ברל כצנלסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:Kazenelson_Brl.jpg|200px|thumb|ברל (בארי) כצנלסון, מורה ומנהיג, לוחם וחולם, שלא חלם שיקימו בנגב קיבוץ על שמו]]
 
[[תמונה:Kazenelson_Brl.jpg|200px|thumb|ברל (בארי) כצנלסון, מורה ומנהיג, לוחם וחולם, שלא חלם שיקימו בנגב קיבוץ על שמו]]
   
'''כצנלסון ברל''' (בארי) (1944-1887) - מורה–מנהיג של תנועת העבודה הציונית, הוגה–דעות וסופר. בצעירותו, ברוסיה, התמיד בקריאה בספרות ההשכלה (בעברית) ובספרות המהפכה (ברוסית). הושפע מהמהפכה הרוסית של 1905 ומהמפלגות היהודיות בגולה. עלה לארץ ב–1909. הירבה לנדוד ולעבוד במקומות שונים בארץ. שאף להגיע להתיישבות חופשית, המתנהלת על יסוד עבודה עצמית ועל קרקע הלאום. פירסם מאמרים בכתבי–עת שונים. מ–1912 חתר לאיחודם האירגוני, המקצועי והמדיני של פועלי א"י. בסוף 1920 היה בין מקימי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י וב–1930 הביא לאיחוד "אחדות–העבודה" עם "הפועל–הצעיר", למפלגה אחת (מפא"י). ב–1925 ייסד את העתון "דבר" והיה לעורכו הראשי. בשלב מאוחר יותר ייסד את הוצאת הספרים "עם עובד". היה ממקימי בנק–הפועלים, "המשביר", "ניר" וחתר ללא לאות לאיחוד התנועה הקיבוצית. היה פעיל בהסתדרות הציונית ובמוסדותיה. נאבק בכל כוחו נגד הגבלותיהם של שלטונות המנדט הבריטי. יצא בשליחויות שונות לגולה ופעל לעליית יהודים לארץ. עם פירסום "הספר הלבן" הבריטי (1939) תמך במאבק נגד ממשלת המנדט. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה צידד בהתגייסות לצבא הבריטי, לשם הכשרת כוח יהודי עצמאי. מלבד היותו מנהיג, היה גם מורה ומחנך והירבה להיפגש עם חניכי תנועות הנוער בארץ ובגולה. בנוסף לפעילותו המדינית והחברתית, הטיף לשמירה על ערכי היהדות. לאחר מותו, יצאו לאור כתביו של ברל ב–12 כרכים ובהם מאמרים, מסות והרצאות משלו. על שמו נקרא קיבוץ [[בארי]]. (פרטים נוספים ר' האנציקלופדיה העברית כ', עמ' 1015).
+
'''ברל כצנלסון''' (בארי) (1944-1887) - מורה–מנהיג של תנועת העבודה הציונית, הוגה–דעות וסופר. בצעירותו, ברוסיה, התמיד בקריאה בספרות ההשכלה (בעברית) ובספרות המהפכה (ברוסית). הושפע מהמהפכה הרוסית של 1905 ומהמפלגות היהודיות בגולה. עלה לארץ ב–1909. הירבה לנדוד ולעבוד במקומות שונים בארץ. שאף להגיע להתיישבות חופשית, המתנהלת על יסוד עבודה עצמית ועל קרקע הלאום. פירסם מאמרים בכתבי–עת שונים. מ–1912 חתר לאיחודם האירגוני, המקצועי והמדיני של פועלי א"י. בסוף 1920 היה בין מקימי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י וב–1930 הביא לאיחוד "אחדות–העבודה" עם "הפועל–הצעיר", למפלגה אחת (מפא"י). ב–1925 ייסד את העתון "דבר" והיה לעורכו הראשי. בשלב מאוחר יותר ייסד את הוצאת הספרים "עם עובד". היה ממקימי בנק–הפועלים, "המשביר", "ניר" וחתר ללא לאות לאיחוד התנועה הקיבוצית. היה פעיל בהסתדרות הציונית ובמוסדותיה. נאבק בכל כוחו נגד הגבלותיהם של שלטונות המנדט הבריטי. יצא בשליחויות שונות לגולה ופעל לעליית יהודים לארץ. עם פירסום "הספר הלבן" הבריטי (1939) תמך במאבק נגד ממשלת המנדט. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה צידד בהתגייסות לצבא הבריטי, לשם הכשרת כוח יהודי עצמאי. מלבד היותו מנהיג, היה גם מורה ומחנך והירבה להיפגש עם חניכי תנועות הנוער בארץ ובגולה. בנוסף לפעילותו המדינית והחברתית, הטיף לשמירה על ערכי היהדות. לאחר מותו, יצאו לאור כתביו של ברל ב–12 כרכים ובהם מאמרים, מסות והרצאות משלו. על שמו נקרא קיבוץ [[בארי]]. (פרטים נוספים ר' האנציקלופדיה העברית כ', עמ' 1015).
   
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה אחרונה מ־07:34, 23 באוגוסט 2011

ברל (בארי) כצנלסון, מורה ומנהיג, לוחם וחולם, שלא חלם שיקימו בנגב קיבוץ על שמו

ברל כצנלסון (בארי) (1944-1887) - מורה–מנהיג של תנועת העבודה הציונית, הוגה–דעות וסופר. בצעירותו, ברוסיה, התמיד בקריאה בספרות ההשכלה (בעברית) ובספרות המהפכה (ברוסית). הושפע מהמהפכה הרוסית של 1905 ומהמפלגות היהודיות בגולה. עלה לארץ ב–1909. הירבה לנדוד ולעבוד במקומות שונים בארץ. שאף להגיע להתיישבות חופשית, המתנהלת על יסוד עבודה עצמית ועל קרקע הלאום. פירסם מאמרים בכתבי–עת שונים. מ–1912 חתר לאיחודם האירגוני, המקצועי והמדיני של פועלי א"י. בסוף 1920 היה בין מקימי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י וב–1930 הביא לאיחוד "אחדות–העבודה" עם "הפועל–הצעיר", למפלגה אחת (מפא"י). ב–1925 ייסד את העתון "דבר" והיה לעורכו הראשי. בשלב מאוחר יותר ייסד את הוצאת הספרים "עם עובד". היה ממקימי בנק–הפועלים, "המשביר", "ניר" וחתר ללא לאות לאיחוד התנועה הקיבוצית. היה פעיל בהסתדרות הציונית ובמוסדותיה. נאבק בכל כוחו נגד הגבלותיהם של שלטונות המנדט הבריטי. יצא בשליחויות שונות לגולה ופעל לעליית יהודים לארץ. עם פירסום "הספר הלבן" הבריטי (1939) תמך במאבק נגד ממשלת המנדט. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה צידד בהתגייסות לצבא הבריטי, לשם הכשרת כוח יהודי עצמאי. מלבד היותו מנהיג, היה גם מורה ומחנך והירבה להיפגש עם חניכי תנועות הנוער בארץ ובגולה. בנוסף לפעילותו המדינית והחברתית, הטיף לשמירה על ערכי היהדות. לאחר מותו, יצאו לאור כתביו של ברל ב–12 כרכים ובהם מאמרים, מסות והרצאות משלו. על שמו נקרא קיבוץ בארי. (פרטים נוספים ר' האנציקלופדיה העברית כ', עמ' 1015).

ראו גם

קישורים חיצוניים