יחיאל שמי - על הפסלים בבארי

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחיאל שמי: הפסלים עוזרים ליצור מרכז קהילתי
יחיאל שמי: פסל בכניסה לגן ה-60

מתוך קטלוג בעריכת מיכאל סגן-כהן בהוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997

"...כשמדברים על הפסל בגינוסר, צריך להזכיר עוד שתי עבודות גדולות ודומות, בברזל ועץ, קורות והברגות. האחת - בחצרים, בצבא: השנייה - בקיבוץ בארי. גם אלה פסלים גדולים, יצירות מופשטות, שבהן הביזור הקומפוזיציוני והפרישה, או הפיסוק בין המילים וההברות, הוא מהותי. בקיבוץ בארי הפסל מורכב משלוש יחידות, לא קטנות, בגובה אדם, פחות או יותר, העומדות בצורה נפרדת ברחבה המרכזית של הקיבוץ. זוהי בעצם העבודה האחות, מבחינה פיסולית ותפישתית, לפסל בגינוסר ומקדימה אותו. שמי אמר לחיים מאור, שהפסלים בבארי הם "ממש ההתחלה" של הפסל בגינוסר, והוא אוהב את הפסל בבארי לא פחות. בארי, מבחינות מסוימות, היה אתגר לא פחות גדול, אם לא יותר, מהפרויקט בגינוסר, אתגר מושלם עבורו, משום שאינו אנדרטה, אינו אפילו מחווה, אלא פסל שנועד למקום. הפסלים המופשטים ונוכחותם החזקה לא עברו בשקט בקיבוץ בארי. היה ויכוח אם להעמידם בכלל, ואם כן - היכן. כשעמדו כבר במקומם, כתב שמי מכתב לקיבוץ, שפורסם ב"מוסף השבת של בארי", תחת הכותרת "מכתב מכברי":
"נשאלתי בקשר לדיון באסיפה על מיקום הפסלים. לפי הבנתי, זה עניין של חברי בארי להחליט ולא אתערב בדיון. רק אומר: המיקום העכשווי של הפסלים הוא נכון ואידיאלי. הפסלים עוזרים ליצור מרכז קהילתי נכון של הישוב, מבוגרים וילדים. זה מזכיר לי פיאצות בערים קטנות: הבאר, המזרקה, הפסל, מקום ההתכנסות. גם כאן זה כך וזה נראה לי נפלא".
יחיאל שמי"

המכתב אופייני לגישתו של שמי למצבים כאלה. הוא מסביר את עמדתו, אך לא כופה אותה, בוודאי לא מאיים. בהשוואה לפסל מ-1977 שברשות מוזיאון תל-אביב, שאף הוא רווי אלכסונים, בעבודות בבארי, בגינוסר ובחצרים בולטת בהקשר הקונסטרוקטיביסטי תרומתו המיוחדת של העץ דווקא. חזרתו של העץ חייבת משהו לעמודי העץ העגולים, החבוטים, האלכסוניים והגרנדיוזיים, הפתוחים של מרק די-סוברו, אך שמי "קירר" את העץ כשבחר בקורות היוצאות ממסורי השולחן התעשייתיים, ואגד בברגים עמודי עץ דקים לכדי קורות עץ מלאכותיות, ללא פטינה של פסולת מוכנה מראש."

ראו גם

  • 3 פסלים בבארי - שיחה עם יחיאל שמי מתוך קטלוג בהוצאת קיבוץ בארי
  • פסלים - על הקמת הפסלים בבארי 1984