ביה"ס הממלכתי בארי: הבדלים בין גרסאות בדף
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg| |
+ | [[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|500px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]] |
'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]], החלו באירגון [[חברת הילדים]] והוקם [[משק הילדים]]. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]]. |
'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]], החלו באירגון [[חברת הילדים]] והוקם [[משק הילדים]]. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]]. |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]], אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". |
ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]], אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". |
||
| − | ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]". |
+ | ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]", עד שגם הוא הצטרף ב-2001 לביה"ס האיזורי "[[ניצני אשכול]]". |
[[קטגוריה:ב]] |
[[קטגוריה:ב]] |
||
גרסה אחרונה מ־11:48, 1 בספטמבר 2020
ביה"ס הממלכתי בארי - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "אשל", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים לבתים כוללים, החלו באירגון חברת הילדים והוקם משק הילדים. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת חטיבת בני הקבה"מ. בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת עליית הנוער - "אורן" ו"ברוש". ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות החינוך המשותף. במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף בפרדס.
ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.
ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ללינה משפחתית, אוחדו מספר כיתות לזוגונים ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "מק-תיכון", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?".
ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "מעלה הבשור" (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "נופים", עד שגם הוא הצטרף ב-2001 לביה"ס האיזורי "ניצני אשכול".