דפוס בארי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''דפוס בארי''' (הדפוס הראשון בנגב) - הרעיון להקמת בית דפוס, עלה לראשונה בקב' [[הצופים ב']] ב[[בנימינה]] (ע"ע), בראשית 1945. לזר זורע נשלח אז לקבל הכשרתו בדפוס "אמנות" בחיפה (בית הדפוס של אביו). דיון ראשון על הקמת בית דפוס בבארי נערך במרץ 1949. היוזמים והעובדים הראשונים היו לזר זורע, אבנר בצרי ויוקי גרוספלד ז"ל. (שני האחרונים קיבלו את הכשרתם בתל–אביב). במאי 1950 נרכשו סדריה ומכונות ההדפסה הראשונות (1/2 ו–1/4 גליון). הן הוצבו בבית הערבי המשופץ של משפחת ה[[ווחידאת]] (ע"ע). החלו לבצע עבודות הדפסה עבור "תנובה", קופ"ח, הסוכנות היהודית ועוד. ביולי 1956 אושרה לבארי הלוואה מכספי השילומים, לרכישת מכונות הדפסה וחיתוך ולבניית מבנה חדש וביולי 1958 נחנך מבנה חדש לדפוס. לאחר רכישת לינוטייפ ומכונת הדפסה "אופסט", החלו בהדפסת ספרים והדפסה בצבעים. כבר מתחילה הורגש מחסור בעובדים ובמכונות הדפסה. ב–1964 עבדו בדפוס - 17 חברים. עד סוף שנת 1970 נרכשו מכונות הדפסה נוספות - 1/2 גליון, 1/8 גליון, מכונת הדפסה לשני צבעים (.R.Z), מכונת "אופסט" נוספת, ומכונות איסוף. המבנה הורחב ב–300 מ"ר. עיקר העבודות היו הדפסת טפסים וספרים. |
'''דפוס בארי''' (הדפוס הראשון בנגב) - הרעיון להקמת בית דפוס, עלה לראשונה בקב' [[הצופים ב']] ב[[בנימינה]] (ע"ע), בראשית 1945. לזר זורע נשלח אז לקבל הכשרתו בדפוס "אמנות" בחיפה (בית הדפוס של אביו). דיון ראשון על הקמת בית דפוס בבארי נערך במרץ 1949. היוזמים והעובדים הראשונים היו לזר זורע, אבנר בצרי ויוקי גרוספלד ז"ל. (שני האחרונים קיבלו את הכשרתם בתל–אביב). במאי 1950 נרכשו סדריה ומכונות ההדפסה הראשונות (1/2 ו–1/4 גליון). הן הוצבו בבית הערבי המשופץ של משפחת ה[[ווחידאת]] (ע"ע). החלו לבצע עבודות הדפסה עבור "תנובה", קופ"ח, הסוכנות היהודית ועוד. ביולי 1956 אושרה לבארי הלוואה מכספי השילומים, לרכישת מכונות הדפסה וחיתוך ולבניית מבנה חדש וביולי 1958 נחנך מבנה חדש לדפוס. לאחר רכישת לינוטייפ ומכונת הדפסה "אופסט", החלו בהדפסת ספרים והדפסה בצבעים. כבר מתחילה הורגש מחסור בעובדים ובמכונות הדפסה. ב–1964 עבדו בדפוס - 17 חברים. עד סוף שנת 1970 נרכשו מכונות הדפסה נוספות - 1/2 גליון, 1/8 גליון, מכונת הדפסה לשני צבעים (.R.Z), מכונת "אופסט" נוספת, ומכונות איסוף. המבנה הורחב ב–300 מ"ר. עיקר העבודות היו הדפסת טפסים וספרים. |
||
| − | ב–1973 חלה "מהפכה" בדפוס - המעבר להדפסת שיקים מגנטיים. משנת 1980 נכנס הדפוס למערך חדש, הוכנסו בו קווי ייצור ממוחשבים - [[מחש"ק]] (ע"ע) "[[בווה]]" (ע"ע) ומכונות עיטוף - והוא קיבל מעמד של מפעל מאושר. הדפוס היה לענף המרכזי בבארי, מבחינת ההכנסות וכוח אדם. עם החלפת המטבע בישראל, החלו ב"[[מבצע שקל]]" (ע"ע) (הדפסת שיקים מגנטיים המותאמים לשקלים חדשים) ומאז, מבצע רודף מבצע. ("מבצע אביב", "מבצע סתו", "[[מבצע חורף]]" (ע"ע) וחוזר חלילה). מספר העובדים ב–1984 היה 60 ח"ח. ב–1986 ניתן פרס קפלן לעבודה, לדפוס בארי ולעובדיו, על פיתוח ה[[מעטפית]] (ע"ע). ב–1990 נפתח אגף נוסף, [[אגף הכרטיסים]] המגנטיים (ע"ע). ב–1993 הוסיפו לדפוס אולם חדש ששטחו 1000 מ"ר (בנוסף ל–2900 מ"ר הקיימים). כמו כן נוספו מכונות חדישות, בהן - מכונת רציף המדפיסה בחמישה צבעים. ב–1995 עבדו בדפוס כ–160 עובדים, מהם כ–20 [[במב"חים]] (ע"ע) ו–6 חברי כיסופים. בנוסף על כך, נערכים מדי פעם גיוסי חברים ונוער, לביצוע עבודות מיוחדות וכן, מבצעי "[[קיבוץ עוטף]]" (ע"ע). בשנים האחרונות ערך ענף הדפוס ארועי סיכום חגיגיים, "[[פרינטררם]]" ו"[[פנים–טררם]]" (ע"ע). במשך השנים התרכזו בדפוס ממיטב כוחות העבודה של קיבוץ בארי, הן בעמדות הייצור והן בניהול. מנכ"ל דפוס בארי בשנים האחרונות - הראל יצחקי. (רשימת מנהלים קודמים, ראה נספח). |
+ | ב–1973 חלה "מהפכה" בדפוס - המעבר להדפסת שיקים מגנטיים. משנת 1980 נכנס הדפוס למערך חדש, הוכנסו בו קווי ייצור ממוחשבים - [[מחש"ק]] (ע"ע) "[[בווה]]" (ע"ע) ומכונות עיטוף - והוא קיבל מעמד של מפעל מאושר. הדפוס היה לענף המרכזי בבארי, מבחינת ההכנסות וכוח אדם. עם החלפת המטבע בישראל, החלו ב"[[מבצע שקל]]" (ע"ע) (הדפסת שיקים מגנטיים המותאמים לשקלים חדשים) ומאז, מבצע רודף מבצע. ("מבצע אביב", "מבצע סתו", "[[מבצע חורף]]" (ע"ע) וחוזר חלילה). מספר העובדים ב–1984 היה 60 ח"ח. ב–1986 ניתן פרס קפלן לעבודה, לדפוס בארי ולעובדיו, על פיתוח ה[[מעטפית]] (ע"ע). ב–1990 נפתח אגף נוסף, [[אגף הכרטיסים בדפוס בארי|אגף הכרטיסים]] המגנטיים (ע"ע). ב–1993 הוסיפו לדפוס אולם חדש ששטחו 1000 מ"ר (בנוסף ל–2900 מ"ר הקיימים). כמו כן נוספו מכונות חדישות, בהן - מכונת רציף המדפיסה בחמישה צבעים. ב–1995 עבדו בדפוס כ–160 עובדים, מהם כ–20 [[במב"חים]] (ע"ע) ו–6 חברי כיסופים. בנוסף על כך, נערכים מדי פעם גיוסי חברים ונוער, לביצוע עבודות מיוחדות וכן, מבצעי "[[קיבוץ עוטף]]" (ע"ע). בשנים האחרונות ערך ענף הדפוס ארועי סיכום חגיגיים, "[[פרינטררם]]" ו"[[פנים–טררם]]" (ע"ע). במשך השנים התרכזו בדפוס ממיטב כוחות העבודה של קיבוץ בארי, הן בעמדות הייצור והן בניהול. מנכ"ל דפוס בארי בשנים האחרונות - הראל יצחקי. (רשימת מנהלים קודמים, ראה נספח). |
[[קטגוריה:ד]] |
[[קטגוריה:ד]] |
||
גרסה מ־06:07, 15 במאי 2007
דפוס בארי (הדפוס הראשון בנגב) - הרעיון להקמת בית דפוס, עלה לראשונה בקב' הצופים ב' בבנימינה (ע"ע), בראשית 1945. לזר זורע נשלח אז לקבל הכשרתו בדפוס "אמנות" בחיפה (בית הדפוס של אביו). דיון ראשון על הקמת בית דפוס בבארי נערך במרץ 1949. היוזמים והעובדים הראשונים היו לזר זורע, אבנר בצרי ויוקי גרוספלד ז"ל. (שני האחרונים קיבלו את הכשרתם בתל–אביב). במאי 1950 נרכשו סדריה ומכונות ההדפסה הראשונות (1/2 ו–1/4 גליון). הן הוצבו בבית הערבי המשופץ של משפחת הווחידאת (ע"ע). החלו לבצע עבודות הדפסה עבור "תנובה", קופ"ח, הסוכנות היהודית ועוד. ביולי 1956 אושרה לבארי הלוואה מכספי השילומים, לרכישת מכונות הדפסה וחיתוך ולבניית מבנה חדש וביולי 1958 נחנך מבנה חדש לדפוס. לאחר רכישת לינוטייפ ומכונת הדפסה "אופסט", החלו בהדפסת ספרים והדפסה בצבעים. כבר מתחילה הורגש מחסור בעובדים ובמכונות הדפסה. ב–1964 עבדו בדפוס - 17 חברים. עד סוף שנת 1970 נרכשו מכונות הדפסה נוספות - 1/2 גליון, 1/8 גליון, מכונת הדפסה לשני צבעים (.R.Z), מכונת "אופסט" נוספת, ומכונות איסוף. המבנה הורחב ב–300 מ"ר. עיקר העבודות היו הדפסת טפסים וספרים. ב–1973 חלה "מהפכה" בדפוס - המעבר להדפסת שיקים מגנטיים. משנת 1980 נכנס הדפוס למערך חדש, הוכנסו בו קווי ייצור ממוחשבים - מחש"ק (ע"ע) "בווה" (ע"ע) ומכונות עיטוף - והוא קיבל מעמד של מפעל מאושר. הדפוס היה לענף המרכזי בבארי, מבחינת ההכנסות וכוח אדם. עם החלפת המטבע בישראל, החלו ב"מבצע שקל" (ע"ע) (הדפסת שיקים מגנטיים המותאמים לשקלים חדשים) ומאז, מבצע רודף מבצע. ("מבצע אביב", "מבצע סתו", "מבצע חורף" (ע"ע) וחוזר חלילה). מספר העובדים ב–1984 היה 60 ח"ח. ב–1986 ניתן פרס קפלן לעבודה, לדפוס בארי ולעובדיו, על פיתוח המעטפית (ע"ע). ב–1990 נפתח אגף נוסף, אגף הכרטיסים המגנטיים (ע"ע). ב–1993 הוסיפו לדפוס אולם חדש ששטחו 1000 מ"ר (בנוסף ל–2900 מ"ר הקיימים). כמו כן נוספו מכונות חדישות, בהן - מכונת רציף המדפיסה בחמישה צבעים. ב–1995 עבדו בדפוס כ–160 עובדים, מהם כ–20 במב"חים (ע"ע) ו–6 חברי כיסופים. בנוסף על כך, נערכים מדי פעם גיוסי חברים ונוער, לביצוע עבודות מיוחדות וכן, מבצעי "קיבוץ עוטף" (ע"ע). בשנים האחרונות ערך ענף הדפוס ארועי סיכום חגיגיים, "פרינטררם" ו"פנים–טררם" (ע"ע). במשך השנים התרכזו בדפוס ממיטב כוחות העבודה של קיבוץ בארי, הן בעמדות הייצור והן בניהול. מנכ"ל דפוס בארי בשנים האחרונות - הראל יצחקי. (רשימת מנהלים קודמים, ראה נספח).