לימודים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''לימודים''' - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, ...) |
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''לימודים''' - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור ה[[אסיפה כללית|אסיפה הכללית]] |
+ | '''לימודים''' - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור ה[[אסיפה כללית|אסיפה הכללית]]. |
[[קטגוריה:ל]] |
[[קטגוריה:ל]] |
||
גרסה מ־20:13, 21 ביוני 2007
לימודים - בעשרים השנים הראשונות, נהוג היה לשלוח חברים ללימודים לפי צרכי המשק. (הכשרת מורים, מטפלות, מרכזי משק וקורסים מקצועיים בתחום החקלאות והמלאכה). כמו כן, השתתפו רבים בקורסים השונים באפעל, במטרה לרכוש השכלה כללית וביסוס רעיוני–קיבוצי. מראשית שנות ה–70 החלו לשלוח חברים גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. אחוז הלומדים נע לרוב בין 7% ל–8% מכלל העובדים. החל מ–1985 נקבע מסלול לימודים נפרד לבני הקיבוץ ואחוז הלומדים מבין חברי המשק נקבע ל–6.5%, בשנת 1991 ול–4.5% מכלל העובדים, בשנת 1996. מדי שנה מובאת רשימת הלומדים לאישור האסיפה הכללית.