בארות (הקבוצה בגדרה)

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבן יקיר לי רן
שישים שנה וקצת מתולדות משפחת לב וקיבוץ בארי

בארות-גדרה, חודש מרץ 1948, מלחמת השחרור. מהמרפאה בקיבוץ קראו לשתי החברות ששמן חיה: חיה מישקוב-ברקוביץ, וחיהל'ה לב ואמרו להן: "אינכן יכולות להישאר כאן, כי אתן בסוף החודש השמיני להריון. הדרך לבית-היולדות ברחובות אינה בטוחה ויתכן שתיסגר. מהכפר הערבי מרר [שהיה ליד הכביש הראשי לרחובות, מול הכניסה לתל-נוף] יורים על התחבורה בדרך לרחובות, לכן אתן צריכות לנסוע לרחובות ולשהות שם עד הלידה. [בית חולים קפלן עדיין לא הוקם], אתן כבר תסתדרו שם"...
כחברות נאמנות וממושמעות הן ארזו תיקים ונסעו לרחובות באוטובוס "דרום יהודה" ["אגד" עדיין לא היה]. הגיעו לרחובות, עמדו ברחוב הראשי ליד לוח מודעות וחיפשו מה לעשות. נעצר לידן בחור, הביט על שתי הנשים עם הכרסים ושאל אותן מה הן מחפשות כאן. סיפרו לו מה המצב, מיד אמר להן: "אין בעיה, אחת תבוא איתי לביתי, ואת השנייה אסדר אצל חברים". וכך היה. שמו של הבחור היה אהרון שבדרון. הוא לקח את חיה'לה לב אליו הביתה ואמר לברוריה אשתו: "הבאתי אורחת לכמה זמן עד שתלד". בחדר הילדים הזיזו את שתי המיטות של אילן הגדול ושל אסנת הקטנה, והוסיפו מיטה לאורחת.
לאחר כחודש בבית השבדרונים הגיעו צירי הלידה, אבל לחיה'לה לא היה נעים להעיר את בני הבית בלילה, היא המתינה עד שירדו לה המים. כאשר הגיעה לבית היולדות קיבלה "מנה": "מה חיכית כל כך הרבה זמן, הרי ראש התינוק כבר כמעט בחוץ"...
וכך נולד רן לב, באפריל 1948. כנהוג אז, לאחר שמונה ימים נערכה ברית המילה ע"י רופא מיילד, ואז נסעו הביתה, לבארות-גדרה. (חיה מישקוב-ברקוביץ ילדה באותו הזמן את בתה הדס).

בימים אלה, 60 שנה אחרי, ראיתי מודעה בעיתון: אהרון שבדרון ז"ל נפטר בגיל 91. נסענו לניחום אבלים עם רן "הבן שלהם". כאשר נכנסנו למשפחת השבדרונים האבלים הם שמחו מאוד לקראתנו. האמא ברוריה שאלה אותנו איפה הייתם כל השנים? הבן אילן, שהוא כיום בן 66, הזכיר לנו את התיסכול שהוא נושא איתו כל הזמן על כך שפתאום הזיזו אותו ממקומו בחדר הילדים והכניסו אישה עם בטן גדולה. אסנת שהייתה תינוקת לא זכרה, אלא רק מהסיפורים מהבית. אופירה, השלישית, נולדה כמה חודשים אחרי רן. התברר שברוריה הייתה גם כן בהריון באותו הזמן. הזיכרונות והשמחה היו מרובים.

(סופר על ידי בבל לב במסיבת יום ההולדת ה-60 של רן).

שם הפלוגה שהוקמה באוקטובר 1944, במחנה הסוכנות היהודית ליד גדרה. הפלוגה הוקמה ע"י הכשרת הנוה"ע במעוז חיים. מטרותיה היו: הכנה להתיישבות, צבירת נסיון בעבודה וייסוד ענפים חקלאיים. חבריה עסקו בעיקר בעבודות קטיף בפרדסים ובציר בכרמי האיכרים במושבה ובעבודות בנין, משק–בית ועוד. בבארות נולדו הילדים הראשונים: עמירי לב, אודי בר–סיני ואמוץ אבני. המשימה העיקרית שהוטלה על הפלוגה היתה: כיבוש העבודה העברית במושבה. משימה נוספת - החזקת פלוגת העבודה בסדום. באוקטובר 1945 התאחדה קבוצת "בארות" עם קבוצת "הצופים ב'" ושמה הוסב ל"הצופים ב'–בארות". המחנה בגדרה פונה עם המעבר לבארי החדשה, בנובמבר 1949.

עוברים מגדרה לבארי, 1949