שִיחֶ (ר' שיחים) - תלולית ארוכה בשדות הפלחה של שנות ה–50. השיחים היו נעשים ע"י חריש הלוך וחזור, לפי קווי גובה (ע"ע), למניעת סחף הקרקע. כיום, שיטה זו אינה מקובלת עוד והיא מוזכרת רק בסיפורי היוגבים הוותיקים. לפי מילון אבן–שושן: טרסה, מדרגה, חלקת אדמה במדרון, חפורה ומיושרת לפי קווי הגובה.