שבויים

שבויים בידי האויב

• ב–25 במרץ 1948 נפל חברנו אברהם ארליך בשבי הירדנים, בעת שהיה מגוייס לעבודה בסדום (ע"ע). הוא נעצר יחד עם עוד 9 פועלים יהודים שיצאו לתקן סכרים ממזרח למפעלי ים המלח. ישב כשנה במאסר בירדן וצורף לאחר מכן למחנה השבויים שם. הוא שוחרר מהשבי במרץ 1949, יחד עם כל יתר השבויים היהודים.

• במלחמת יום הכיפורים נפלו שניים מחברינו בשבי מצרים, גיורא עוז ודרור מנור. דרור היה מוצב במעוז המזח בקצה הדרומי של תעלת סואץ. במשך שבוע ימים הם היו תחת הפגזה כבדה ונסיונות הצבא המצרי לכבוש את המעוז נהדפו ע"י הלוחמים שבמעוז. מאחר וסבלו אבידות כבדות ונותרו מעט לוחמים, קיבלו היתר מהמח"ט להיכנע וב–13 לאוקטובר פונו בסירות אל מעבר לתעלה, בתיווך הצלב האדום.

בשבת, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה גיורא עוז בניו–יורק. ביום ראשון בלילה הגיע במטוס הראשון ללוד, דרך פריס ומשם בטיסה ישירה לרפידים בסיני. ביום שני הצטרף לפלוגתו שלחמה בגיזרה המרכזית ובבוקר יום שלישי, הדפו כוחות צה"ל בגיזרה זו, התקפת שריון, תוך השמדת 60 טנקים מצריים. לקראת הצהריים יצאה פלוגתו של גיורא, במסגרת חטיבתית, בהסתערות לעבר התעלה, מדרום לחווה הסינית. טנקים רבים נפגעו, בעיקר מטילי "סאגר" והיו הרוגים ופצועים רבים. בין אלה שנותרו בחיים ונפלו בשבי, היה גם גיורא, שהובל משם לקהיר. כך הצליח גיורא לחלוף תוך 4 ימים על פני 4 יבשות.

דרור חזר מהשבי ב–20 בנובמבר 1973 וגיורא - ב–22 בנובמבר. משחזרו, נערכה להם בבית קבלת פנים חמה.

גם אלי כרסנטי נפל בשבי המצרי, בהיותו חבר עין–השלושה.