בוגרי אמנות נופי הבשור 2010: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
==תערוכת בוגרי מגמת האמנות – נופי הבשור 2010==
+
'''תערוכת בוגרי מגמת האמנות – נופי הבשור 2010'''
  +
 
'''7.2010'''
 
'''7.2010'''
 
[[תמונה:Nofey_habsor_2010.jpg|thumb|400px|מגמת האמנות – נופי הבשור 2010]]
 
[[תמונה:Nofey_habsor_2010.jpg|thumb|400px|מגמת האמנות – נופי הבשור 2010]]

גרסה אחרונה מ־18:08, 5 באוגוסט 2010

תערוכת בוגרי מגמת האמנות – נופי הבשור 2010

7.2010

מגמת האמנות – נופי הבשור 2010

עם ריח החופש הגדול, מסיבות הסיום, האבטיח הראשון ופירות הקיץ, כך גם היא מגיעה אלינו כבכל שנה: צעירה מתמיד, עסיסית ומרגשת. והפעם מציגות בוגרות, בטכניקות מגוונות של פיסול, ציור, מיצב וידיאו וצילום. גם הנושאים מגוונים:
תמר קרמר (נירים) מזמינה את הצופה לעבור דרך שדה קוצים ענקיים מעיסת נייר, ספק דוקרים, ספק שבריריים, כשהדרך הקוצנית היא משל לחיים עצמם.
שני מלמן (ניר יצחק) עוסקת בציפור כדימוי של חופש, מצוירת ואחוזה בסדינים וציפות ביתיים התלויים על חבלי כביסה. שני הולכת על חבל דק, בין החלום האינטימי לחשיפה הפומבית ולאי ייתכנותו של חלום החופש במציאות.
חן בן חיים (שדי אברהם) מציירת חלקי גוף נשי בהגדלה, שיש בו מן הפגום והרפוס: בטן רפויה, שדיים נפולים, שיניים עקומות... ומעלה שאלות על מה שנחשב ל"יפה".
נגה קצב (ניר יצחק) יוצרת מיצב סוריאליסטי חידתי מגבס בו נערה ישנה על מיטה, מחייכת בשנתה, ספר פתוח על הרצפה, חוטי גשם יורדים מהתקרה וחתול ערמומי מציץ מהצד.
דניאל וולף (נירים) יצרה סדרה של קולאז'ים שמעבירה תהליך של השתנות אישית , מה שהיא קוראת "לספור עד עשר".
סיגל מילס (בארי) יוצאת מתוך סיפור אישי על אחיה שנפל מקומה גבוהה ומת רק בגלל שלא היה לו מפתח לדירה... העבודה עוסקת בזיכרון, בחלל הריק שמשאיר המוות ובמאות מפתחות שהיו יכולים אולי למנוע את האסון.
בר בן חיים (צאלים) מצלמת ילדים מעדות שונות שיצרה איתם קשר אישי, צילום חצי מבוים שמוציא מתוך השונה והייחודי לכל ילד את המשותף לכולם, העולם הילדי.
סהר אבני (בארי) מציגה סדרת צילומים אקספרסיביים העוסקים בנושא שבעת החטאים מהנצרות, ומעבירים אותו לימינו אלו.
יסמין קרמר (נירים) מציגה בחדר ההקרנה וידיאו העוסק בנשיות ובאופן שהאשה נתפסת בעיני עצמה ובעיני החברה. בוידיאו אשה שוחה להנאתה בבריכה בלילה ועם אור יום כשהיא יוצאת, מתברר שהבריכה הייתה מזוהמת...

זיוה ילין – אוצרת הגלריה

ראו גם