רפת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:33, 16 באפריל 2020

רפת - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "הפרוסי". עם המעבר מנחאביר לבארי החלה התפתחות מהירה של הרפת. (ניתן לראות זאת בטבלה למטה).

ברפת הישנה והטובה הפרות אכלו תחמיץ ולא התאוננו

מראה שנעלם: פרות פוסעות בדרך למכון

כסא חליבה ברפת של פעם: פעם היו הרפתנים קושרים כסא כזה לחלקם האחורי, וכך נעים מפרה לפרה בעת החליבה

הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות. ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' משמורת בארי. ב–1981 נחנך מכון החליבה החדש. מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה קוראל לעגלות בשטח המרעה הטבעי. הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. 8 רפתנים עבדו ברפת ב–1996. בין העובדים: צ'יקו, עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 היה תומר רענן.

בשנת 2006 עברו הפרות ורפת בארי לרפת הנגב בגבולות (באתר של מגן אפשר לראות תמונות) - רפת משותפת לקיבוצים בארי, מגן וגבולות. את הרפת המשותפת ניהל תומר רענן מבארי.

שנה	מס' פרות	ייצור לשנה	תנובה שנתית לפרה
1950	32	-	3,000 ל'
1954	70	-	4,670 ל'
1963	105	-	5,816 ל'
1970	145	-	6,500 ל'
1975	240	-	7,000 ל'
1981	270	1,860,000 ל'	8,000 ל'
1982	260	2,290,000 ל'	9,360 ל'
1984	237	-	9,730 ל'
1992	250	-	10,500 ל'
1995	270	2,680,000 ל'	11,000 ל'

ראו גם

מה נשאר מהרפת בבארי
רפת הנגב

קישורים חיצוניים

תמונות מענף הרפת

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''רפת''' - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "פרוסי" (ע"ע). עם המעבר מנחאביר לבארי החלה התפתחות מהירה של הרפת. ניתן לראות זאת בטבלה הבאה:
+'''רפת''' - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "[[הפרוסי]]". עם המעבר מ[[נחאביר]] ל[[בארי]] החלה התפתחות מהירה של הרפת. (ניתן לראות זאת בטבלה למטה).
+[[תמונה:Refet_old.jpg|378px|thumb|ברפת הישנה והטובה הפרות אכלו תחמיץ ולא התאוננו]]
+[[תמונה:Refet_Parot.jpg|right|373px|thumb|מראה שנעלם: פרות פוסעות בדרך למכון]]
+[[תמונה:Kise_Haliva.jpg|200px|thumb|כסא חליבה ברפת של פעם: פעם היו הרפתנים קושרים כסא כזה לחלקם האחורי, וכך נעים מפרה לפרה בעת החליבה]]
+הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות. ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' מ[[שמורת בארי]]. ב–1981 נחנך [[מכוני חליבה בבארי|מכון החליבה החדש]]. מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה [[קוראל]] לעגלות בשטח המרעה הטבעי. הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. 8 רפתנים עבדו ברפת ב–1996. בין העובדים: [[צ'יקו]], עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 היה תומר רענן.
+בשנת 2006 עברו הפרות ורפת בארי ל[http://www.magen.org.il/menu.htm?page=http://www.magen.org.il/html/asakim.htm '''רפת הנגב'''] בגבולות (באתר של מגן אפשר לראות תמונות) - רפת משותפת לקיבוצים בארי, מגן וגבולות. את הרפת המשותפת ניהל תומר רענן מבארי.
 {| align="none" border="1" bgcolor="#cedff2"  cellspacing="0" cellpadding="4"
@@ שורה 6: / שורה 16: @@
 |-
 |'''1950'''
-|  32 || 3000 ל' || - ||
+|  32 || - || 3,000 ל'
 |-
-| '''שורה 2/טור א'''
+| '''1954'''
+|  70 || - || 4,670 ל'
-|  שורה 2/טור ב || שורה 2/טור ג || שורה 2/טור ד || שורה 2/טור ה || שורה 2/טור ו || שורה 2/טור ז
+|-
+| '''1963'''
+|  105 || - || 5,816 ל'
+|-
+| '''1970'''
+|  145 || - || 6,500 ל'
+|-
+| '''1975'''
+|  240 || - || 7,000 ל'
+|-
+| '''1981'''
+|  270 || 1,860,000 ל' ||  8,000 ל'
+|-
+| '''1982'''
+|  260 || 2,290,000 ל' ||  9,360 ל'
+|-
+| '''1984'''
+|  237 || - ||  9,730 ל'
+|-
+| '''1992'''
+|  250 || - ||   10,500 ל'
+|-
+| '''1995'''
+|  270 || 2,680,000 ל' ||  11,000 ל'
 |}
+==ראו גם==
+*'''[[מה נשאר מהרפת בבארי]]'''
+*'''[[רפת הנגב]]'''
+== קישורים חיצוניים ==
-שנה	מס' פרות	ייצור לשנה	תנובה שנתית לפרה
+*[http://picasaweb.google.com/beerialbum2/CQxAp# '''תמונות מענף הרפת''']
-	32		3000 ל'
-	70		4670 ל'
-	105		5816 ל'
-	145		6500 ל'
-	240		7000 ל'
-	270	1,860,000 ל'	8000 ל'
-	260	2,290,000 ל'	9360 ל'
-	237		9730 ל'
-	250		10,500 ל'
 [[קטגוריה:ר]]
+[[קטגוריה:חקלאות]]
 [[קטגוריה:ענפים]]
+[[קטגוריה:ענפי עבר]]
-	270	2,680,000 ל'	11,000 ל'
-הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות (ע"ע). ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' מ[[שמורת בארי]] (ע"ע). ב–1981 נחנך [[מכוני חליבה בבארי|מכון החליבה החדש]] (ע"ע). מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה [[קוראל]] לעגלות בשטח המרעה הטבעי (ע"ע). הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. מספר העובדים ברפת - 8 רפתנים. בין העובדים ברפת: [[צ'יקו]] (ע"ע), עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 - תומר רענן.

רפת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:33, 16 באפריל 2020

ראו גם

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש