פגישת מחזור

"פגישת מחזור"

2.2011

פגישת מחזור: מדרשה לאמנות 1984-1987

בשבת ה-19.2 תפתח בגלריה בבארי התערוכה הקבוצתית "פגישת מחזור". הפגישה היא של קבוצת אמנים בוגרי המדרשה שסיימו לימודיהם ביוני 1987, לפני כ-23 שנים. במחזור הזה למדנו יחד עצמונה הרפזי ואני, אוצרת הגלריה בבארי. יוזמתה של עצמונה, ששמרה על קשרים עם מרבית האמנים, הביאה למפגש המחודש כאן, בגלריה בבארי.
המפגש בחלוף שנים כה רבות, מאפשר עצירה לרגע מהזרימה האינסופית של החיים והתבוננות בנקודת הזמן הנוכחית על המקום של כל אחד מאיתנו. מה עשינו בזמן שחלף, אילו בחירות עשה כל אמן עם עצמו, לאילו כיוונים התפתח והיכן אנו עומדים היום.
חשבון נפש קטן? אולי. ואולי גם סתם שמחת המפגש בחלוף השנים והניסיון האנושי להביט באחר ולראות בו את זה שאתה זוכר שהיה, קצת כמו להביט במראה ולשאול – גם אני השתניתי כך? מה נשאר ומה אתה זוכר מהבחורה הצעירה שהייתי אז? מה רואים בציורים?
חיים גל און תמיד היה הצייר הריאליסטי שבינינו. מאז סוף שנות התשעים הוא עוסק בציור פורטרטים. עד 2007 שימשה לו דמותו שלו כדמות המרכזית בציור. מאז 2008 החל לצייר פורטרטים של שלוש דמויות אמיתיות וקרובות אליו: דרור, איגור ואמא שלו. לדמויות מתחבר תמיד בעל חיים המארח להן חברה. בתערוכה יציג חיים את דמותו של דרור, חברו הטוב, בלוויית העורב.
מוש קאשי הוא האמן המוכר והמצליח שבחבורה. בתערוכה זו יציג 2 עבודות מתוך מחזור עבודות גדול שנוצרו בשנים האחרונות שעיקרו הוא המרחב, האור והחושך בגילומיו השונים. אפלולית מעבה היער המצויר עד אחרון ענפיו וזרדיו לא מסמן מקום קונקרטי אלא מתחוור כנושא מרחב מנטלי ואף גופני סמוי. כך גם הצל הירוק הנמתח מקצה לקצה, שוליו מטושטשים, הזויים, כאילו מצויים בתנועה מתמדת. תמצית ההוויה הציורית של מוש בשנים האחרונות היא הצמצום החריף הנושא עושר ויזואלי ומטאפורי רחב.
יפעת פריד מנסה בציוריה למזג בין הפכים מבחינה תכנית וחזותית: בין הרך לקשה, בין העצוב לשמח, בין שמיים לארץ. בשנים האחרונות ציירה ורדים גדולי מימדים. עלי הורדים מתחברים ונכנסים זה בזה בדרכים מגוונות ומרתקות, הם יכולים ליצור מפגש בין מתקתקות קיטשית לבין מועקה וכאב. היא התחילה לצייר אותם לאחר המוות הטראומטי של בנה. לעיתים היא מציירת את הורדים בצבעי חול המדבר היבש והצחיח של רביבים.
דניאל ארליך למעלה מעשר שנים עוסק בבימוי אופרות. גם בציוריו דומה שהדמויות לכודות בתוך סצנה אופראית, קפואות בעולמן השטוח התחום בקונטור כתפאורה. ברוב הציורים-הסצנות מתומצת רגע קודר, שבניגוד לתוכן, מצויר בצבעוניות עזה ותיאטרלית. עבודות אלה צוירו לפני 4-5 שנים, בפרץ יצירה, בעקבות מות אביו, ואכן קיים בהן העיסוק במוות.
עצמונה הרפזי בסדרת העבודות הנוכחית "עלה ביער" הפורמט הוא מאורך וצר ובתחתיתו קשור הבד באופן גופני פאלי. על הבדים מצויר מעין יער אקספרסיבי לירי, כשלמטה בתחתית מצויר עלה, זר ליער, המביא איתו זיכרון ילדות ואזכור לזר כלה.
אורית פרנקל בעבודותיה רושמת וצורבת פרוסות גזעי עץ שנפלו בסערה או נמצאו שכוחים בגינה תל אביבית זנוחה, או בקרן רחוב. העבודות עוסקות בתנשמת שבאדם, בהיבטים שונים שלה, ומגשרות בין העכשיו לקדום, בין החייתי והעוצמתי לבין המבוית, הנכנע והנרמס.
זיוה ילין בעבר עסקה בנושא הלינה המשותפת, שומרות הלילה, זיכרונות מגן כלנית וסיפור "הבובה זיוה" שליווה אותה והפך לאלתר אגו שלה ובא לידי ביטוי בציוריה האדומים. כיום מציירת סדרה של ציורי נוף רחבי ידיים, נופי ילדותה הצבועים באדום עז של געגוע ותחושת שייכות ואהבה למקום, שיש בו רק דרך מתפתלת, אדמה צמאה, שמיים וברוש באופק.

ראו גם

• הגלריה - באתר ויקיבוץ של בארי.