פרדס: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''פרדס''' - העצים הראשונים נטעו ע"י הסוכנות היהודית, במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', ע...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''פרדס''' - העצים הראשונים נטעו ע"י הסוכנות היהודית, במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה ב[[טפטפות|טיפטוף]] (ע"ע) והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי [[ביה"ס]] (ע"ע), [[מתנדבים]] (ע"ע) ובארגון גיוסי [[איקסים]] (ע"ע). החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל וספי כהן ז"ל. החבר הוותיק מכולם, העובד בפרדס מאז 1960 - יואב גורל (ע"ע [[הטוריה של יואב]]). מאז 1989 ריכוז הפרדס בידי ארנון שזר ומאיר לוי. |
+ | '''פרדס''' - העצים הראשונים נטעו ע"י הסוכנות היהודית, במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה ב[[טפטפות|טיפטוף]] (ע"ע) והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי [[ביה"ס הממלכתי בארי|ביה"ס]] (ע"ע), [[מתנדבים]] (ע"ע) ובארגון גיוסי [[איקסים]] (ע"ע). החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל וספי כהן ז"ל. החבר הוותיק מכולם, העובד בפרדס מאז 1960 - יואב גורל (ע"ע [[הטוריה של יואב]]). מאז 1989 ריכוז הפרדס בידי ארנון שזר ומאיר לוי. |
[[קטגוריה:פ]] |
[[קטגוריה:פ]] |
||
גרסה מ־05:10, 21 במאי 2007
פרדס - העצים הראשונים נטעו ע"י הסוכנות היהודית, במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה בטיפטוף (ע"ע) והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי ביה"ס (ע"ע), מתנדבים (ע"ע) ובארגון גיוסי איקסים (ע"ע). החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל וספי כהן ז"ל. החבר הוותיק מכולם, העובד בפרדס מאז 1960 - יואב גורל (ע"ע הטוריה של יואב). מאז 1989 ריכוז הפרדס בידי ארנון שזר ומאיר לוי.