מכרות הגפרית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Gofrit_Mivne.jpg|400px|thumb|מכרות הגפרית: מפעל משנות השלושים שניצל אוצרות טבע באיזור]] |
[[תמונה:Gofrit_Mivne.jpg|400px|thumb|מכרות הגפרית: מפעל משנות השלושים שניצל אוצרות טבע באיזור]] |
||
| + | [[תמונה:Gofrit.jpg|400px|thumb|מכרות הגופרית: אזור הכרייה]] |
||
| − | '''מכרות הגפרית''' - נמצאים כ–2 ק"מ מדרום לנחאביר. מצבורי הגפרית נתגלו ע"י הקצין הבריטי |
+ | '''מכרות הגפרית''' - נמצאים כ–2 ק"מ מדרום לנחאביר. מצבורי הגפרית נתגלו ע"י הקצין הבריטי ליאונרד ויליאמס, ב–1917, ערב כיבוש העיר עזה. ב–1930 הוא הקים חברה לכריית הגפרית וב–1933 החל בהפקת הגפרית בעזרת מומחים מאנגליה ופועלים מעזה. הכרייה הופסקה במלחמת העולם השניה, בגלל המחסור בחלקי חילוף ואי היכולת לשווק את הגפרית. ב–1945 רכשה "תנובה אקספורט" את מניות החברה, אך הכרייה לא חודשה. עד [[מלחמת העצמאות]] המפעל נהרס ברובו וכל מה שניתן היה לפירוק "נדד" למקומות אחרים. בזמן המלחמה פורקו העץ והפחים מגגות המבנים והם שימשו לבניית בונקרים ועמדות ב[[נחאביר]]. שרידי בית החרושת ובורות הכריה הם אתרים ייחודיים בארץ ומהווים מוקד משיכה תיירותי. |
[[קטגוריה:מ]] |
[[קטגוריה:מ]] |
||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99 '''מכרות גופרית בארי'''] בויקיפדיה עברית |
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99 '''מכרות גופרית בארי'''] בויקיפדיה עברית |
||
| + | *[http://www.shimur.org/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D/articles/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%20%D7%9C%D7%99%D7%93%20%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99 '''מכרות הגופרית באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל'''] כתבה רינה הברון, מתוך "אתרים - המגזין", גיליון מס' 1, נובמבר 2011 |
||
גרסה אחרונה מ־13:54, 31 במאי 2019
מכרות הגפרית - נמצאים כ–2 ק"מ מדרום לנחאביר. מצבורי הגפרית נתגלו ע"י הקצין הבריטי ליאונרד ויליאמס, ב–1917, ערב כיבוש העיר עזה. ב–1930 הוא הקים חברה לכריית הגפרית וב–1933 החל בהפקת הגפרית בעזרת מומחים מאנגליה ופועלים מעזה. הכרייה הופסקה במלחמת העולם השניה, בגלל המחסור בחלקי חילוף ואי היכולת לשווק את הגפרית. ב–1945 רכשה "תנובה אקספורט" את מניות החברה, אך הכרייה לא חודשה. עד מלחמת העצמאות המפעל נהרס ברובו וכל מה שניתן היה לפירוק "נדד" למקומות אחרים. בזמן המלחמה פורקו העץ והפחים מגגות המבנים והם שימשו לבניית בונקרים ועמדות בנחאביר. שרידי בית החרושת ובורות הכריה הם אתרים ייחודיים בארץ ומהווים מוקד משיכה תיירותי.
קישורים חיצוניים
- מכרות גופרית בארי בויקיפדיה עברית
- מכרות הגופרית באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כתבה רינה הברון, מתוך "אתרים - המגזין", גיליון מס' 1, נובמבר 2011