עליית י"א הנקודות: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''כפר דרום''', '''נירים''', '''אורים''', '''חצרים''' ושני גרעינים שהקימו את המושבים: '''תקומה''' ו'''נבטים'''. |
'''כפר דרום''', '''נירים''', '''אורים''', '''חצרים''' ושני גרעינים שהקימו את המושבים: '''תקומה''' ו'''נבטים'''. |
||
| − | [[תמונה:Alia1946_Davar.jpg|right| |
+ | [[תמונה:Alia1946_Davar.jpg|right|495px|thumb|גליון עיתון "דבר", 7.10.1946: בכותרת הראשית עלית י"א הנקודות]] |
| + | |||
| + | ==עלית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946== |
||
| + | '''ישובי הנגב נגאלו מבדידותם'''<br/> |
||
| + | '''אחד-עשר ישובים חדשים בדרום ובנגב'''<br/> |
||
| + | |||
| + | ארץ-ישראל נתברכה אתמול באחד-עשר ישובים עברים חדשים בשממות הנגב. עם |
||
| + | שחר פשטו בערבות הנגב אחד-עשר מחנות מתיישבים, ופניהם מועדות להאחז בקרקע |
||
| + | עברית של הקרן הקימת לישראל. המחנות נערכו והוכנו לכל הפרטים להיאחזות מהירה |
||
| + | ואיתנה בקרקע, לבנין אחד-עשר ישובים עברים אשר יחיו את השממה, ירחיבו את הישוב |
||
| + | ויהוו מקלט לאחים בתפוצות. התנופה ההתישבותית הזו היתה מלווה מתיחות מיוחדת |
||
| + | בשעה שהמפעל הציוני עומד בפני מדיניות המתאמצת להקפיא את הישוב העברי. |
||
| + | המתישבים עשו דרכם ללא הפרעות, הם נפגשו ברצון ע"י ערביי הסביבה. המתישבים |
||
| + | נשאו עמהם את המטען ההכרחי הראשון. המקומות המיועדים לנקודות הישוב היו מסומנים |
||
| + | מראש והוחל מיד בהקמת הנקודות. הוצבו גדרות, אהלים והוחל בהקמת צריפי-מגורים. |
||
| + | המתישבים הביאו עמהם כלי עבודה להתחיל מיד בהכשרת הקרקע לעיבוד. |
||
| + | |||
| + | וזוהי רשימת המקומות, שבהם נאחזו המתישבים ורשימת הגופים שעלו על הקרקע: |
||
| + | |||
| + | 1) '''תל-תורמוס''' - קדמה, הקבוץ המאוחד.<br/> |
||
| + | 2) '''בית-גוברין''' - גלאון, השומה"צ.<br/> |
||
| + | 3) '''ביר-זבאלה''' - אילת, השומה"צ<br/> |
||
| + | 4) '''ביר-מנסורה''' - מצודת ברוכוב, הקבוץ המאוחד.<br/> |
||
| + | 5) '''מדסוס''' - נבטים, ארגון, מושב.<br/> |
||
| + | 6) '''קלטה''' - גרעין אפיקים, הקבוץ המאוחד.<br/> |
||
| + | 7) '''סומארה''' - תקומה, הפועל המזרחי.<br/> |
||
| + | 8) '''נחביר''' - בארות, הקבוץ המאוחד.<br/> |
||
| + | 9) '''דיר-בלח''' - הפועל המזרחי.<br/> |
||
| + | 10) '''דנגור''' - נירים, השומה"צ.<br/> |
||
| + | 11) '''גראן''' - אורים, חבר הקבוצות.<br/> |
||
[[קטגוריה:ע]] |
[[קטגוריה:ע]] |
||
גרסה מ־05:18, 29 בנובמבר 2007
עליית י"א הנקודות - במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946). ביום זה עלו על קרקעות הקק"ל בנגב 11 קיבוצים ומושבים. היא נשאה אופי פוליטי במלחמה נגד חוקי "הספר הלבן" של ממשלת המנדט הבריטי ומטרתה היתה - האחזות באדמות הנגב, לקראת הקמת המדינה שבדרך. במבצע זה השתתפו 9 גרעינים שהקימו את הקיבוצים: קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, בארי, כפר דרום, נירים, אורים, חצרים ושני גרעינים שהקימו את המושבים: תקומה ונבטים.
עלית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946
ישובי הנגב נגאלו מבדידותם
אחד-עשר ישובים חדשים בדרום ובנגב
ארץ-ישראל נתברכה אתמול באחד-עשר ישובים עברים חדשים בשממות הנגב. עם שחר פשטו בערבות הנגב אחד-עשר מחנות מתיישבים, ופניהם מועדות להאחז בקרקע עברית של הקרן הקימת לישראל. המחנות נערכו והוכנו לכל הפרטים להיאחזות מהירה ואיתנה בקרקע, לבנין אחד-עשר ישובים עברים אשר יחיו את השממה, ירחיבו את הישוב ויהוו מקלט לאחים בתפוצות. התנופה ההתישבותית הזו היתה מלווה מתיחות מיוחדת בשעה שהמפעל הציוני עומד בפני מדיניות המתאמצת להקפיא את הישוב העברי. המתישבים עשו דרכם ללא הפרעות, הם נפגשו ברצון ע"י ערביי הסביבה. המתישבים נשאו עמהם את המטען ההכרחי הראשון. המקומות המיועדים לנקודות הישוב היו מסומנים מראש והוחל מיד בהקמת הנקודות. הוצבו גדרות, אהלים והוחל בהקמת צריפי-מגורים. המתישבים הביאו עמהם כלי עבודה להתחיל מיד בהכשרת הקרקע לעיבוד.
וזוהי רשימת המקומות, שבהם נאחזו המתישבים ורשימת הגופים שעלו על הקרקע:
1) תל-תורמוס - קדמה, הקבוץ המאוחד.
2) בית-גוברין - גלאון, השומה"צ.
3) ביר-זבאלה - אילת, השומה"צ
4) ביר-מנסורה - מצודת ברוכוב, הקבוץ המאוחד.
5) מדסוס - נבטים, ארגון, מושב.
6) קלטה - גרעין אפיקים, הקבוץ המאוחד.
7) סומארה - תקומה, הפועל המזרחי.
8) נחביר - בארות, הקבוץ המאוחד.
9) דיר-בלח - הפועל המזרחי.
10) דנגור - נירים, השומה"צ.
11) גראן - אורים, חבר הקבוצות.