איך נבחר השם בארי?

...ההתחלה החדשה במקום החדש היתה כרוכה גם בדברים שמחים יותר, כמו החלטה סופית על שם הקיבוץ. אלא שגם עניין זה היה כרוך במאבקים פנימיים.
זה המקום לומר כמה מלים על שמו של המקום החדש, "בארי". כיצד נבחר השם? כשלוש אסיפות נערכו לצורך זה במהלך השנים שאחרי האיחוד בין הצופים ב' לנוער העובד "בארות". האסיפה השלישית והמכרעת נערכה אחרי ההעברה למקום החדש, ובה נקבע סופית השם "בארי". היה זה בנו החוקי של "בארות", ושניהם נקראו על שם ברל כצנלסון, אשר "בארי" היה שמו הספרותי.
פרוטוקולים מוקדמים של ועדת השמות של הקבוצה מתייחסים בעקיפין לכך ש"בארות" דומה מדי ל"בארות יצחק", אולם חברים אחרים התנגדו לעניין הדמיון בתקיפות. אהרן יצחקי, למשל, הביע ב–1947 את דעתו כי "קיימת בארות יצחק ולא נוח ששני משקים סמוכים ישאו שם דומה… לא נוח, אבל לא יותר מזאת. אנו נושאים את השם שלוש שנים. נאבקנו עליו, עד אשר הכירו בו. האם נבוא ונוותר עליו כיום? מה מפריע לנו שאנחנו על–יד בארות יצחק? במה 'התחרבנו'? - חוץ מזאת שמרצה פלוני ייסע לשם בטעות? "ייתכן איפוא כי "בארי" נבחר על–מנת להדגיש את ההבדל בין "בארות" ל"בארות יצחק". הוא גבר בתוך–כך על שמות חלופיים, כגון "ערוצים", "נווה גיל", ו"עדריים".
באסיפה שנערכה בנחביר אמר רפאל צורני: "איני נבהל מהשם ערוצים, הלא אנחנו נמצאים במקום זה." שייקה הציע את השם "נווה גיל" בגלל משמעותו וכן על–שם גיל ז"ל (חבר הקיבוץ שנפטר מטיפוס לאחר שנשלח לפלמ"ח במעוז). איז'ב הציע לדחות את הדיון לכינוס הבא בגלל קירבת השם "בארות" ל"בארות יצחק" ושנית, לדבריו, הרי אין אצלנו בארות בנחביר. "איני מבין למה לא השם נחביר, אשר יש לו משמעות בעברית" הוא מסיים. רינה מזכירה באותו מעמד כי היא הציעה שם אשר לא התקבל, וכעת היא מציעה את השם עדריים. "זהו שם תנכ"י המוזכר בגבול יהודה ולפי המפה הוא קצת צפונה מאיתנו. לשם יש צלצול יפה."
ברנדי מסכם: "השם 'בארי' נבחר על–ידי ועדת השמות של הקק"ל מתוך כוונה לבחור בשם המזכיר את 'בארות' וגם משמש כנר זיכרון לברל כצנלסון. רק אחרי מלחמת השחרור השלמנו עם השם הזה, עליו התעקשה ועדת השמות של הקק"ל."

מתוך "שיחת קיבוץ" בהוצאת קיבוץ בארי, 1996