כלא עזה

יצחקי (עומד שלישי מימין) והחבר'ה בנחביר: לפני ואחרי הכלא בעזה (כנראה)

כלא עזה - שימש אכסניה לכמה מחברי בארי - אהרן יצחקי, איזי רייך ובמיק.

יצחקי "בילה" בכלא עזה פעמיים. בפעם הראשונה, בדצמבר 1946, כשהיה בדרכו מנחאביר לדורות, כדי ללמוד את עבודת היעור. בדרך הוא נעצר ללא תעודת זהות, ע"י שוטר בריטי. היות ולא הצליח ליצור קשר עם הבית ואיש לא ידע לאן הוא נעלם, הוא נשאר בכלא במשך שלושה ימים רצופים. רק לאחר שהקים רעש וכמעט ותלש את שער הברזל של כלא עזה, שיחררו אותו מהכלא, עם מחשבות נוגות על מצבו הנפשי. בפעם השניה נכלא יצחקי במרץ 1947, ביום הורדת המעפילים מהאניה "שבתאי לוז'ינסקי". הוא נשלח ע"י מפקד ההגנה המרחבית, מחופש לערבי, ליצור קשר עם מפקדי המבצע בניצנים, מאחר שקשר האלחוט נותק. בדרכו בחזרה, נעצר יצחקי ע"י כפריים ערבים והובא לכלא עזה. מאחר והיה מוכר להם מהפעם הקודמת הם מיהרו לשלחו לחופשי.

איזי, לעומת זאת, נסע באוטובוס מיפו לעזה, ערב מלחמת העצמאות, בדרכו חזרה מקורס אלחוטאים. ליד מיג'דל (היום - העיר אשקלון), הוא נעצר ע"י שוטר בריטי, היות ולא היתה בידו תעודת זהות. הוא הובא לכלא עזה והוכנס לתא מעצר יחד עם כמה פושעים מה"שבאב" של עזה. אלה ניסו ליצור עם איזי קשרים שלא היו כל–כך לרוחו. למחרת הצליח איזי להשתחרר מהכלא, בעזרתו של מוכתר נחאביר, רפאל צורני ומאז הקשרים שלו עם כלא עזה ועם ה"שבאב" של עזה - נותקו.

גם במיק נעצר ונכלא ללילה אחד בכלא עזה ב-1946. בהיותו בדרך לקורס נשק וסליקים שהתקיים ברוחמה הוא נעצר ליד ג'וליס עם חבר נוסף. היות ולא היו לו תעודות מסודרות נלקח לעזה, נחקר שם ושוחרר לאחר לילה בכלא לאחר התערבות של הגורמים המתאימים.