הגדה של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[תמונה:Hagada_naan.jpg|150px|thumb|הגדה בנוסח קיבוץ נען משנות ה-40]] |
||
| + | [[תמונה:Hagada_kor.jpg|150px|thumb|הגדה בעיצוב פאול קור 1951]] |
||
| + | |||
'''הגדה של פסח''' - הראשונה, יצאה לאור בקב' [[הצופים ב']] ב[[בנימינה]] (ע"ע) בתש"ה. בשנת תש"ו יצאה לאור בקב' "[[הצופים ב'-בארות]]", הגדה מודפסת בשיטת מולטיליט. אופי ההגדה היה דומה למקובל בתנועות הקיבוציות באותם ימים והיא היוותה את תכנית החג. היה בה שילוב קטעים מהמקרא ומההגדה המסורתית, עם קטעי שירה ופרוזה בת זמננו. החלוקה היתה לפי הנושאים הבאים: אביב, יציאת מצרים, חרות, השואה וקיבוץ גלויות, שיחרור האדם והעם משיעבוד ועצמאות ישראל. בשנים תש"ח - תש"י קראו בהגדה משותפת של נען, בארות ורביבים ובתשי"א יצאה לאור הגדה מודפסת בהוצאת קב' בארי (איורים של פ. קור). בהגדה זו כבר לא נכללו שלושת הנושאים האחרונים והסתפקו בארבע כוסות - כוס אביב, כוס חרות, כוס ברכת הארץ וכוס השלום. בשנים תשכ"ה - תש"ל, קיבוץ בארי אימץ את ההגדה בהוצאת הקבה"א ובשנים תשל"א - תשמ"ח - את הגדת הקבה"מ. החל מתשמ"ט עד תשנ"ה חזרו להוציא הגדות של פסח בהוצאת בארי. |
'''הגדה של פסח''' - הראשונה, יצאה לאור בקב' [[הצופים ב']] ב[[בנימינה]] (ע"ע) בתש"ה. בשנת תש"ו יצאה לאור בקב' "[[הצופים ב'-בארות]]", הגדה מודפסת בשיטת מולטיליט. אופי ההגדה היה דומה למקובל בתנועות הקיבוציות באותם ימים והיא היוותה את תכנית החג. היה בה שילוב קטעים מהמקרא ומההגדה המסורתית, עם קטעי שירה ופרוזה בת זמננו. החלוקה היתה לפי הנושאים הבאים: אביב, יציאת מצרים, חרות, השואה וקיבוץ גלויות, שיחרור האדם והעם משיעבוד ועצמאות ישראל. בשנים תש"ח - תש"י קראו בהגדה משותפת של נען, בארות ורביבים ובתשי"א יצאה לאור הגדה מודפסת בהוצאת קב' בארי (איורים של פ. קור). בהגדה זו כבר לא נכללו שלושת הנושאים האחרונים והסתפקו בארבע כוסות - כוס אביב, כוס חרות, כוס ברכת הארץ וכוס השלום. בשנים תשכ"ה - תש"ל, קיבוץ בארי אימץ את ההגדה בהוצאת הקבה"א ובשנים תשל"א - תשמ"ח - את הגדת הקבה"מ. החל מתשמ"ט עד תשנ"ה חזרו להוציא הגדות של פסח בהוצאת בארי. |
||
גרסה מ־10:20, 3 ביוני 2007
הגדה של פסח - הראשונה, יצאה לאור בקב' הצופים ב' בבנימינה (ע"ע) בתש"ה. בשנת תש"ו יצאה לאור בקב' "הצופים ב'-בארות", הגדה מודפסת בשיטת מולטיליט. אופי ההגדה היה דומה למקובל בתנועות הקיבוציות באותם ימים והיא היוותה את תכנית החג. היה בה שילוב קטעים מהמקרא ומההגדה המסורתית, עם קטעי שירה ופרוזה בת זמננו. החלוקה היתה לפי הנושאים הבאים: אביב, יציאת מצרים, חרות, השואה וקיבוץ גלויות, שיחרור האדם והעם משיעבוד ועצמאות ישראל. בשנים תש"ח - תש"י קראו בהגדה משותפת של נען, בארות ורביבים ובתשי"א יצאה לאור הגדה מודפסת בהוצאת קב' בארי (איורים של פ. קור). בהגדה זו כבר לא נכללו שלושת הנושאים האחרונים והסתפקו בארבע כוסות - כוס אביב, כוס חרות, כוס ברכת הארץ וכוס השלום. בשנים תשכ"ה - תש"ל, קיבוץ בארי אימץ את ההגדה בהוצאת הקבה"א ובשנים תשל"א - תשמ"ח - את הגדת הקבה"מ. החל מתשמ"ט עד תשנ"ה חזרו להוציא הגדות של פסח בהוצאת בארי.