יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה": הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ==יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה"== '''12.2010'''thumb|400px|'''יוחנן דרוקר:''' נופי [[תמונה:Naama_B....)
 
 
שורה 12: שורה 12:
 
הסרט זכה במקום הראשון בתחרות סרטי "דקה דרום" בפסטיבל קולנוע דרום 2010.
 
הסרט זכה במקום הראשון בתחרות סרטי "דקה דרום" בפסטיבל קולנוע דרום 2010.
 
אורכו כדקה והוא מוקרן בלופ בחדר ההקרנה. הסרט הוא כפנינה קולנועית: פיוטי, קצר ונוגע, לאחר שצפית בו פעם אחת, מיד תחזור ותצפה בו שוב ושוב, כמו לנסות לפצח את סוד הקסם שהוא משרה עליך.<br/>
 
אורכו כדקה והוא מוקרן בלופ בחדר ההקרנה. הסרט הוא כפנינה קולנועית: פיוטי, קצר ונוגע, לאחר שצפית בו פעם אחת, מיד תחזור ותצפה בו שוב ושוב, כמו לנסות לפצח את סוד הקסם שהוא משרה עליך.<br/>
  +
==ראו גם==
  +
* '''[[הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.
  +
  +
[[קטגוריה:תערוכות]]

גרסה אחרונה מ־16:37, 19 בינואר 2011

יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה"

12.2010

יוחנן דרוקר: נופי
נעמה בוצר: שכנה

בשבת ה-25.12 תפתח תערוכתם של יוחנן דרוקר, צייר ותיק מקיבוץ בארי, ונעמה בוצר, קולנוענית צעירה בת האזור, בוגרת המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר.
שני האמנים יוצאים ליצירתם מתוך מבט אמפאתי על סביבתם הקרובה.
יוחנן דרוקר יוצא למרחב, לנוף, במבט מתבונן וחוקר. לב התערוכה הם ציורי החורשות. החורשות שניטעו באזור הן בעיקרן של עצי אקליפטוסים. כמו באזורים אחרים בארץ, הייעור היה משימה ציונית נכבדת , טוען יוחנן, אך באזורנו האקליפטוסים אט אט מתייבשים ומתים. האקלים החם והיובש לא מיטיב עימם. אי אפשר להישאר אדישים למראם. בשלהי החורף הכלניות מכסות את פני השטח באדום בוער. החיים והמוות נפגשים במלוא עוצמתם. כל זה בא לידי ביטוי בציוריו עזי המבע והצבע של יוחנן.

נעמה בוצר חוזרת ביצירתה "שכנה" אל נופי ילדותה, בקיבוץ הגובל ברצועת עזה, באמצעות קול מספר פיוטי הזורם כשצף תודעה, על תמונות סטילס ארכיטקטוניות קפואות המשחזרות את מחוזות ילדותה שלה בין בתי הבטון, המדשאות ומגדלי השמירה משנות ה-40.
תמונות הסטילס נפגשות עם צילומי וידיאו למרגלות הגדר והאנדרטה, כל אלה מספרים כהזיה על מקום קטן, על החמצה, על המלחמות הישנות והחדשות ומקום שכן, אסור, שמעולם לא ביקרה בו.
הסרט זכה במקום הראשון בתחרות סרטי "דקה דרום" בפסטיבל קולנוע דרום 2010. אורכו כדקה והוא מוקרן בלופ בחדר ההקרנה. הסרט הוא כפנינה קולנועית: פיוטי, קצר ונוגע, לאחר שצפית בו פעם אחת, מיד תחזור ותצפה בו שוב ושוב, כמו לנסות לפצח את סוד הקסם שהוא משרה עליך.

ראו גם