כדורסל

הפועל בארי הירבו לקלוע, לעודד ולצעוק על השופט: צחי גד, הדר ג', יניב גלברד ומושקה

כדורסל - הפעילות בענף ספורט זה החלה בתחילת 1954, כמשחק של חובבים. המשחק נגד גבים, שנערך במאי 1956, נגמר בתבוסה - 52:39, ("המשחק של הקבוצה שלנו היה טוב, אבל הם היטיבו לקלוע לסל"). קבוצת המייסדים כללה את ספי כהן ז"ל, גדעון שומרוני ז"ל, אבינעם סיון, יוסל'ה כפרי ומושק'ה גלברד. בראשית שנות ה–60 שופץ ורוצף מגרש כדורסל זמני וסודרה בו תאורה. ("אצטדיון" זה שוכן כיום בלב שכונת מגורים ומשמש למשחקי ילדים בעיקר). בנובמבר 1962 גברה קבוצה צעירה מקיבוץ קדמה על קבוצה מבארי (38:27), כאשר לסגל הצטרפו מבני המקום - עמירי לב, מרדכי נווה וגידי צרניק ז"ל. במרץ 1971 נחנך מגרש הכדורסל החדש, ליד בריכת השחיה. בטורניר בין ענפי, שנערך לרגל האירוע, גברה נבחרת הפלחה על הפרדס, המטע, הדפוס והרפת.

ב–1973 הוקמה קבוצת "הפועל בארי", שהעפילה בסוף העונה לליגה ב'. מאמן הקבוצה ומנהלה - אודי ברמק. במקביל, התארגנה קבוצת נערים מבארי למשחקים בליגה לנוער (עילית). ב–1978 העפילה קבוצת הבוגרים לליגה א', לאחר ניצחון על "הפועל אילת" (51:79). ב–1981 הצטרף מאמן–שחקן (מבחוץ), אלי כהן ובעזרתו הגיעו להישגים רבים. ב–1982, הפסד באשקלון על חודה של נקודה, מנע את הקבוצה מלהעפיל לליגה הארצית. עד 1986 הצטרפו שחקנים מבני בארי ומהאזור, אך לאחר עזיבתו של אלי כהן, ירדה הקבוצה שוב לליגה ב'. מבין הצעירים הצטיינו והתמידו - ניצן רענן, מוטי ברק, והאחים צחי גד והדר גלברד (כשהשניים גם מאמנים לסירוגין). בפברואר 1987, במשחקי אליפות 11 הנקודות, לציון 40 שנה לעליה על הקרקע, זכתה בארי במקום הראשון (נגד משמר– הנגב, תקומה, גלאון וחצרים). מ–1991 המשיכו הבוגרים לשחק בליגה במסגרת קבוצה אזורית (האימונים בנירים). ב–1993 הצטרפו כוחות צעירים - איתי כהן ואריק קראוניק. ב–1994 עבר איתי לשחק במכבי ראשון–לציון בליגה הלאומית. עד סוף 1995 התחזקה הפעילות במשחקי הכדורסל בקרב הילדים (עד גיל 14) ונוער (עד גיל 18) במסגרות הליגה הארצית, המחוזית או בליגה הלאומית לנוער, תחת חסותה של המ.א. "אשכול" (ע"ע). האימונים של הילדים והנוער נכללים בחוגי ההעשרה של ביה"ס "מעלה הבשור" (ע"ע) וקבוצת הבוגרים ממשיכה לשחק במסגרת ליגה ב' דרום.