חירבת גררית: הבדלים בין גרסאות בדף
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: |
+ | [[תמונה:Hirbet_Grarit_Psifas.jpg|290px|thumb|חירבת גררית: ריצפת פסיפס יפה]] |
| + | [[תמונה:Grarit.jpg|290px|thumb|חירבת גררית: הבאר התלויה]] |
||
| − | '''חירבת גררית''' (אום ג'ראר) - אתר עתיקות ממערב ל[[מכרות הגפרית]], על הגדה הצפונית של נחל הבשור. המקום התגלה ע"י האנגלים במלחמת העולם הראשונה. באתר, ריצפת פסיפס של כנסיה, מבנים שונים ובורות מים |
+ | '''חירבת גררית''' (אום ג'ראר) - אתר עתיקות ממערב ל[[מכרות הגפרית]], על הגדה הצפונית של נחל הבשור. המקום התגלה ע"י האנגלים במלחמת העולם הראשונה. באתר, ריצפת פסיפס של כנסיה, מבנים שונים ובורות מים, כתובות ושרידים מהתקופה הביזנטית ומתקופות מאוחרות יותר. |
| + | |||
| + | בחפירות שנעשו בשנות ה-60 נתגלתה בחורבות גררית רצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית. הרצפה נחשפה בשנית ב-1995, ע"י בני כיתת "[[סביון-יערה|סביון]]". והוריהם, במסגרת מבצעי בר-המצווה. החפירות סייעו להציל מן האתר ממצאים שהיו נתונים בסכנת התמוטטות וסחף הנחל. |
||
| + | |||
| + | תהליך הסחף המתמשך מוטט חלקים של רצפת הפסיפס אל תוך הנחל. כדי להציל את שרידי הפסיפס שנותרו, הוחלט לנתק את הפסיפס מאתרו ולהעבירו למחסני רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים. |
||
| + | בשנת 2005, לרגל חגיגות 60 שנה להיווסדו של קיבוץ בארי, פנו אנשי הקיבוץ בבקשה לקבל את הפסיפס למשמרת ולהציגו באוסף הארכיאולוגי של הקיבוץ. פעולות שימור הפסיפס והכנתו לתצוגה מומנו על ידי קיבוץ בארי. גודל הפסיפס המוצג הוא 3X3 מ'. |
||
| + | |||
| + | *[http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?id=37&subject_id=9&site_id=17 '''חורבת גררית''' באתר רשות העתיקות] |
||
| + | |||
| + | [[תמונה:Hirbet_Grarit_Ofer.jpg|right|450px|thumb|חירבת גררית: אתר עתיקות הולך ונעלם]] |
||
[[קטגוריה:ח]] |
[[קטגוריה:ח]] |
||
| + | [[קטגוריה:ארכיאולוגיה]] |
||
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]] |
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]] |
||
[[קטגוריה:סביבה]] |
[[קטגוריה:סביבה]] |
||
גרסה אחרונה מ־15:22, 22 ביולי 2011
חירבת גררית (אום ג'ראר) - אתר עתיקות ממערב למכרות הגפרית, על הגדה הצפונית של נחל הבשור. המקום התגלה ע"י האנגלים במלחמת העולם הראשונה. באתר, ריצפת פסיפס של כנסיה, מבנים שונים ובורות מים, כתובות ושרידים מהתקופה הביזנטית ומתקופות מאוחרות יותר.
בחפירות שנעשו בשנות ה-60 נתגלתה בחורבות גררית רצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית. הרצפה נחשפה בשנית ב-1995, ע"י בני כיתת "סביון". והוריהם, במסגרת מבצעי בר-המצווה. החפירות סייעו להציל מן האתר ממצאים שהיו נתונים בסכנת התמוטטות וסחף הנחל.
תהליך הסחף המתמשך מוטט חלקים של רצפת הפסיפס אל תוך הנחל. כדי להציל את שרידי הפסיפס שנותרו, הוחלט לנתק את הפסיפס מאתרו ולהעבירו למחסני רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים. בשנת 2005, לרגל חגיגות 60 שנה להיווסדו של קיבוץ בארי, פנו אנשי הקיבוץ בבקשה לקבל את הפסיפס למשמרת ולהציגו באוסף הארכיאולוגי של הקיבוץ. פעולות שימור הפסיפס והכנתו לתצוגה מומנו על ידי קיבוץ בארי. גודל הפסיפס המוצג הוא 3X3 מ'.
