עתר גבע: צבע עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: =="צבע עבודה" – עתר גבע== '''10.2010''' thumb|400px|'''עתר גבע:''' צבע עבודה '''"צבע עבודה" – עתר גבע''' ב...) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
חלל הגלריה יתמלא בשורת גלילי הנייר הכבדים, שמלגזות חובקות גלילים יעבירו אותם לצורך התערוכה ממחסן המפעל לפתח הגלריה, הקירות ייצבעו בשפכטל בצבע דפוס כבד לנשימה ובמרכז החלל יוקרן וידיאו דאנס של האמן '''שחר דור''' אל תוך בריכת צבע לבן. העבודה תצולם ברצפת היצור של המפעל כשהרקדנים והמצלמה מגיבים לקצב, לרעש ולדופק החיים של המפעל.<br/> |
חלל הגלריה יתמלא בשורת גלילי הנייר הכבדים, שמלגזות חובקות גלילים יעבירו אותם לצורך התערוכה ממחסן המפעל לפתח הגלריה, הקירות ייצבעו בשפכטל בצבע דפוס כבד לנשימה ובמרכז החלל יוקרן וידיאו דאנס של האמן '''שחר דור''' אל תוך בריכת צבע לבן. העבודה תצולם ברצפת היצור של המפעל כשהרקדנים והמצלמה מגיבים לקצב, לרעש ולדופק החיים של המפעל.<br/> |
||
הריח, החומר, הצבע, המשקל והמסה, הוידיאו, הפרטי בתוך הציבורי, העבודה במפעל - כל אלו יבואו לידי ביטוי בתערוכה, דרך האיכות המונוטונית הברורה שלהם, ויקיימו דו שיח בין ישן לחדש, בין פיסול לווידיאו לארכיטקטורה. |
הריח, החומר, הצבע, המשקל והמסה, הוידיאו, הפרטי בתוך הציבורי, העבודה במפעל - כל אלו יבואו לידי ביטוי בתערוכה, דרך האיכות המונוטונית הברורה שלהם, ויקיימו דו שיח בין ישן לחדש, בין פיסול לווידיאו לארכיטקטורה. |
||
| + | |||
| + | ==ראו גם== |
||
| + | * '''[[הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי. |
||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:תערוכות]] |
||
גרסה מ־10:19, 13 בנובמבר 2010
"צבע עבודה" – עתר גבע
10.2010
"צבע עבודה" – עתר גבע
במסגרת הפרויקט של גלריית הקיבוץ בתל אביב עם הגלריות הקיבוציות בארץ, לרגל 100 שנים לתנועה הקיבוצית, נבחר הפעם הנושא "אמנות-תעשייה", יד לוחצת יד! כשהרעיון הוא יצירת אמנות בהשראה, בזיקה ובסיוע התעשייה הקיבוצית; פעולה לחידוש הקשר בין עבודה לחיי רוח, ניצול הזדמנות לאיחוי הקרע המכאיב שנוצר בשנים האחרונות בין המגזר העסקי לבין הקהילה וחיי התרבות.
אנחנו בגלריה בבארי יצרנו קשר, באופן הכי טבעי, עם המפעל התעשייתי הגדול שנמצא בחצר ביתנו וחוגג בימים אלו 60 שנים להיווסדו, הלוא הוא הדפוס. הזמנו את האמן עתר גבע ליצור מתוך החומרים הזמינים לו הקיימים בשפע בדפוס.
חומרי הגלם שמצא האמן עתר גבע ברצפת הייצור במפעל הדפוס בבארי הם עדיין אותם צבע דפוס המכתים בגדים ונייר לבן, ממש כמו ב-1950, כשהוקם המפעל.
סביבם – בקיבוץ, בעיר, במדינה עולם חדש קרם עור וגידים. כמוהם כקפסולה המשמרת זיכרונות וניחוחות מזמנים אחרים.
לתוך ההקשר הציבורי התעשייתי, מטמיע גבע חומרים פרטיים ומשפחתיים משלו, באמצעות הדפסתם על גלילי הנייר הרציף: תכניות אדריכליות שעיצב סבו, שהיה אדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. גם ה"פרטי", אדריכלות קיבוצית המעצבת תודעה וארץ, גולש לתחום הציבורי ומתערב בו.
חלל הגלריה יתמלא בשורת גלילי הנייר הכבדים, שמלגזות חובקות גלילים יעבירו אותם לצורך התערוכה ממחסן המפעל לפתח הגלריה, הקירות ייצבעו בשפכטל בצבע דפוס כבד לנשימה ובמרכז החלל יוקרן וידיאו דאנס של האמן שחר דור אל תוך בריכת צבע לבן. העבודה תצולם ברצפת היצור של המפעל כשהרקדנים והמצלמה מגיבים לקצב, לרעש ולדופק החיים של המפעל.
הריח, החומר, הצבע, המשקל והמסה, הוידיאו, הפרטי בתוך הציבורי, העבודה במפעל - כל אלו יבואו לידי ביטוי בתערוכה, דרך האיכות המונוטונית הברורה שלהם, ויקיימו דו שיח בין ישן לחדש, בין פיסול לווידיאו לארכיטקטורה.