הבדלים בין גרסאות בדף "גשמים"

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(22 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''גשמים''' - מבחינת הגשמים נמצא קיבוץ בארי מצפון ל[[קו הבצורת]]. כמות הגשמים הממוצעת הרב שנתית היא כ–340 מ"מ גשם בשנה. החודשים הגשומים ביותר בשנה (בממוצע) הם דצמבר וינואר. השנים בהן נרשמה הכמות הקטנה ביותר של גשם הן - תש"ז (90 מ"מ), תש"ך (95 מ"מ) ותשכ"ג (98 מ"מ). השנים הגשומות ביותר היו - תשנ"ב (750 מ"מ) ותשנ"ה (720 מ"מ). חישוב ממוצע הגשמים לפי עשורים, מראה מגמה ברורה של עליה בכמות הגשמים הממוצעת מ–280 מ"מ בעשור הראשון ל–510 מ"מ בעשור החמישי. מודדי הגשם בקיבוץ בארי מאז הקמתו - רנה הברון, אביגדור אלון ז"ל, הושע לב ז"ל, מיכאל גדיש ז"ל ועמירי ("כמה ירד?") לב.<br/>
+
[[תמונה:Kan16_rain.jpg|thumb|400px| מיכאל גדיש, מודד הגשמים בתחנת המדידה ליד ה[[דפוס]], 1985, צילום: איתי גורל]]
ממוצע הגשמים בשנים 1946-2010 (מעודכן למרץ 2010) הוא 342.6 מ"מ לשנה.
+
[[תמונה:Amiri_rain_1.jpg|thumb|400px| עמירי לב, מודד הגשמים בתחנת המדידה באיזור שכונת "[[אשלים]]", 2012, צילום: עופר גתי]]
  
*[[גשם|'''כמות הגשמים לחורף 2009/2010''']]
+
'''גשמים''' - מבחינת הגשמים נמצא קיבוץ בארי מצפון ל[[קו הבצורת]]. כמות הגשמים הממוצעת הרב שנתית היא כ–340 מ"מ גשם בשנה. החודשים הגשומים ביותר בשנה (בממוצע) הם דצמבר וינואר. השנים בהן נרשמה הכמות הקטנה ביותר של גשם הן - תש"ז 1946/47 (90 מ"מ), תש"ך 1959/60 (95 מ"מ) ותשכ"ג 1962/63 (98 מ"מ). השנים הגשומות ביותר היו - תשנ"ב 1991/92 (750 מ"מ) ותשנ"ה 1994/95 (720 מ"מ).
*'''[[מדיה:RainBeeri1946_2010b.pdf|טבלת כמויות הגשם בבארי 1946-2010]]'''
+
 
 +
חישוב ממוצע הגשמים לפי עשורים, מראה מגמה ברורה של עליה בכמות הגשמים הממוצעת מ–280 מ"מ בעשור הראשון ל–510 מ"מ בשנים 1991-95.<br/>
 +
בשנים 1995-2000 היה הממוצע 280 מ"מ ובשנים 2001-2005 היה 358 מ"מ.<br/>
 +
'''מודדי הגשם בקיבוץ בארי מאז הקמתו:''' רינה הברון היתה הראשונה שמדדה גשמים בבארי, והתמידה בכד שנים רבות. היא אף הקימה את התחנה המטאורולוגית הגדולה ששכנה ליד השקמה הזקנה הנמצאת ליד חדרה כיום. רינה העבירה את לפיד-הגשם להושע (וגם התחנה עברה לסביבות ה[[דפוס]]), אחריו מדדו את הגשם: אביגדור אלון ז"ל, מיכאל גדיש ז"ל, מושקה גלברד ז"ל ועמירי ("כמה ירד?") לב יבל"א.<br/>
 +
ממוצע הגשמים בשנים 1946-2015 הוא 343.5 מ"מ לשנה.
 +
 
 +
*'''[[מדיה:Rain_1946-2015.pdf|טבלת כמויות הגשם בבארי 1946-2015]]'''
 +
 
 +
 
 +
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:450px; margin: 0px;">
 +
'''אנשי הגשם'''<br />
 +
(פורסם לראשונה ב"[[כאן]]", 11.1.1985)<br />
 +
מדידת הגשם והמעקב אחרי המילימטרים השונים של המשקעים היתה פעם שגעון לאומי, או לפחות מקומי. בזכרונות ילדותנו נחרטו פני החברים המתכסות בענני דאגה ככל שבוששו ענני הברכה לבוא: "הלילה ירדו רק 2 מ"מ", "אם לא ירדו עד סוף השבוע 30-20 מ"מ הכל אבוד" וכיו"ב דאגות חקלאים בנגב.<br/>
 +
עם השנים הצטמצמה מאוד החקלאות התלויה בחסדי שמיים. לדברי בודא, אם בשנים הראשונות של בארי היו כל [[גד"ש|גידולי השדה]] (מאה אחוז) תלויים בנדיבות השמיים, הרי כיום הצטמצמו ההכנסות התלויות בגשמים עד כדי עשירית מסך הכנסות גידולי השדה. גם היבולים השתפרו הודות לזנים טובים יותר, ומה שנחשב פעם יבול מצוין (כ-250 ק"ג לדונם חיטה) שהושג רק בשנים ברוכות גשמים - מתקבל היום בשנים שחונות יחסית. ומאידך, בשנים האחרונות של גשמי השיא נתקבלו בשדות הבעל, הלא-מושקים 400-350 ק"ג לדונם.<br/>
 +
עם זאת נדמה שגם כיום, כשאחוז ההכנסות מ[[חקלאות בארי|חקלאות]] בסך כל הכנסות המשק פחת בהרבה, עדיין ישנה איזו ציפיה מיסטית בלתי מוגדרת באוויר, איזו כמיהה קדמונית למילימטרים המסויימים האלה ש"רק ירדו בזמן". הרי לא תמצא שום תחום אחר (אפילו לא תוצאות ה[[כדורסל]] בליגה א' והפירוט הדקדקני של קנסות התנועה) הזוכה למעקב, דיווח ורישום צמודים ומפורטים כל-כך, במשך כל השנים הללו. אפילו עתה, כשכולנו נזקקים באופן כה בולט להכנסות ה[[דפוס]] - לא מענין כל-כך כמה מילימטרים (או פונקטים) נאספו ונכרכו שם, או כמה אחוזי שומן וליטרים חלב נתנו הפרות ב[[רפת]], כפי שמעניינת (ומדאיגה!) אותנו כמות הגשם שירדה.<br/>
 +
יש כאן, אולי, הרבה יותר אמונה טקסית קדומה מאשר התעניינות כלכלית גרידא. הן בכל התקופות ובכל התרבויות היה בירידת הגשם משום פולחן מיוחד. רינה הברון, שעמדה על משמר מדידת הגשם רוב השנים בבארי - ובזמנים היפים אף הפעילה תחנה מטאורולוגית משוכללת שכללה חוץ ממד-גשם, גם מעקב אחרי טל ורוחות וטמפרטורות - ניסתה לבדוק אם יש מחזוריות לכמויות הגשמים כאן ולא מצאה תשובה מוחלטת לכך. גם כשנדמה היה למדען מסוים (קרוב משפחה, כמובן) שישנה מחזוריות של שלוש שנים, באו שנים יוצאות דופן שסתרו את כל התיאוריות היפות. מה שברור מעל לכל ספק (ומשתקף יפה גם בטבלה המצורפת כאן) הוא - שכמויות הגשמים גדלות ושנות ה[[קו הבצורת|בצורת]] מתמעטות, ככל שחולפות השנים.  לרינה יש הסבר לכך: ככל שהנגב מתכסה צמחיה, הצמחיה פולטת אדים ואלה מגבירים את המשקעים. זהו תהליך חיובי המניע את עצמו - ככל שיש יותר גשמים יש יותר צמחיה, המגבירה את הגשמים וחוזר חלילה (או לא חלילה). רינה אמנם מטילה ספק אם נראה כאן ג'ונגלים עבותים בתוך עשר שנים, אך לא שוכחת להזכיר את [[חט של פיל|שן הפיל]] שנמצאה באזור, כזכר לימים טובים וירוקים יותר. ההגדרה מהי שנת בצורת גם היא גמישה במקצת ואיננה נקבעת, כידוע, לפי הכמות האבסולוטית של הגשם בשנה, אלא לפי התפלגות הגשמים ולפי היבולים שבאו בעקבותיהם.<br/>
 +
[[הפרוסי|אברהם הברון]], שעמד לצידה של רינה כל שנות הגשם הללו (בשנים הראשונות - בלי מטריה, כנראה) מגדיר הגדרה כלכלית: שנת [[בצורת]] היא שנה בה היבול לא החזיר את הוצאות הייצור. בודא, הזורע וקוצר יבולים באדמות בארי למן השנים הראשונות ב[[נחביר]] ועד עצם היום הזה ומכיר כל דונם בשמו הפרטי, מסכים גם הוא שאין הגדרה מדעית לבצורת. את הבצורת קובעים נציגי משרד החקלאות עם משרד האוצר/מס רכוש, לפי המצב בשדות. כמות פיצויי הבצורת משלימה עד לכיסוי הוצאות הייצור באותה שנה. בכל אופן הוא סופר יחד אתנו ב[[מדיה:RainBeeri1946_2010b.pdf|טבלת המשקעים]], חמש שנות בצורת "על בטוח" ועוד שלוש בספק בתוך 38 שנות בארי. כשהבצורת האחרונה היתה בשנה שעברה אחרי עשרים שנים טובות.<br/>
 +
מה יהיה השנה?<br/>
 +
מניסיונה הרב של רינה, למרות המצב הלא-סימפטי היום - אי-אפשר לדעת את התוצאות עד סוף העונה. מה גם שינואר, החודש הגשום ביותר בדרך-כלל - עדיין לפנינו, בחלקו. האם יש סיכוי גם ל[[שלג בבארי|שלג]] השנה (כפי שירד באופן חד-פעמי ב-1950)? רינה לא מתרגשת מהשאלה ההיפותטית: "אם יירד גשם והטמפרטורה תהיה מתחת לאפס יש סיכוי גם לשלג. אבל נתפשר גם על גשם רגיל".
 +
</div>
  
 
[[קטגוריה:ג]]
 
[[קטגוריה:ג]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:מזג אוויר]]
 
[[קטגוריה:מזג אוויר]]

גרסה אחרונה מ־07:09, 4 ביוני 2015

מיכאל גדיש, מודד הגשמים בתחנת המדידה ליד הדפוס, 1985, צילום: איתי גורל
עמירי לב, מודד הגשמים בתחנת המדידה באיזור שכונת "אשלים", 2012, צילום: עופר גתי

גשמים - מבחינת הגשמים נמצא קיבוץ בארי מצפון לקו הבצורת. כמות הגשמים הממוצעת הרב שנתית היא כ–340 מ"מ גשם בשנה. החודשים הגשומים ביותר בשנה (בממוצע) הם דצמבר וינואר. השנים בהן נרשמה הכמות הקטנה ביותר של גשם הן - תש"ז 1946/47 (90 מ"מ), תש"ך 1959/60 (95 מ"מ) ותשכ"ג 1962/63 (98 מ"מ). השנים הגשומות ביותר היו - תשנ"ב 1991/92 (750 מ"מ) ותשנ"ה 1994/95 (720 מ"מ).

חישוב ממוצע הגשמים לפי עשורים, מראה מגמה ברורה של עליה בכמות הגשמים הממוצעת מ–280 מ"מ בעשור הראשון ל–510 מ"מ בשנים 1991-95.
בשנים 1995-2000 היה הממוצע 280 מ"מ ובשנים 2001-2005 היה 358 מ"מ.
מודדי הגשם בקיבוץ בארי מאז הקמתו: רינה הברון היתה הראשונה שמדדה גשמים בבארי, והתמידה בכד שנים רבות. היא אף הקימה את התחנה המטאורולוגית הגדולה ששכנה ליד השקמה הזקנה הנמצאת ליד חדרה כיום. רינה העבירה את לפיד-הגשם להושע (וגם התחנה עברה לסביבות הדפוס), אחריו מדדו את הגשם: אביגדור אלון ז"ל, מיכאל גדיש ז"ל, מושקה גלברד ז"ל ועמירי ("כמה ירד?") לב יבל"א.
ממוצע הגשמים בשנים 1946-2015 הוא 343.5 מ"מ לשנה.


אנשי הגשם
(פורסם לראשונה ב"כאן", 11.1.1985)
מדידת הגשם והמעקב אחרי המילימטרים השונים של המשקעים היתה פעם שגעון לאומי, או לפחות מקומי. בזכרונות ילדותנו נחרטו פני החברים המתכסות בענני דאגה ככל שבוששו ענני הברכה לבוא: "הלילה ירדו רק 2 מ"מ", "אם לא ירדו עד סוף השבוע 30-20 מ"מ הכל אבוד" וכיו"ב דאגות חקלאים בנגב.
עם השנים הצטמצמה מאוד החקלאות התלויה בחסדי שמיים. לדברי בודא, אם בשנים הראשונות של בארי היו כל גידולי השדה (מאה אחוז) תלויים בנדיבות השמיים, הרי כיום הצטמצמו ההכנסות התלויות בגשמים עד כדי עשירית מסך הכנסות גידולי השדה. גם היבולים השתפרו הודות לזנים טובים יותר, ומה שנחשב פעם יבול מצוין (כ-250 ק"ג לדונם חיטה) שהושג רק בשנים ברוכות גשמים - מתקבל היום בשנים שחונות יחסית. ומאידך, בשנים האחרונות של גשמי השיא נתקבלו בשדות הבעל, הלא-מושקים 400-350 ק"ג לדונם.
עם זאת נדמה שגם כיום, כשאחוז ההכנסות מחקלאות בסך כל הכנסות המשק פחת בהרבה, עדיין ישנה איזו ציפיה מיסטית בלתי מוגדרת באוויר, איזו כמיהה קדמונית למילימטרים המסויימים האלה ש"רק ירדו בזמן". הרי לא תמצא שום תחום אחר (אפילו לא תוצאות הכדורסל בליגה א' והפירוט הדקדקני של קנסות התנועה) הזוכה למעקב, דיווח ורישום צמודים ומפורטים כל-כך, במשך כל השנים הללו. אפילו עתה, כשכולנו נזקקים באופן כה בולט להכנסות הדפוס - לא מענין כל-כך כמה מילימטרים (או פונקטים) נאספו ונכרכו שם, או כמה אחוזי שומן וליטרים חלב נתנו הפרות ברפת, כפי שמעניינת (ומדאיגה!) אותנו כמות הגשם שירדה.
יש כאן, אולי, הרבה יותר אמונה טקסית קדומה מאשר התעניינות כלכלית גרידא. הן בכל התקופות ובכל התרבויות היה בירידת הגשם משום פולחן מיוחד. רינה הברון, שעמדה על משמר מדידת הגשם רוב השנים בבארי - ובזמנים היפים אף הפעילה תחנה מטאורולוגית משוכללת שכללה חוץ ממד-גשם, גם מעקב אחרי טל ורוחות וטמפרטורות - ניסתה לבדוק אם יש מחזוריות לכמויות הגשמים כאן ולא מצאה תשובה מוחלטת לכך. גם כשנדמה היה למדען מסוים (קרוב משפחה, כמובן) שישנה מחזוריות של שלוש שנים, באו שנים יוצאות דופן שסתרו את כל התיאוריות היפות. מה שברור מעל לכל ספק (ומשתקף יפה גם בטבלה המצורפת כאן) הוא - שכמויות הגשמים גדלות ושנות הבצורת מתמעטות, ככל שחולפות השנים. לרינה יש הסבר לכך: ככל שהנגב מתכסה צמחיה, הצמחיה פולטת אדים ואלה מגבירים את המשקעים. זהו תהליך חיובי המניע את עצמו - ככל שיש יותר גשמים יש יותר צמחיה, המגבירה את הגשמים וחוזר חלילה (או לא חלילה). רינה אמנם מטילה ספק אם נראה כאן ג'ונגלים עבותים בתוך עשר שנים, אך לא שוכחת להזכיר את שן הפיל שנמצאה באזור, כזכר לימים טובים וירוקים יותר. ההגדרה מהי שנת בצורת גם היא גמישה במקצת ואיננה נקבעת, כידוע, לפי הכמות האבסולוטית של הגשם בשנה, אלא לפי התפלגות הגשמים ולפי היבולים שבאו בעקבותיהם.
אברהם הברון, שעמד לצידה של רינה כל שנות הגשם הללו (בשנים הראשונות - בלי מטריה, כנראה) מגדיר הגדרה כלכלית: שנת בצורת היא שנה בה היבול לא החזיר את הוצאות הייצור. בודא, הזורע וקוצר יבולים באדמות בארי למן השנים הראשונות בנחביר ועד עצם היום הזה ומכיר כל דונם בשמו הפרטי, מסכים גם הוא שאין הגדרה מדעית לבצורת. את הבצורת קובעים נציגי משרד החקלאות עם משרד האוצר/מס רכוש, לפי המצב בשדות. כמות פיצויי הבצורת משלימה עד לכיסוי הוצאות הייצור באותה שנה. בכל אופן הוא סופר יחד אתנו בטבלת המשקעים, חמש שנות בצורת "על בטוח" ועוד שלוש בספק בתוך 38 שנות בארי. כשהבצורת האחרונה היתה בשנה שעברה אחרי עשרים שנים טובות.
מה יהיה השנה?
מניסיונה הרב של רינה, למרות המצב הלא-סימפטי היום - אי-אפשר לדעת את התוצאות עד סוף העונה. מה גם שינואר, החודש הגשום ביותר בדרך-כלל - עדיין לפנינו, בחלקו. האם יש סיכוי גם לשלג השנה (כפי שירד באופן חד-פעמי ב-1950)? רינה לא מתרגשת מהשאלה ההיפותטית: "אם יירד גשם והטמפרטורה תהיה מתחת לאפס יש סיכוי גם לשלג. אבל נתפשר גם על גשם רגיל".