רפת

כסא חליבה ברפת של פעם: לפני החליבה האוטמטית הממוחשבת היו הרפתנים קושרים כסא כזה לחלקם האחורי, וכך נעים מפרה לפרה

רפת - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "הפרוסי" (ע"ע). עם המעבר מנחאביר לבארי החלה התפתחות מהירה של הרפת. ניתן לראות זאת בטבלה הבאה:

שנה	מס' פרות	ייצור לשנה	תנובה שנתית לפרה
1950	32	-	3,000 ל'
1954	70	-	4,670 ל'
1963	105	-	5,816 ל'
1970	145	-	6,500 ל'
1975	240	-	7,000 ל'
1981	270	1,860,000 ל'	8,000 ל'
1982	260	2,290,000 ל'	9,360 ל'
1984	237	-	9,730 ל'
1992	250	-	10,500ל'
1995	270	2,680,000 ל'	11,000 ל'

הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות (ע"ע). ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' משמורת בארי (ע"ע). ב–1981 נחנך מכון החליבה החדש (ע"ע). מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה קוראל לעגלות בשטח המרעה הטבעי (ע"ע). הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. מספר העובדים ברפת - 8 רפתנים. בין העובדים ברפת: צ'יקו (ע"ע), עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 - תומר רענן.