מגדל המים (בנחביר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
 
'''מגדל המים בנחאביר''', נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים ב[[מלחמת העצמאות]] ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.
 
'''מגדל המים בנחאביר''', נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים ב[[מלחמת העצמאות]] ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.
   
[[תמונה:Migdal_Nahbir.jpg|right|290px|thumb|מגדל המים בנחביר, גובהו 11 מ']]
+
[[תמונה:Migdal_Nahbir.jpg|right|295px|thumb|מגדל המים בנחביר, גובהו 11 מ']]
   
 
<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:472px; margin: 0px;">
 
<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:472px; margin: 0px;">
   
'''מגדל המים<br />
+
'''מגדל המים'''<br />
 
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת.
 
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת.
 
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " (14 T.D ). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.
 
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " (14 T.D ). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.
 
 
  +
'''חיים חוטר-ישי</div>
  +
  +
<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:288px; margin: 0px;">
  +
  +
'''תצפית'''<br />
  +
מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו על לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה, לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין.
  +
 
'''חיים חוטר-ישי</div>
 
'''חיים חוטר-ישי</div>
   

גרסה מ־09:34, 18 בדצמבר 2007

בניית מגדל המים בנחביר, 1947

מגדל המים בנחאביר, נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים במלחמת העצמאות ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.

מגדל המים בנחביר, גובהו 11 מ'

מגדל המים
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת. המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " (14 T.D ). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.

חיים חוטר-ישי

תצפית
מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו על לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה, לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין.

חיים חוטר-ישי