לא מוכשר ולכן מתנגד.

רפי: מציע את דובי. הוא מתאים ואם לא יתנגד נקבל את דובי.

בודא: מציע גם כן את דובי או שירזי ולא צריך להעמיד את ענין הדפוס על בבל.

לזר: לא מציע להביא אפשרות של מרכז דפוס בלי הכשרה והוא חושב שזה אבסורד.

הצבעה: הוחלט שבבל יוצא לדפוס.


4.2.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...ג. בחירת חבר לוועדת עבודה (במקום בבל)

...דן: מציע שבבל יצא להכשרה בדפוס רק כשתעמודנה המכונות. בינתיים ימשיך בריכוז הוועדה.


10.2.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:'

אינפורמציה (ברנדי):

אני מגיש בקשה לשרירא להלוואה של 4,000 לא"י לדפוס.

בקשר לדפוס: קנו לנו מכונות 1/8 ו-1/4 גליון מפירמה אנגלית. מכונת החיתוך היא משומשת במצב טוב.

החזרת יוקי מהכשרה בדפוס: יוקי לא חוזר הביתה וצריך להתקיים דיון בוועדת חינוך ואח"כ יהיה סיכום במזכירות.


12.2.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

נקבל 10,000 לא"י לדפוס ו-1,500 לא"י מבנק הפועלים. יש פרטים על המכונות.


24.2.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

...ו. אושרה הלוואה בסך 1,000 לא"י לדפוס מניר שיתופי.

...ט. הוגשה בקשה בסך 2,000 לא"י לדפוס מאפ"ק.


3.3.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

...2. היינו באפ"ק בקשר לדפוס. זה עדיין לא היה בדיון. הוא מציע שהדיון יעלה כשיהיה משהו יותר ממשי.

3. מכונה אחת ממכונות הדפוס תתעכב יותר באירופה. השאר תגענה בהקדם.

...9. קיבלנו השבוע הלוואות לדפוס בסכום של 1,500 לא"י.


31.3.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 70

אסיפה מיום 25.3.1950:

...2. לאחר דין ודברים אושרה החלטת המזכירות בדבר עיכובו של בבל בבית לרגל מחלתו של יאירקה. הוחלט להטיל על המזכירות לדון בהקדם בבעיית מחליף ליאיר ובשאלת רכז הדפוס.


7.4.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

חשמליה ודפוס:

על ועדת עבודה לקבוע חבר נוסף לעבודה בחשמליה. לאחר זה ידונו על צורת הכשרתו.

באם המחליף לא יכנס לעבודה עד יציאתו של יאיר לבית חולים יחזור בבל לאותה תקופה.


7.4.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 71

בגזברות – שונות (בוכסי):

...7. הסקיצה של תוכנית הדפוס מוכנה. לאחר התייעצות עם אנשי הדפוס יגשו לעריכת התוכנית.


12.4.1950

ישיבת מזכירות (בשיתוף עם מזכירות הקיבוץ) - [הח' 4 ו']:

...איז'ב: חושב שצריך לדחות את הקמת הדפוס לעוד שנה...


14.4.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 72

מפה ומשם:

...בגלל מצב בריאותו של יאיר הפסיק בינתיים בבל את הכשרתו בדפוס ונשאר בבית לעבודה בחשמל.


21.4.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 73

מפה ומשם:

בבל חזר להכשרתו בדפוס.


24.4.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

אינפורמציה:

בענין הדפוס: שתיים מהמכונות הגיעו. השאר תצאנה בזמן הקרוב.

סוכם להזמין את עובדי דפוס "אריאלי" לביקור באחד במאי.


28.4.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

החלטות ועדת משק:

מציע להחזיר את בבל לעבודות החשמל.


28.4.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 74

בגזברות:

...3. אחרי פגישה עם האיש המטפל בסוכנות בענין הדפוס, התברר שהכספים עבור המכונות לא ינוכו מהתקציב, כי אם יינתנו כהלוואה מקרן מיוחדת. מכונת ה-1/8 גליון יצאה גם כן לדרכה.


5.5.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 75

מסיכומי ועדת משק מיום 26.4.1950:

1. חשמלאי: סוכם שוועדת משק מציעה להחזיר מיד את בבל מהדפוס לעבודה בחשמל כדי שעבודות החשמל תתחלנה לצאת לפועל. ועדת משק אינה רואה אפשרות שמצב עבודות החשמל יימשך כפי שהוא התחיל עם עזיבת בבל את העבודה.


6.5.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

...9. הוחלט שעובדי הדפוס יחליטו על תקופות ההכשרה של אנשי הדפוס.


6.5.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...יאיר: מעלה את ענין העבודה בחשמליה לאחר שהיה נסיון לדחות את הערעור שלי בקשר ליציאתו של בבל לדפוס.

...רפי: מעלה את ענין החשמל. לא נכון שהיו דחיות מכוונות. אנחנו ראינו את הפתרון בזה שיכנס אדם נוסף שיעבוד איתו. לא ראיתי טעם להעלות את זה במזכירות. אחרי שיבוא איזי נדע משהו ברור לגבי עבודתו בחשמליה.

יאיר: במשך הזמן שבבל איננו ישנה אצלי הרגשה שרוצים לדחות את הכל. המצב בחשמליה הוא קשה ביותר. לאחר שישנן מכונות אשר עומדות ללא שימוש ואין מאור בחדרים. אפילו העבודות שנעשו לאחר שקיבלתי עזרה מהחוץ. כך שאיני חושב שנוכל להזיז את העבודות בחשמל. אני חושב את עצמי למוכשר לשאת את החשמליה ולא אוכל לעמוד בעצמי. בחירתו של איזי זה ענין של דחיות.

רות: יאיר אינו מנוסה ביותר בעבודה. ונוסף לזה הוא צריך להכניס אדם אחר. אני מציעה להחזיר את בבל, אחרת לא יזיזו כלום. בייחוד במטבח שכל המכונות ישנן שיכלו הרבה לעזור בעבודות. בבל יצטרך עוד הרבה ללמוד לשם ריכוז הדפוס.

לזר: איני מתעלם מערך החשמל. חוששני שרק ענין החשמל עלול להכשיל את ענין הדפוס. חושבני שאילו יאיר היה ניגש בגישה יותר יסודית אולי היה זז משהו. השאלה היא איך מעמידים את הענין כדי להשיג את שלו. וחושבני שאסור להעמיד את הענין על חוסר הכשרון של יאיר ובשביל זה להחזיר את בבל. צריך לשקול מה יותר חשוב. אילו היה ניגש יאיר בגישה שהוא צריך להיות אחראי על החשמליה היה עושה זאת אחרת.

ראובן: היה דיון בוועדת המשק על הענין. הגענו למסקנה שלא נוכל ליצור בסיסים להרבה ענפים. כאן כנראה היתה הטעות שלנו בענין הדפוס. כי תחילה היה צריך לפתח משק ואח"כ לפתח ענפים נוספים. אין אנו מסוגלים לעמוד בצרכים הראשונים שלנו. למשל החזקת 10 דונם גן ירק או הספקה עצמית למספוא.

גם את ענין ארגון הדפוס היה צריך לארגן בצורה מכוונת. ע"י רכישת הציוד, תחילה מכונות ואח"כ להתאים את הגידול של הדפוס לפי האפשרויות שלנו. ייתכן שרצו להעביר את ענין החשמלאי איך שהוא לכן דחו את זה ע"י קביעת ראובן. על מנת שנוכל להסדיר את ענין החשמל מוטב לעשות חשבון מדויק על חלוקת הכוחות בגישה של קיום הדפוס.

יוקי: איך עומדת הבעיה של החשמליה. האם חסרה הכשרה, או עזרה ממשית בעבודה. חושבני שאת העבודות הפשוטות יאיר כן יוכל לעשות. יאיר צריך לקבל את העזרה של אנשים נוספים. אבל איני מצדיק את ראובן. אנו מקימים את הדפוס בצורה המינימלית ביותר. ואין צורך להגזים. הכשרה בדפוס היא ממושכת מאוד. וגם מבחינה זו נעשה הכל בצורה המינימלית ביותר. גם המימון הוא אך ורק לדפוס ולא נקבל כספים אחרים לזה.

יאיר: לא רציתי להתנגש עם הדפוס, אלא שפשוט בעבודה בחשמל הדבר מתנגש מאוד, כי העבודה היא אחראית. ישנם ליקויים בעבודה ובמומחיות שלה. צריך גם לנצל את המכונה ולא ליצור הפסדים גדולים.

לזר: מתקבל הרושם שאילו היו מחזירים את האנשים מההכשרות אזי היו מצילים את המצב במשק. אפילו היציאה שלנו נעשתה בצורה צולעת ביותר. אם רוצים מרכז אזי הוא צריך לקבל הכשרה יסודית. אנו עומדים בפני הקמת הדפוס באופן ממשי. עשינו את חשבון הקלקולציה עד הסוף. לא ייתכן לבוא כיום ולהכשיל את ענין הדפוס בגלל ענין החשמליה.


13.5.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...עבודות החשמל:

יאיר: את רוב הדברים כבר אמר. במצב של היום אין אפשרות להמשיך להתקדם. צריך לעשות את כל המאמצים לקידום העבודה כי ישנו פיגור רב מאז שבבל גמר עם העבודה. הוחלט בשעתו במזכירות להחליט על אדם נוסף. איזי מערער על ההצעה שלו. גם באם לא יתקבל הערעור של איזי אזי ההכשרה שלו תגזול זמן רב נוסף. מציע שבאופן מעשי יוחלט על החזרתו של בבל.

דוד: רוצה לשמוע הערכה על מספר ימי העבודה שצריך להשקיע על מנת לגמור את החיבורים למסגריה, נגריה וחדר-אוכל.

יאיר: יכול להעריך לפי קנה המידה באותו זמן שעבד עם בבל.

דוד: חושב שזו השתמטות מצד יאיר שאינו מוסר את הדברים כפי שהוא יודע אותם. באם יאיר היה מוסר את מספר ימי העבודה הדרושים לגמר העבודות האלה אז היה מתברר שצריך להחזיר את בבל לתקופה לא ארוכה ביותר.

תקוה: לא בא בחשבון להחזיר את בבל. חושבת שאת העבודה במסגריה אולי יכול לבצע קאודר כפי שהוא מבצע את עבודות הנגריה.

יאיר: משקים רבים מוסרים את כל עבודות החשמל לקאודר.

דוד: מציע שיחזירו את בבל לגמר העבודות במטבח ובמסגריה.

ברנדי: חושב שאין לדחות את סידור החשמל בדירות וצריך למצוא לזה פתרון יסודי. אין להוציא את בבל עכשיו מהדפוס. ואף לאותם ימים כי זה יפגע בהכשרה שלו. צריך להזמין את קאודר אולי לתקופה יותר ארוכה ואז ודאי עבודות החשמל יזוזו וכן צריך להכניס אדם קבוע מהנוער לחשמליה.

איזי: הענין מחולק לשניים: ראשית ישנו הענין הקונקרטי והוא גמר העבודות ולזה אין קשר לאדם החדש. ניצלו את ההזדמנות שלא היה באסיפה ובחרו בו לעבוד בחשמל. במשך כל השנים עדיין לא עבד בענף חוץ מתקופה קצרה במסגריה. הוא מקווה שהקבוצה תתחשב ברצונו והוא: לא לעבוד בחשמליה אלא במסגריה. חושב שהוא לא מתאים לעבודה זו וכן אין היא מעניינת אותו. ועתה באם רוצים להוציא אדם להכשרה רצוי שיוציאו אדם המעונין בעבודה.

דוד: באם יוחלט להביא את קאודר אין הוא מתנגד לכך, להיפך. אבל היות והוא רואה שאין עושים זאת. בכל אופן באם קאודר לא בא, אזי הוא עומד על זה שבבל יחזור.

ברנדי: רוצה להשיב לאיזי. חושב שהדוגמה של בבל לא מתאימה לכאן. לדעתו צריך לחייב את איזי. לא כל החברים עובדים בענף שהם בחרו לעצמם.

בוכסי: רוצה שהענין ייגמר היום. כל הענין הזה נמשך כבר זמן רב. ענין איזי לא עומד היום לאסיפה.

יאיר: חושב שאי אפשר להפריד את שני הדברים כי הם קשורים.

בוכסי: הענין יכול לעמוד בכמה צורות. כפי שיאיר מעמיד אותו או כפי שדוד מעמיד את הענין. ביחס להבאתו של קאודר לא נוכל להחליט היום באסיפה.

דוד: מה יהיה באם יוחלט לא להחזיר את בבל וכן לא להביא את קאודר.

יוקי: אין זכות לאסיפה לשנות את החלטתה הקודמת ביחס לבבל כי לא חל כל שינוי.

הוחלט שאין מחזירים את בבל לעבודות החשמל.


13.5.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 76

אסיפת קבוצה מיום 6.5.1950:

...יאיר העלה את פרשת החשמליה בערעור על החלטת האסיפות הקודמות בעניינו של בבל. לאחר דיון ארוך למדי שוב הועלתה בעיית הדפוס והוברר בעליל כי הכשרות הדפוס הן מינימליות וההוצאות הכספיות למטרה זו לא היו ניתנות לכל מטרה אחרת. האסיפה הסתיימה ללא כל החלטה.


19.5.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 77

אסיפת קבוצה מיום 13.5.1950:

...לאחר ערעורו של יאיר הוחלט שבבל ימשיך בהכשרתו בדפוס.


26.5.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

דפוס:

הוחלט לפנות בבקשה להורים לקחת הלוואה בנקאית בשבילנו על מנת לקנות אותיות דפוס.


27.5.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...3) הלוואה לרכישת אותיות דפוס:

ברנדי: הלוואה של 2,000 לא"י רק לאותיות אינה מעשית, כי דרוש לנו עוד כסף לבנין, לחשמל, למכונות וכו'. לכן לא כדאי להתחיל בדברים קטנים. אנו יודעים מה יוצא מזה. אני מתנגד למקום ארעי לדפוס ומציע לפעול מיד להקמת מקום קבוע על מנת לקמץ בהוצאות. אני מתנגד לרכישת סדריה, כדי שתעמוד עוד כ-5 חודשים. מצד שני לא מעשי לעשות סידורים זמניים להקמת הדפוס.

בבל: בענין הדברים הזמניים: הסדריה תיכנס תיכף לעבודה. המכונות הן קטנות ויכולות מיד לעבוד. גם חיבורי החשמל אינם ביוקר. יש גם חשבון של הרווחת זמן ההכשרה, ימי עבודה שהושקעו לכך, כדי להפוך את הענף לפרודוקטיבי.

יוקי: יש לנקוט בשיטה "חטוף מה שיש" – כי סדריה כזו לא נמצאת בשוק כל יום. כדאי לקנות כיום, כי בעוד 5-4 חודשים אולי לא נשיג אותיות כאלה.

רבקה'לה: מתנגדת לפנות להורים בקשר להלוואה.

בודא: חושב שיש חשיבות שהדפוס יתחיל לעבוד בזמן הקרוב ולכן יש לרכוש את הסדריה. אין לחכות לבנין.

שואל בענין מספר העובדים להפעלת הדפוס ובענין סכום הכסף שדרוש להון חוזר.

רפי: אנו שואפים להגיע במהרה ליותר עבודה מכניסה, כפי שהמליצה מזכירות הקיבוץ. לכן אי-אפשר לחכות לכל התנאים. עלינו לעשות חשבון להגדיל את הכנסותינו.

בבל: אין לחשוב על כך שהדפוס יעמוד בצורתו הצנועה הראשונה במשך שנה-שנתיים. צריך להתחשב בהתפתחותו ובתנאי עבודה נוחים לעובדים שאינם בריאים.

...זוהי גישה משקית קטסטרופאלית, אני חושב. לא עשינו חשבון כספי ואנושי ולכן יש חשש שנקים שני מפעלים מנוונים מלכתחילה. כיום יש להפעיל את הנגריה, כדי שתשמש מקור עבודה. כשהענינים יתחילו לזוז, או אז נקים את הדפוס.

גישה של משק צריכה להיות – אם להקים, אז על חשבון משהו, כרגיל. אך אני חושב שכיום אין להקים את הדפוס.

יוקי: כדאי פעם להתעמק ולראות עד הסוף מהו מצבנו ביחס למפעלים. לי נראית גישתו של בודא כמעמיקה ביותר. אילו ראינו בשעתו את הנגריה כמפעל, אז באמת היה צורך לחכות עד שנתבסס ואז להקים את הדפוס. אך החליטו שהדפוס יהיה המפעל, ואם הושגו המכונות לנגריה לפני מכונות הדפוס, אין זו סיבה להפיכת הנגריה ל"מפעל" בה' הידיעה של הקבוצה.

נשאלת השאלה – במה תלוי ענין הנגריה בענין הדפוס? כלום יעבדו עובדי הדפוס בנגריה עד לכשירחיב? החלטה כזאת לא יחליטו. מה נעשה בעובדי הדפוס, לאור העובדות של בוא מכונות דפוס וסדריה?

בנין הדפוס יתחיל להיבנות בעוד תקופה די ארוכה. בינתיים יוכל הדפוס לעבוד ולקיים את עצמו, אולי אף יכניס כסף לקבוצה.

רפי: אנחנו חיים בחוסר פרספקטיבה ובונים את תכניותינו על מספר האנשים הקיים. הגידול הקרוב שלנו לא יהיה בתוספת חברים, אלא בתוספת של נוער ועולים. איננו חיים בהרגשה שיש ליצור בשבילם מקומות עבודה. אם נעשה חשבון ריאלי של גידול מספר הנוער והעולים, נראה שאנו מפגרים.

איפה הנקודה שבה מתנגשים עניני הדפוס והנגריה? הנגריה יכולה להתחיל לעבוד לכשיושג ההון החוזר. הפעלת הדפוס בשיכון הזמני שלו גם כן אינו מצריך השקעות גדולות.

מעגל החברים קצת התרחב (ענין השמירה יוכיח). הנגריה אינה יכולה לפתור תעסוקת חברים לא בריאים; לא כן הדפוס, שהוא מסוגל להעסיק חברים כאלה. בענין השיכון, יש לעשות חשבון של מה שחשוב יותר. מוטב שיפגעו חברים מסוימים בשיכון, ובלבד שיוקם מפעל.

בוכסי: ענין הנגריה אינו קשור בשאלה כספית או בשאלת עבודה. כמו-כן, הטענה שהדפוס מונע את הנגריה מלעבוד, היא בורות גסה.

ברנדי: א. בענין השיכון, אני מקבל את דעתו של רפי, אלא שהדפוס אינו מחייב צמצום נוסף בשיכון; ב. הפעלת הנגריה לעבודת חוץ תהיה על חשבון הדפוס, ולהיפך.

פרוסי: רוצה לדעת מהו גרעין החברים שצריך להפעלת הדפוס.

בבל: ...אופטימאלית... אופטימום... אופטימאלית. במדה... יצטרכו 8 אנשים לדפוס...

דן: את הסעיף יש לחלק לשניים: א) האם להקים דפוס; ב) האם הקמתו תהיה על חשבון שיכון. לדעתי אפשר להקים את הדפוס מיד, אך מבלי לתפוס בניני שיכון.

תקוה: אסור לנו לבנות על כך שימשיכו לגור באוהלים, לא אנו ולא העולים. כרגע, לפי מצב הבניינים והצריפים, יש להעריך שהשיכון לא יספיק.

הצעתי היא להתנות את כניסת הדפוס בבניית הצריף החדש.

בעד הפעלת הדפוס לאחר בנית בניינו הקבוע - 8

בעד הפעלת הדפוס בשיכון ארעי - 16

הוחלט: להחזיר את הדיון למזכירות על מנת להביא הצעות נוספות על בית העמודים.


29.5.50 – חוזה זמני

יצחק כהן מכר לקיבוץ בארי חומרי דפוס לפי הפירוט הבא:

  • לא פחות מ-500 ק"ג אותיות חדשות מכל הסוגים.
  • לא פחות מ-200 ק"ג אותיות ישנות מכל הסוגים.
  • 300 ק"ג לפחות חומר שונה.
  • כלי עבודה שונים וריהוט.
  • כל הנ"ל בסכום של 1,800 לירות ישראליות.

לסרוק


2.6.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

...ג. דפוס:

הוחלט להקצות את חדר התרבות והנשקיה לבית הדפוס. את חדר התרבות להעביר לצריף ואת הנשקיה לחדר בבנין.


2.6.1950

קובץ:1950 חוזה קניית סדריה1.jpg
חוזה קניית הסדריה


יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 79

ישיבת המזכירות מיום 26.5.1950: הוחלט על רכישת סדריה לדפוס על-ידי הלוואה בנקאית שתבוצע בעזרת ההורים.

אסיפת קבוצה מיום 27.5.1950:

...לאחר ערעור של ברנדי – אושרה החלטת המזכירות בענין רכישת סדריה לדפוס בסך כ-2,000 לא"י.

כמו כן אושרה החלטת המזכירות בדבר השגת הלוואה בעזרת ההורים למטרה הנ"ל.

מפה ומשם:

המסדריה, סנונית ראשונה בדפוס הגיעה במזל טוב הביתה.

אינפורמציה של הגזבר (בוכסי):

הסדריה לדפוס נרכשה. ההורים רוצים לארגן ע"י ועד שלהם הלוואה גדולה לכיסוי הקניה ולרכישת מכונות חצי גליון. את המכונות מהסוכנות נוכל להוציא בעוד שבועות מספר.

9.6.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 80

ישיבת מזכירות מיום 2.6.1950:

הוחלט להפעיל את הדפוס בשני חדרים בבית העמודים.

אסיפת קבוצה מיום 3.6.1950:

הוחלט להפעיל את הדפוס בשיכון ארעי עוד לפני הקמת בניינו הקבוע. לאחר ערעור על החלטת המזכירות, הוחלט לקבוע את מקום השיכון הארעי של הדפוס לאחר שהמזכירות תחזור ותביא הצעות, לאור אינפורמציה ברורה על מצב השיכון.

(לפי בבל: מקומו של הדפוס נקבע בבית הערבי שעמד בערך על המקום של בית העם כיום. עמדו לרשות הדפוס 2 חדרים + מרפסת ובהמשך – כל המבנה, כלומר תוספת של עוד חדר וכל הרחבה שלפני הבית).


16.6.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

...9. סוכם להביא לאסיפה שתי הצעות לשיכון זמני של הדפוס: א. בצריף גדרה; ב. בשני חדרים בבית העמודים.


23.6.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 82

מפה ומשם:

לזר יצא להכשרה בדפוס "אחדות" בתל-אביב.


8.7.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

קביעת מחליף למוטי במחלקה:

...ברנדי: מציע את אחד מחברי הדפוס.

...יוקי: גם לזר וגם אני צריכים מחר-מחרתיים לעמוד כהצעה למא"ז. כמו-כן כל עובדי הדפוס היו בחצי השנה שחלפה בחוץ ואין זכות להוציא אותם כיום למחלקה.

...ברנדי: אני עומד על ההצעות של עובדי הדפוס. כיום יש לנו אפשרות להוציא את עובדי הדפוס מכיוון שהדפוס אינו קיים כיום. כשהדפוס יקום אי-אפשר יהיה להוציא אותם אז. במידה שההצעה מתנגשת בענפי המשק נא להתחשב.

...בבל: מציע לא לבחור את אנשי הדפוס זה רק יעכב את הקמתו... לא מגיע ללזר לצאת מפני שהוא היה יותר מכולם בחוץ. היות ולזר הוא גם המקצועי מכולם.

הצבעה: אשר – 8; לזר – 8.

לזר מערער.

אשר יוצא לתפקיד במחלקה.


29.7.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 86

מפה ומשם:

ביום רביעי 26.7.1950 התקיים ביוזמתו של לזר העיתון החי הראשון. חלקי העיתון החי היו: סקירה פוליטית כללית, סקירה על הנעשה בארץ מבחינה מדינית, סקירה צבאית על המצב ודברים בשאלות כלליות של הרפת. נקווה שהמפעל היפה ימשך ויהפוך לחלק בלתי נפרד בחיינו התרבותיים.

בגזברות (בוכסי):

...הקרן לתעשיה אישרה לנו הלוואה על סך 3,000 לא"י. 1,900 מהן נקבל בצורת מכונות דפוס. הבקשה שהוגשה על ידינו היתה על סך של 5,000 לא"י. יש להניח שנוציא את המכונות בשבועות הקרובים.


5.8.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 87

סיכומי ישיבת מזכירות מיום 4.8.1950:

הוחלט לא לבטל את הדפוס.


11.8.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

...4. סוכם לא לטפל בהקמת בנין קבע לדפוס.

5. סוכם שהדפוס יתחיל לעבוד בבית העמודים. זה אומר להפקיע חדר בבנין לנשקיה וחדר בצריף לדפוס.

6. סוכם להכניס בהקדם חברה לדפוס.


12.8.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 88

מפה ומשם:

מתחילת השבוע החל לזר לעבוד בארגון וסידור המסדריה של הדפוס.

בגזברות:

בסוף השבוע הבא תתקבל ההלוואה לדפוס ועם קבלתה נוכל להוציא גם את המכונות.


13.8.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

ערעור על שליחתו של מוטקה מזרחי לקורס תותחנים:

דן: חג' צריך להחליף את מוטקה מזרחי על הטנדר. הוחלט באסיפה שחג' נכנס לקואופרטיב. אם מתחילים לדחות את הענין תימצאנה תמיד סיבות להמשיך לדחות.

בוכסי: אנחנו צריכים לכבד את עצמנו ביחס למוסדות מבחוץ. גם בעניין הקואופרטיב היינו לא בסדר וגם בעניין הדפוס איננו בסדר.

בוריס: הוסבר במזכירות ששליחת לזר תדחה את הקמת הדפוס לעוד חודש וזה התקבל.

הצבעה: מי בעד קבלת הערעור של המזכירות.

הוחלט ברוב להתנגד לערעור המזכירות.

סיגי: מציע את מוטקה ח'.

איז'ב: מוטקה לא יכול לצאת מכיוון שבתוכניות של הבטחון הוא מיועד לתפקיד אחר.

יוחנן: ראובן לא יכול לצאת בגלל זה שזה ישתק את כל עבודת הבנין. אין להביא אף פועל חוץ במקרה שראובן לא יהיה.

בבל: הוצאת לזר אומרת שהדחייה של הקמת הדפוס תוארך בחודש וחצי-חודשיים. השבוע צריכות להגיע המכונות. וזה קשור גם ביחסים בחוץ. הנזק הזה יכול להיות לדפוס מכת מוות. לכל ענף אחר יהיה זה נזק צפוי.

ארבע הצעות: לזר – 14; ארקה – 3; ראובן – 1; מוטקה – 0.

מתוך הדיון המשקי:

...ארקה: פריון העבודה ירוד גם בענפים מכניסים. וחסרים שכלולים בענפים שונים. להרחיב את הענפים המכניסים ולהפחית קצת מקצב ההשקעות. לזרז את ענין הדפוס ולא להיפך.


26.8.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 89

בגזברות:

קיבלנו השבוע את ההלוואה מקרן התעשיה על סך של 3,000 לא"י לדפוס. הסכום מתחלק כדלקמן: 1,900 למכונות. 650 לא"י לשטרות ופיגורים בבנק הפועלים שביצע את ההלוואה.


1.9.1950

אסיפה כללית (אל-ווחידאת-בארי) - [הח' 3 ד']:

...מזכיר פנים:

רבקה'לה: ההצעה של לזר לתפקיד זה תכשיל למפרע גם את ענין הדפוס וגם את מילוי התפקיד.

נבחר: יצחקי ב-18 קולות.

מא"ז:

איז'ב: תפקיד המא"ז מחייב תעסוקה של יום בשבוע ושלושה חודשים מחוץ לבית. הדבר יכול להשתנות עם שינוי המצב מכיוון שזהו גיוס במידה מסוימת. ההצעות של לזר ואסף אינן מחייבות קורס מוקדם וההצעה הנוספת של במיק מחייבת קורס קצינים.

יוקי: מבחינת הדפוס לא ייתכן להוציא את לזר לתפקיד כזה. עם ההשקעות שהושקעו ושאנחנו עומדים להשקיע אי-אפשר להוציא את האדם היחידי במקצוע הסדרות. אין אפשרות להוציאו אפילו לחצי יום.


2.9.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 90

מפה ומשם:

יוקי חזר הביתה מהכשרתו בדפוס.

בגזברות:

יש סיכויים לקבלת מכונות הדפוס במשך השבוע הבא. פועל מומחה בסדרות הביע את נכונותו לבוא אלינו לשנה להדרכה (ללא משכורת) במידה שיהיה אצלנו לינוטייפ (מכונת סידור אוטומטית).

השאלה היא רק (?!) להשיג כ-6,000 לא"י למטרה זו. יתכן ונגיע לסידור כלשהו בענין זה. ישנה מחשבה להשגת כספים באמצעותה של הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד, או ע"י שותפות כלשהי עם אביו של לזר (הדבר הוצע על ידו).


5.9.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

דיון משקי (בהשתתפות חברי ועדת המשק של מזכירות הקיבוץ המאוחד):

אהרון (ועדת המשק): ...מפעלים: ...דפוס:

בעיה די רצינית. התחלתם בדפוס וצריך להמשיך. הדפוס ידוע כענף מכניס ומכניס זה טוב. אבל תובע התמדה של אנשים, התמחות ובעלי מקצוע. דורש השקעה די גדולה. במשך הזמן יעסיק בחורים ובחורות שאינם מסוגלים לעבוד קשה. (בעין חרוד הדפוס מעסיק כ-25 איש). עלתה בעיה של הצעת שותפות של אחד מהורי החברים, הרוצים להיכנס לשותפות בהשקעת מכונות של בערך כ-10 אלפים לירות. ההשקעה כדאית במקרה שנקבל עבודת הדפסה מהוצאת הקיבוץ המאוחד. באם נקבל עבודה, צריך לקבל את השותפות וללכת לקראת מפעל גדול.

לסיכום: ארגון העבודה והעלאת אחוז העבודה המכניסה. להגביר את ענפי ההכנסה: הפלחה, גן-הירק, שחרור אנשים לעבודות הנגריה, קיום הדפוס.

...בוכסי: ...דיון מיוחד עוד יהיה בענין הדפוס וזה יקדם מבחינת הראייה הרחוקה. דבר מעשי שני הוא ענין התוספת. הדפוס, על מנת להיות רציני, צריך לגידול של הקבוצה. זה דרוש לנו גם כדי שנוכל בכלל להתקיים.


8.9.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ו']:

...5. הוחלט לאשר עקרונית את השותפות עם דפוס "אמנות".


9.9.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

1) סוכם באופן עקרוני בחיוב בענין השותפות עם דפוס "אמנות".


13.9.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

...הצעות לבחירת ועדת עבודה:

איז'ב: לא בוררו כל ההצעות. לזר מתנגד לבחירתו...

...יוקי: לזר לא יוכל בתקופה הראשונה לקיום המפעל להתפנות לתפקיד שיפריע בעבודה, בעיקר שהוא בעל מקצוע יחיד בענף שלו.


15.9.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 91

מפה ומשם:

מכונות הדפוס הגיעו הביתה והדפוס התחיל להתארגן.

בגזברות:

המשא ומתן עם דפוס "אמנות" על שותפות בדפוס שלנו נפסק, מאחר שהודיעו לנו כי לא כל השותפים מוכנים להיכנס לענין.

סיכומי ישיבת מזכירות מיום 15.9.1950:

סוכם לסגור את מרפסת בית העמודים, בבלוקים.


25.9.1950

אסיפה כללית (בארי) - [הח' 3 ד']:

בחירת מזכירות:

יוקי: מתנגד להכניס להצעות אנשים מעובדי הדפוס.


29.9.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ז']:

הלוואות: סוכם לקבל מהמשביר אשראי מיוחד לדפוס – 1,000 לא"י.


6.10.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 94

מפה ומשם:

לרגל פינוי בית העמודים לצרכי הקמת הדפוס הועברו: הנשקיה לחדר בבית חדש והספריה לצריף אלומיניום.

סיכומי עבודה מחודש 9.1950:

בדפוס הושקעו 55 ימים.

עובדים בממוצע – 2.4


13.10.1950

ישיבת מזכירות - [הח' 4 ז']:

...11. נתקיים דיון על הגברת העבודה המכניסה לאחר האינפורמציה של ועדת עבודה. מחכים עד שיתבררו כמה נתונים. הבדיקות ברפת, עבודת חוץ נוספת לנגריה, הפעלת הדפוס, בואו של דוד מוצרי.


20.10.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 96

מפה ומשם:

הוחל בהתקנת חשמל לדפוס.


27.10.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 97

מפה ומשם:

...החלו בסגירת מרפסת בית הדפוס.


3.11.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 98

מפה ומשם:

הבנאים סיימו את מרפסת בית העמודים. הדפוס יכול כבר להתחיל בעבודה.

...אבנר חזר מהכשרה בדפוס.

בגזברות:

...8. ...ממקורות מוסמכים נודע שאפ"ק תאשר לנו כ-2,000-1,500 לא"י לדפוס. התכנית היא לקנות בסכום זה מכונת 1/2 גליון. עדיין לא ברור מתי ההלוואה תתקבל...

סיכומי עבודה מחודש 10.1950:

בדפוס הושקעו 61 ימים.

עובדים בממוצע – 2.3


10.11.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 98(4)ב'

מפה ומשם:

בית העמודים הוכשר לעבודת הדפוס.

...לאחר ציפייה ממושכת של חמש שנים זכינו ביום ה' להנעת מכונת הדפוס הראשונה.

בגזברות:

לאחר בירור נוסף עם אפ"ק יש להניח שנקבל בזמן הקרוב ביותר 2,000 לא"י לדפוס. הקיבוץ דחה בקשה שלנו להלוואה לדפוס לדיון בזמן יותר רחוק.


17.11.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 98(5)ג'

מפה ומשם:

הדפוס ביצע השבוע הזמנה ראשונה (ישר כח!!). כמו כן עסק בעבודות לבית.


2.12.1950

יומן קב' הצופים ב'-בארות – יומן מס' 99

מפה ומשם:

הדפוס עובד מלא ונמצא בסיום של הזמנה גדולה.

עם מכונת התפירה שהגיעה השבוע יחדל לנסוע אבנר לתל-אביב (אולי לא?).


8.12.1950

יומן בארי – הקיבוץ המאוחד – קב' הנוער העובד, הצופים ו"החלוץ" מבבל – יומן מס' 100

במשק:

לסיכום תקופה בבארי – 10.1950-4.1949:

מפעל שעדיין אין לרשום עליו כל סיכום. השנה החולפת היתה שנת הקמת הענף. יש לחשוב שבמשך הימים הקרובים תתחיל בו העבודה הסדירה.

בדפוס עובדים 3 חברים.

סיכומי עבודה בשנת 1950:

בדפוס הושקעו 315 ימים.

בממוצע – 1 עובד.


23.12.1950

יומן בארי – הקיבוץ המאוחד – קב' הנוער העובד, הצופים ו"החלוץ" מבבל – יומן מס' 102

מפה ומשם:

הדפוס עובד זה כבר שבוע חמישי בקצב מלא. מבצע עבודות שונות ורבות. החלק הארי של עבודתנו הוא ממשקי הסביבה ובאר-שבע.

הערות להכנסות:

...3. במפעלי המלאכה (דפוס, נגריה) השאלה היא שאלת חומרי הגלם, האנשים והארגון.

ריכוז הכנסות והוצאות ינואר-ספטמבר 1950:

הכנסות דפוס – 5,000 לא"י. (לבירור: אם העבודה הראשונה נעשתה בסוף השנה איך זה שיש הכנסות מינואר 50, אולי הסיכום הזה לא נמצא במקומו הנכון והנ"ל מתייחס ל-1951).