רפורמה בגר"ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
'''רפורמה בגר"ג''' - ב–1989 הוקם צוות בראשות ניר אילן, לעריכת רפורמה ב[[גר"ג]] (ע"ע). הצורך ברפורמה התעורר בגלל הקושי לגייס מטפלות וגננות לעבודה בגר"ג ובגלל אי יציבות הצוותים הקיימים. המעבר ללינה משפחתית הגביר את מעורבות ההורים בחינוך ונדרשה הערכות חדשה בגר"ג. לאחר דיונים וברורים, הוצבו המטרות הבאות: א) יצירת מערכת סגורה ואוטונומית, תוך חסכון בימי עבודה. ב) הגברת המוטיבציה של המטפלות והעמקת הידע המקצועי שלהן. ג) הידוק הקשר בין המטפלות, ההורים ומערכת החינוך והגדלת אחריות ההורים על חינוך ילדיהם. הצעת הצוות לשינויים אושרה, ונכנסה לתוקפה בספטמבר 1990. מהות השינוי: כל קבוצת מטפלות מהווה מערכת סגורה. חלק מהעבודה הטיפולית והדאגה לבגדים, הועבר לידי ההורים, ע"מ לאפשר למטפלות להקדיש את מרבית זמנן לעבודה החינוכית. כמו כן נערך אירגון מחדש של בתי הילדים והוגדל מספר הילדים בכל בית, ע"מ לחסוך בימי עבודה. מספר הילדים בכל גן הוגדל ל–30, בכל גנון ל–14 ובכל פעוטון ל–14 ילד. מספר המטפלות הוגדל בהתאם (חלקן שכירות) ובראש כל קבוצת מטפלות עובדת מטפלת בעלת מקצוע, שקיבלה הכשרה מתאימה. מאז הרפורמה יש בבארי 2 גנים (גן "שקד" וגן "חצב") לגילאי 4 עד 6 שנים, 2 גנונים (גן "כלנית" ו"[[עופרים]]") לגילאי 3 עד 4 שנים, 2 פעוטונים ("[[אורנים]]" ו"[[ארזים]]") לגילאי שנה עד שנתיים ובית תינוקות ("[[ניצנים]]") לילדים עד גיל שנה. לגר"ג יש שני רכזים - רכז פדגוגי ורכז אירגוני.
+
'''רפורמה בגר"ג''' - ב–1989 הוקם צוות בראשות ניר אילן, לעריכת רפורמה ב[[גר"ג]]. הצורך ברפורמה התעורר בגלל הקושי לגייס מטפלות וגננות לעבודה בגר"ג ובגלל אי יציבות הצוותים הקיימים. המעבר ללינה משפחתית הגביר את מעורבות ההורים בחינוך ונדרשה הערכות חדשה בגר"ג. לאחר דיונים וברורים, הוצבו המטרות הבאות: א) יצירת מערכת סגורה ואוטונומית, תוך חסכון בימי עבודה. ב) הגברת המוטיבציה של המטפלות והעמקת הידע המקצועי שלהן. ג) הידוק הקשר בין המטפלות, ההורים ומערכת החינוך והגדלת אחריות ההורים על חינוך ילדיהם. הצעת הצוות לשינויים אושרה, ונכנסה לתוקפה בספטמבר 1990. מהות השינוי: כל קבוצת מטפלות מהווה מערכת סגורה. חלק מהעבודה הטיפולית והדאגה לבגדים, הועבר לידי ההורים, ע"מ לאפשר למטפלות להקדיש את מרבית זמנן לעבודה החינוכית. כמו כן נערך אירגון מחדש של בתי הילדים והוגדל מספר הילדים בכל בית, ע"מ לחסוך בימי עבודה. מספר הילדים בכל גן הוגדל ל–30, בכל גנון ל–14 ובכל פעוטון ל–14 ילד. מספר המטפלות הוגדל בהתאם (חלקן שכירות) ובראש כל קבוצת מטפלות עובדת מטפלת בעלת מקצוע, שקיבלה הכשרה מתאימה. מאז הרפורמה יש בבארי 2 גנים (גן "שקד" וגן "חצב") לגילאי 4 עד 6 שנים, 2 גנונים (גן "כלנית" ו"[[עופרים]]") לגילאי 3 עד 4 שנים, 2 פעוטונים ("[[אורנים]]" ו"[[ארזים]]") לגילאי שנה עד שנתיים ובית תינוקות ("[[ניצנים]]") לילדים עד גיל שנה. לגר"ג יש שני רכזים - רכז פדגוגי ורכז אירגוני.
   
 
[[קטגוריה:ר]]
 
[[קטגוריה:ר]]

גרסה מ־08:22, 29 ביוני 2007

רפורמה בגר"ג - ב–1989 הוקם צוות בראשות ניר אילן, לעריכת רפורמה בגר"ג. הצורך ברפורמה התעורר בגלל הקושי לגייס מטפלות וגננות לעבודה בגר"ג ובגלל אי יציבות הצוותים הקיימים. המעבר ללינה משפחתית הגביר את מעורבות ההורים בחינוך ונדרשה הערכות חדשה בגר"ג. לאחר דיונים וברורים, הוצבו המטרות הבאות: א) יצירת מערכת סגורה ואוטונומית, תוך חסכון בימי עבודה. ב) הגברת המוטיבציה של המטפלות והעמקת הידע המקצועי שלהן. ג) הידוק הקשר בין המטפלות, ההורים ומערכת החינוך והגדלת אחריות ההורים על חינוך ילדיהם. הצעת הצוות לשינויים אושרה, ונכנסה לתוקפה בספטמבר 1990. מהות השינוי: כל קבוצת מטפלות מהווה מערכת סגורה. חלק מהעבודה הטיפולית והדאגה לבגדים, הועבר לידי ההורים, ע"מ לאפשר למטפלות להקדיש את מרבית זמנן לעבודה החינוכית. כמו כן נערך אירגון מחדש של בתי הילדים והוגדל מספר הילדים בכל בית, ע"מ לחסוך בימי עבודה. מספר הילדים בכל גן הוגדל ל–30, בכל גנון ל–14 ובכל פעוטון ל–14 ילד. מספר המטפלות הוגדל בהתאם (חלקן שכירות) ובראש כל קבוצת מטפלות עובדת מטפלת בעלת מקצוע, שקיבלה הכשרה מתאימה. מאז הרפורמה יש בבארי 2 גנים (גן "שקד" וגן "חצב") לגילאי 4 עד 6 שנים, 2 גנונים (גן "כלנית" ו"עופרים") לגילאי 3 עד 4 שנים, 2 פעוטונים ("אורנים" ו"ארזים") לגילאי שנה עד שנתיים ובית תינוקות ("ניצנים") לילדים עד גיל שנה. לגר"ג יש שני רכזים - רכז פדגוגי ורכז אירגוני.