פרדס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* '''[[חקלאות בארי]]''' |
* '''[[חקלאות בארי]]''' |
||
| − | * https://photos.google.com/share/AF1QipNdw_dqRRkVdW-0qmVeSoCX0wSpq6h-81ERc3l46MkX8DEzuptPLQaEpIOUkWCLww?key=ME13QzhNeGF5THVLWU0xa3dFeUZ1eGhQQk04RDln '''תמונות הפרדס'''] |
+ | * [https://photos.google.com/share/AF1QipNdw_dqRRkVdW-0qmVeSoCX0wSpq6h-81ERc3l46MkX8DEzuptPLQaEpIOUkWCLww?key=ME13QzhNeGF5THVLWU0xa3dFeUZ1eGhQQk04RDln '''תמונות הפרדס'''] |
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:475px; margin: 0px;"> |
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:475px; margin: 0px;"> |
||
גרסה מ־02:47, 12 באפריל 2018
פרדס - העצים הראשונים נטעו ע"י הסוכנות היהודית, במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה בטיפטוף והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי ביה"ס, מתנדבים ובארגון גיוסי איקסים. החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל, ספי כהן ז"ל והושע לב ז"ל. החבר הוותיק מכולם, שעבד בפרדס מאז 1960 - יואב גורל ז"ל. מאז 1989 ריכוז הפרדס היה בידי ארנון שזר ומאיר לוי.
מ-2007 מרכז את הפרדס עובד בכר במסגרת ענף הגד"ש.
משנת 2006 עובר הפרדס תהליך של חידוש זנים – כריתת זנים ישנים ונטיעת חדשים במקומם. בנוסף, הוחלט להגדיל את הפרדס מ-330 דונם, ל-500 דונם, עד שנת 2012. הזנים החדשים שניטעו הם: אור, לימון, ניוהול (טבורי), אורה.
בשנת 2010 ניטע טופז ומורקוט. בסיום התהליך יוחלפו רוב הזנים הישנים בחדשים.
ראו גם
האם הוא מבין בעצים?
ב-1958 נטע שמואל בן-ענת את הפרדס הראשון בבארי וב-1960 הוא עזב את המשק. הפרדס בימים ההם, כמו בכל משקי הנגב, ניטע ע"י הסוכנות, מומן ונוהל על ידה. בן-ענת היה ה"מנהל" מטעם הסוכנות.
בבל מרכז המשק אז, נסע לסוכנות בבאר-שבע להודיע למרכז המחלקה החקלאית על החילופין: " במקום בן ענת ינהל - יואב גורל. המרכז המופתע שאל: "האם יואב זה עבד בפרדס מימיו?" ובבל השיב: "לא".
"האם הוא מבין בעצים?" המרכז חיפש מוצא. בבל נזכר שעבדתי שנתיים בנגריה בגדרה ופטר אותו בביטחון: "כן, הוא מבין בעצים". וכך, אושרתי למנהל הפרדס.
עם בן-ענת עבדו 5 פועלים משוקדה. יום אחד הוא נאות לבוא ולהראות לי את חלקות הפרדס. יום שני ישבנו על הניירת הסוכנותית וביום השלישי הפכתי להיות מנהל הפרדס בפועל.
חוץ מפועלי שוקדה עבדה חברה בשם אביגיל. היא לא החזיקה מעמד איתי ועזבה. שאלו אותה: למה? והיא ענתה: "הביאו לפרדס זקן אחד (35) שלא מבין כלום, אז מה אעשה?".