סוסים בבארי

סוסים בבארי - הראשונה היתה סוסה אלמונית בצבע חום, ששימשה את שומרי השדות בנחאביר. לימים הגיע לנחאביר השיח' מוסה אבו מועליק (ע"ע) ולאחר מו"מ מייגע, הביא עימו סוס לבן וקיבל בתמורה את הסוסה, למרות המום ברגלה. הסוס הלבן שימש לשמירת שדות, עד שלילה אחד, כחודש לפני פרוץ מלחמת העצמאות, הוא קם וברח. (משערים שחזר לבעליו הקודמים).

הסוסות הראשונות בבארי, בראשית שנות ה–50, היו "דבע" ו"ג'ממה" (ע"ע). לאחר מכן נוספה גם הסוסה "שחורית". הן היו צמודות לרפת ושימשו את היוצאים למרעה. לפני מבצע סיני, השתיים הראשונות ברחו לכוון עזה, ובשנות ה–60 נקנו במקומן הסוסות "דינקה" ו"מיקי". כמו כן, נתקבל במתנה הסוס "שוקו" (ע"ע). "דינקה" המליטה את "קיקו" ואת "סופה" ו"מיקי" המליטה את "מאיה". בשנות ה–70 "קיקו" ו"מאיה" נמכרו "ומיקי" הועברה לפינת החי במשק הילדים (ע"ע). בשנות ה–80 נוספה לפינת החי הסוסה "סול" ועוד שתי סוסות פוני. בתחילת שנות ה–90, משחדלו לצאת עם הפרות למרעה, נמכרו כל הסוסות. עם הקמת האורווה הצמודה למשק הילדים, נקנו 4 סוסי רכיבה - "קוד", "גולן", "בלק" ו"פרינסס", והם משמשים את החוג לרכיבה עד עצם היום הזה.