הבדלים בין גרסאות בדף "מטעים"

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Mata_Gozmim.jpg|350px|thumb|מטע: לבלבו אגס וגם תפוח, וגם אפרסקים ושזיפים ו[[מישמש]] וענבים. אבל בסוף עקרו את הכל - ושתלו [[חוחובה]]]]
+
[[תמונה:Mata_Gozmim.jpg|400px|thumb|מטע: לבלבו אגס וגם תפוח, וגם אפרסקים ושזיפים ו[[מישמש]] וענבים. אבל בסוף עקרו את הכל - ושתלו [[חוחובה]]]]
  
 
'''מטעים''' - הנסיונות הראשונים לנטיעת עצי פרי נעשו בנחאביר. על שטח של כ–50 ד' נטעו גפן, שזיף, זית ו[[אגבות]] (ע"ע). עם המעבר לבארי החדשה, נטעו גפן, שזיף וזית, על שטח נסיוני של 90 ד', ממערב למשק. ב–1958 הגיע שטח המטע ל–230 ד' ונוספו בו אפרסק, מישמש, אגס ותפוח. העבודה השוטפת נעשתה ע"י הצוות. קטיף הפרי נעשה בעזרת מחנות עבודה (ע"ע) ו[[גיוסים]] (ע"ע) של חברים וילדי ביה"ס. ב–1964 הוחלט לעקור חלק מהגפנים ועצי האפרסק (כ–30 ד'), בגלל אי התאמת הזנים. ב–1969 הכניסו השקייה ב[[טפטפות]] (ע"ע). הוחלט לעקור עוד 55 ד' אפרסק. הסיכומים ב–1971 מראים על תרומה נמוכה של המטעים (היבולים נמוכים וההוצאות מרובות). עד ינואר 1974 נעקרו רוב עצי הפרי וביוני 1977 חוסלה חלקת ה[[מישמש]] האחרונה. מהמטע כולו נותרה רק [[חורשת הזיתים]] (ע"ע), הכלולה עתה בחצר הקיבוץ. בין עובדי המטע היו: ברוך בהיר, אבא ברמק ואברהם צוקרמן ז"ל.
 
'''מטעים''' - הנסיונות הראשונים לנטיעת עצי פרי נעשו בנחאביר. על שטח של כ–50 ד' נטעו גפן, שזיף, זית ו[[אגבות]] (ע"ע). עם המעבר לבארי החדשה, נטעו גפן, שזיף וזית, על שטח נסיוני של 90 ד', ממערב למשק. ב–1958 הגיע שטח המטע ל–230 ד' ונוספו בו אפרסק, מישמש, אגס ותפוח. העבודה השוטפת נעשתה ע"י הצוות. קטיף הפרי נעשה בעזרת מחנות עבודה (ע"ע) ו[[גיוסים]] (ע"ע) של חברים וילדי ביה"ס. ב–1964 הוחלט לעקור חלק מהגפנים ועצי האפרסק (כ–30 ד'), בגלל אי התאמת הזנים. ב–1969 הכניסו השקייה ב[[טפטפות]] (ע"ע). הוחלט לעקור עוד 55 ד' אפרסק. הסיכומים ב–1971 מראים על תרומה נמוכה של המטעים (היבולים נמוכים וההוצאות מרובות). עד ינואר 1974 נעקרו רוב עצי הפרי וביוני 1977 חוסלה חלקת ה[[מישמש]] האחרונה. מהמטע כולו נותרה רק [[חורשת הזיתים]] (ע"ע), הכלולה עתה בחצר הקיבוץ. בין עובדי המטע היו: ברוך בהיר, אבא ברמק ואברהם צוקרמן ז"ל.

גרסה מ־08:34, 6 ביוני 2007

מטע: לבלבו אגס וגם תפוח, וגם אפרסקים ושזיפים ומישמש וענבים. אבל בסוף עקרו את הכל - ושתלו חוחובה

מטעים - הנסיונות הראשונים לנטיעת עצי פרי נעשו בנחאביר. על שטח של כ–50 ד' נטעו גפן, שזיף, זית ואגבות (ע"ע). עם המעבר לבארי החדשה, נטעו גפן, שזיף וזית, על שטח נסיוני של 90 ד', ממערב למשק. ב–1958 הגיע שטח המטע ל–230 ד' ונוספו בו אפרסק, מישמש, אגס ותפוח. העבודה השוטפת נעשתה ע"י הצוות. קטיף הפרי נעשה בעזרת מחנות עבודה (ע"ע) וגיוסים (ע"ע) של חברים וילדי ביה"ס. ב–1964 הוחלט לעקור חלק מהגפנים ועצי האפרסק (כ–30 ד'), בגלל אי התאמת הזנים. ב–1969 הכניסו השקייה בטפטפות (ע"ע). הוחלט לעקור עוד 55 ד' אפרסק. הסיכומים ב–1971 מראים על תרומה נמוכה של המטעים (היבולים נמוכים וההוצאות מרובות). עד ינואר 1974 נעקרו רוב עצי הפרי וביוני 1977 חוסלה חלקת המישמש האחרונה. מהמטע כולו נותרה רק חורשת הזיתים (ע"ע), הכלולה עתה בחצר הקיבוץ. בין עובדי המטע היו: ברוך בהיר, אבא ברמק ואברהם צוקרמן ז"ל.