גד"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
| − | *[ |
+ | *[https://goo.gl/photos/bVZZmeCJhirxXDiD7 '''אלבום תמונות הפלחה מהארכיון'''] |
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־04:43, 17 במאי 2017
גד"ש - ענף גידולי השדה, תחילתו עם איחוד ענפי הפלחה והשלחין, ב–1960. השטח שברשותו, כ–12,000 ד', הוא קרקע חכורה ממקרקעי ישראל. למרות שנות בצורת וניזקי טבע אחרים, נחשב ענף זה בשעתו לראשון בחשיבותו, מבחינה חקלאית וכלכלית. הרבה הושקע בו, בפיתוח שיטות עיבוד מתקדמות ובהכנסת מיכון וכלים חקלאיים חדישים. הגידולים העיקריים היו גדולי בעל (חיטה ושעורה) וגידולי שלחין (תירס לגרעינים, ירק לתחמיץ, כותנה ותפו"א). בשנות ה–70 הוכנסה שיטת האוטומציה בהשקייה. נעשו נסיונות להוסיף גידולים כמו סייפנים וצמחי מרפא. בתחילת שנות ה–80 הוכנסה שיטת ההשקייה בטיפטוף, ניסו לגדל אפונה לגרעינים, גזר לייצוא וצמחי תבלין והחלו לגדל תירס לקלחים עבור חברת "סנפרוסט". ב–1982 נבנה מאגר שהביא לתוספת מים ולהגדלת השטח המושקה ב–1,000 ד'. עד סוף שנות ה–80 המשיכו לגדל גידולי בעל - חיטה, שעורה וגידולי שלחין (כותנה, גזר, בוטנים, אבטיחים ועגבניות לתעשיה). בראשית שנות ה–90 החלו בנטיעת חוחובה.
ב–1995 הסתכמו שטחי הבעל ב–5,526 ד' (חיטה, אפונה, אבטיחים וחמניות) ושטחי השלחין - ב–6250 ד' (כותנה, חיטה, חוחובה, תירס, תפו"א, אפונה ובוטנים). שיטות ההשקייה הנהוגות כיום - המטרה בגרירה (2,750 ד'), המטרה קבועה (845 ד') והשקייה בטיפטוף (כ–2,000 ד'). מכסות המים - מי השפדן - כ–2,000,000 מ"ק מי באר - כ–500,000 מ"ק ומי מאגר - כ–500,000 מ"ק בשנה. צוות הגד"ש מנה ב-1995 כ–18 חברים ועוד מספר מתנדבים ונערים. בין עובדי הענף שהתמידו במשך שנים: בודא דגן ז"ל, אבינועם סיון וגדעון אלון ז"ל. עד 1996 ריכז את הענף - אבנר גת.
משנת 2007 ריכז את הענף - מוטי ברק. הגידולים העיקריים נשארו – חיטה, תפו"א, סורגום, חמניות וגזר. לאחרונה נוסף גידול צמחי תבלין (פפריקה ופטרוזיליה).
בשנת 2006 הוחלט לצרף לגד"ש את ניהול ענף הפרדס וב-2011 צורפה גם החוחובה.
מאמצע 2009 שונה שם הענף ל"חקלאות בארי" ומנהל אותו דני פוקס.
קישורים חיצוניים
- מכבים אש בחג הקציר, מאתר ynet שבועות תשס"ז, 22.5.2007