אבו מועליק: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''אבו–מועליק''' - משפחה בדואית ענפה משבט התראבין, ששכנה מדרום לנחאביר. במלחמת העצמאות עברו כל בני המש...) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | <div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:10px;width:400px; margin:6px 20px;"> |
||
| + | '''אבו-מועליק (או ההצעה הנדיבה)'''<br/> |
||
| + | |||
| + | המקום - נחביר. השנה - 1947. הנפשות הפועלות - תאופיק אבו-מועליק, שכננו מדרום. הוא קיים עמנו קשרים ידידותיים (עם ובלי מרכאות), כולל מכירת נשק בלתי חוקי ונהג לבקר בנחביר לעתים מזומנות. |
||
| + | סוסו (צבי ציטרון) המא"ז של אז ואני - אחת מהבחורות בנחביר שמנינן היה פחות מאצבעות יד אחת. |
||
| + | |||
| + | יום אחד פנה תאופיק לסוסו ואמר לו שהוא רוצה לקנות אותי. המחיר שנקבע - 400 לירות מצריות - היה יותר מבינוני, בהשוואה למחירי הנשים בשוק באותם ימים.<br/> |
||
| + | השיב לו סוסו: "עליך לפנות ישירות אל המיועדת ולקבל את הסכמתה. כך נהוג אצלנו היהודים".<br/> |
||
| + | הפתגם אומר "ברומא התנהג כמו הרומאים". הטריח עצמו תאופיק ובא אלי ובפיו הצעה: "שמתי עיני עליך. היי לי לאשה".<br/> |
||
| + | כאשר הססתי, תוך כדי שאני שוקלת מה אשיב לו, הבין תאופיק שיש בעיה כלשהי ומיהר להוסיף: "היו לי שלוש נשים. את כולן גירשתי. את תהיי אשתי היחידה".<br/> |
||
| + | כלומר - השטח (באוהל) פנוי ומצפה לי.<br/> |
||
| + | את התשובה שהשבתי לו לבסוף אתם יכולים לנחש... |
||
| + | |||
| + | '''רנה הברון''' |
||
| + | </div> |
||
| + | |||
'''אבו–מועליק''' - משפחה בדואית ענפה משבט התראבין, ששכנה מדרום ל[[נחאביר]]. במלחמת העצמאות עברו כל בני המשפחה אל מעבר לגבול וחלקם הצטרפו ל"אחים המוסלמים". המשפחה השאירה אחריה בוסתן, הנקרא על שמה ובימי הקיץ נהגו ילדים ומבוגרים לבקר בבוסתן ולהנות מפירותיו. |
'''אבו–מועליק''' - משפחה בדואית ענפה משבט התראבין, ששכנה מדרום ל[[נחאביר]]. במלחמת העצמאות עברו כל בני המשפחה אל מעבר לגבול וחלקם הצטרפו ל"אחים המוסלמים". המשפחה השאירה אחריה בוסתן, הנקרא על שמה ובימי הקיץ נהגו ילדים ומבוגרים לבקר בבוסתן ולהנות מפירותיו. |
||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:א]] |
||
| + | [[קטגוריה:סביבה]] |
||
גרסה אחרונה מ־04:37, 3 באפריל 2010
אבו-מועליק (או ההצעה הנדיבה)
המקום - נחביר. השנה - 1947. הנפשות הפועלות - תאופיק אבו-מועליק, שכננו מדרום. הוא קיים עמנו קשרים ידידותיים (עם ובלי מרכאות), כולל מכירת נשק בלתי חוקי ונהג לבקר בנחביר לעתים מזומנות. סוסו (צבי ציטרון) המא"ז של אז ואני - אחת מהבחורות בנחביר שמנינן היה פחות מאצבעות יד אחת.
יום אחד פנה תאופיק לסוסו ואמר לו שהוא רוצה לקנות אותי. המחיר שנקבע - 400 לירות מצריות - היה יותר מבינוני, בהשוואה למחירי הנשים בשוק באותם ימים.
השיב לו סוסו: "עליך לפנות ישירות אל המיועדת ולקבל את הסכמתה. כך נהוג אצלנו היהודים".
הפתגם אומר "ברומא התנהג כמו הרומאים". הטריח עצמו תאופיק ובא אלי ובפיו הצעה: "שמתי עיני עליך. היי לי לאשה".
כאשר הססתי, תוך כדי שאני שוקלת מה אשיב לו, הבין תאופיק שיש בעיה כלשהי ומיהר להוסיף: "היו לי שלוש נשים. את כולן גירשתי. את תהיי אשתי היחידה".
כלומר - השטח (באוהל) פנוי ומצפה לי.
את התשובה שהשבתי לו לבסוף אתם יכולים לנחש...
רנה הברון
אבו–מועליק - משפחה בדואית ענפה משבט התראבין, ששכנה מדרום לנחאביר. במלחמת העצמאות עברו כל בני המשפחה אל מעבר לגבול וחלקם הצטרפו ל"אחים המוסלמים". המשפחה השאירה אחריה בוסתן, הנקרא על שמה ובימי הקיץ נהגו ילדים ומבוגרים לבקר בבוסתן ולהנות מפירותיו.