מלחמת סיני: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[תמונה:Mivza_Kadesh_Kseima.jpg|340px|thumb|חיילי מילואים מבארי, בזמן מלחמת סיני, קסיימה 1956]] |
||
| ⚫ | '''מלחמת סיני''' - החל מנובמבר 1955 הורגשה עליה במספר ההסתננויות והפיגועים בארץ ובעיקר בדרום. המתיחות גברה, הגבירו את האימונים והחלו בחפירת תעלות וביצורים, בשיפוץ [[מקלטים]] ובבניית בונקרים. גויסו לעבודה חברים ובני חברת הנוער "[[איתנים]]" והגיעו מתנדבים ממקומות שונים בארץ: ב–1 במאי 1956 הגיעו 120 פועלים מתנדבים מאשקלון, עורכי–דין, פועלי דחק, כולם עזרו בחפירת תעלות ובביצורים. בסוף אוקטובר 1956 הוכרז על מצב חירום, גוייסו המשאיות וכלי רכב אחרים של בארי, וחיי הקיבוץ אורגנו בהתאם. עבודות בלתי חיוניות צומצמו ומרבית הסמכויות רוכזו בידי ה[[מא"ז בבארי|מא"ז]] |
||
| + | |||
| ⚫ | '''מלחמת סיני''' - החל מנובמבר 1955 הורגשה עליה במספר ההסתננויות והפיגועים בארץ ובעיקר בדרום. המתיחות גברה, הגבירו את האימונים והחלו בחפירת תעלות וביצורים, בשיפוץ [[מקלטים]] ובבניית בונקרים. גויסו לעבודה חברים ובני חברת הנוער "[[איתנים]]" והגיעו מתנדבים ממקומות שונים בארץ: ב–1 במאי 1956 הגיעו 120 פועלים מתנדבים מאשקלון, עורכי–דין, פועלי דחק, כולם עזרו בחפירת תעלות ובביצורים. בסוף אוקטובר 1956 הוכרז על מצב חירום, גוייסו המשאיות וכלי רכב אחרים של בארי, וחיי הקיבוץ אורגנו בהתאם. עבודות בלתי חיוניות צומצמו ומרבית הסמכויות רוכזו בידי ה[[מא"ז בבארי|מא"ז]]. |
||
| + | |||
| + | [[תמונה:Mivza_Kadesh_Hafira.jpg|right|200px|thumb|חפירת תעלות קשר בבארי, מול הדפוס, בזמן מלחמת סיני, 1956]] |
||
| + | |||
| + | בקיבוץ בארי ובסביבותיו התארגנו יחידות גדולות של צה"ל וב–2 בנובמבר 1956, לאחר הפגזה כבדה על עזה, עלו כוחות צה"ל על העיר. טור אחד נע מנחאביר דרך [[כביש הבטון]], והטור השני - מעל הצוקים שמדרום ל[[בארות יצחק]]. כעבור יומיים של לחימה הושלם כיבוש רצועת עזה. עם שוך הקרבות יצאו רבים לסיורים בסיני, בקבוצות קטנות ובטיול מאורגן ע"י המשק. במרץ 1957 עזב צה"ל את רצועת עזה והעבירה לידי האו"ם. בבארי התקבלה הנסיגה ברגשות מעורבים. |
||
[[קטגוריה:מ]] |
[[קטגוריה:מ]] |
||
גרסה אחרונה מ־07:58, 3 באוגוסט 2007
מלחמת סיני - החל מנובמבר 1955 הורגשה עליה במספר ההסתננויות והפיגועים בארץ ובעיקר בדרום. המתיחות גברה, הגבירו את האימונים והחלו בחפירת תעלות וביצורים, בשיפוץ מקלטים ובבניית בונקרים. גויסו לעבודה חברים ובני חברת הנוער "איתנים" והגיעו מתנדבים ממקומות שונים בארץ: ב–1 במאי 1956 הגיעו 120 פועלים מתנדבים מאשקלון, עורכי–דין, פועלי דחק, כולם עזרו בחפירת תעלות ובביצורים. בסוף אוקטובר 1956 הוכרז על מצב חירום, גוייסו המשאיות וכלי רכב אחרים של בארי, וחיי הקיבוץ אורגנו בהתאם. עבודות בלתי חיוניות צומצמו ומרבית הסמכויות רוכזו בידי המא"ז.
בקיבוץ בארי ובסביבותיו התארגנו יחידות גדולות של צה"ל וב–2 בנובמבר 1956, לאחר הפגזה כבדה על עזה, עלו כוחות צה"ל על העיר. טור אחד נע מנחאביר דרך כביש הבטון, והטור השני - מעל הצוקים שמדרום לבארות יצחק. כעבור יומיים של לחימה הושלם כיבוש רצועת עזה. עם שוך הקרבות יצאו רבים לסיורים בסיני, בקבוצות קטנות ובטיול מאורגן ע"י המשק. במרץ 1957 עזב צה"ל את רצועת עזה והעבירה לידי האו"ם. בבארי התקבלה הנסיגה ברגשות מעורבים.