אוהל: הבדלים בין גרסאות בדף
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה:Beerot_Ohalim.jpg| |
+ | [[תמונה:Beerot_Ohalim.jpg|360px|thumb|אוהלים בבארות (גדרה), שיכון לזוגות צעירים]] |
| + | [[תמונה:Gedera47_Brndi.jpg|360px|thumb|"בארות" בגדרה, ציור של ברנדי, 1947]] |
||
'''אוהל''' - שיכון ששימש את חברי קיבוץ [[בארי]] בשנותיו הראשונות. עשוי מברזנט מתוח על גבי תורן מרכזי וקשור ליתדות סביב סביב. קוטרו לא עלה על 3 מ' ורק במרכזו אפשר היה לעמוד בקומה זקופה. בגדרה היו מספר אוהלים שנועדו לזוגות צעירים. בבארי, בראשית שנות ה–50, היו כ–10 אוהלים מלבניים (2 מ' על 2.5 מ'), שהולבשו על מסגרות עץ. כשהאוהל שלם, הוא עמיד בפני גשם, אבל מפני סופות אבק - לאו דוקא. בלילות סערה, לא פעם, היו האוהלים קורסים תחתיהם ודייריהם נאלצו לחפש להם שיכון חליפי באותו לילה. |
'''אוהל''' - שיכון ששימש את חברי קיבוץ [[בארי]] בשנותיו הראשונות. עשוי מברזנט מתוח על גבי תורן מרכזי וקשור ליתדות סביב סביב. קוטרו לא עלה על 3 מ' ורק במרכזו אפשר היה לעמוד בקומה זקופה. בגדרה היו מספר אוהלים שנועדו לזוגות צעירים. בבארי, בראשית שנות ה–50, היו כ–10 אוהלים מלבניים (2 מ' על 2.5 מ'), שהולבשו על מסגרות עץ. כשהאוהל שלם, הוא עמיד בפני גשם, אבל מפני סופות אבק - לאו דוקא. בלילות סערה, לא פעם, היו האוהלים קורסים תחתיהם ודייריהם נאלצו לחפש להם שיכון חליפי באותו לילה. |
||
| + | |||
| + | [[תמונה:Beeri_1950_Mahane.jpg|right|350px|thumb|אוהלים בבארי, 1950]] |
||
| + | [[תמונה:Ohel.jpg|right|350px|thumb|אוהלים ותחילת בניינים בבארי, 1950]] |
||
| + | |||
| + | <div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:350px; margin: 2px;"> |
||
| + | '''אוהלים'''<br /> |
||
| + | |||
| + | בשנות ה-50 היה האוהל אחד מסוגי השיכון הנפוצים והמקובלים בקיבוצים. מחירם נמוך (בעיקר מעודפי הצבא), ניידותם גבוהה, אתה יכול להקימם בכל מקום במהירות והרי לך שיכון. |
||
| + | לי זכורים שלושה אוהלים - הראשון היה בגדרה והוא היה אוהל המשפחה שלי, בצד הגבעה, לא רחוק משטח הוורדיה של מוטקה נבו. |
||
| + | השני - כאשר הייתי כחצי שנה עובד שלחין בגן-יבנה, שבה חכרנו אדמה לגידול מספוא לרפת, כי בגדרה לא השגנו שטח מתאים. גרתי שם באמצע השדה, בגבול המושבה, באוהל שהיה בו מיטה ומנורת נפט, כלב לעזור בשמירת הלילה ואקדח להגנה עצמית. כל שבועיים הייתי חוזר לשבת הביתה, לגדרה ובאחת הפעמים, עם שובי לשדה, התברר לי שאין אוהל. הוא נגנב על-ידי הבדואים שהיו רועים את עדריהם בשדות הקרובים. |
||
| + | והשלישי - עת עברנו מנחביר לשטח שבו אנחנו היום. בעלי המשפחות שהיו באים מגדרה לעבוד בהקמת המחנה החדש, גרנו באוהלים, שניים שניים ולשבתות נסענו לגדרה, אל המשפחה. האוהלים מוקמו במקום שעכשיו נמצא מחסן הבגדים, אוהלים קטנים לשניים ובוריס ואני היינו זוג. |
||
| + | |||
| + | '''זאב רפופורט''' |
||
| + | </div> |
||
[[קטגוריה:א]] |
[[קטגוריה:א]] |
||
גרסה אחרונה מ־14:58, 6 בספטמבר 2011
אוהל - שיכון ששימש את חברי קיבוץ בארי בשנותיו הראשונות. עשוי מברזנט מתוח על גבי תורן מרכזי וקשור ליתדות סביב סביב. קוטרו לא עלה על 3 מ' ורק במרכזו אפשר היה לעמוד בקומה זקופה. בגדרה היו מספר אוהלים שנועדו לזוגות צעירים. בבארי, בראשית שנות ה–50, היו כ–10 אוהלים מלבניים (2 מ' על 2.5 מ'), שהולבשו על מסגרות עץ. כשהאוהל שלם, הוא עמיד בפני גשם, אבל מפני סופות אבק - לאו דוקא. בלילות סערה, לא פעם, היו האוהלים קורסים תחתיהם ודייריהם נאלצו לחפש להם שיכון חליפי באותו לילה.
אוהלים
בשנות ה-50 היה האוהל אחד מסוגי השיכון הנפוצים והמקובלים בקיבוצים. מחירם נמוך (בעיקר מעודפי הצבא), ניידותם גבוהה, אתה יכול להקימם בכל מקום במהירות והרי לך שיכון. לי זכורים שלושה אוהלים - הראשון היה בגדרה והוא היה אוהל המשפחה שלי, בצד הגבעה, לא רחוק משטח הוורדיה של מוטקה נבו. השני - כאשר הייתי כחצי שנה עובד שלחין בגן-יבנה, שבה חכרנו אדמה לגידול מספוא לרפת, כי בגדרה לא השגנו שטח מתאים. גרתי שם באמצע השדה, בגבול המושבה, באוהל שהיה בו מיטה ומנורת נפט, כלב לעזור בשמירת הלילה ואקדח להגנה עצמית. כל שבועיים הייתי חוזר לשבת הביתה, לגדרה ובאחת הפעמים, עם שובי לשדה, התברר לי שאין אוהל. הוא נגנב על-ידי הבדואים שהיו רועים את עדריהם בשדות הקרובים. והשלישי - עת עברנו מנחביר לשטח שבו אנחנו היום. בעלי המשפחות שהיו באים מגדרה לעבוד בהקמת המחנה החדש, גרנו באוהלים, שניים שניים ולשבתות נסענו לגדרה, אל המשפחה. האוהלים מוקמו במקום שעכשיו נמצא מחסן הבגדים, אוהלים קטנים לשניים ובוריס ואני היינו זוג.
זאב רפופורט