ויקיפרינט

לוגו הוויקיפרינט שעוצב ע"י יגאל זורע

ויקיפרינט הוא האנציקלופדיה המקוונת של דפוס בארי. זהו אתר ויקי הנמצא על שרת פנימי בדפוס, אליו מחוברים כל המחשבים ברשת מנהלה בדפוס ב-Local Intranet (שים לב, לא באינטרנט! מסיבה זו גם לא ניתן פה קישור לאתר), והמשתמשים יכולים לגלוש בו באמצעות כל דפדפן.

הוויקיפרינט מחזיק בתוכו את כל הידע המקצועי שקיים בדפוס בארי. מדובר בידע מצטבר שהוא ספציפי למפעל, כזה שלא ניתן לקרוא עליו או ללמוד אותו ממקורות אחרים, כמו ספרי הדרכה של מכונות ותוכנות או קורסים מקצועיים שונים. הידע המקיף הזה נאסף מגורמים מקצועיים שונים במפעל, והושם בוויקיפרינט, תוך הקפדה על רלוונטיות ושימושיות, ועל ניסוחים בהירים וממצים בשפה קומוניקטיבית. מאגר הידע נבנה בהדרגה, למען המשתמשים ועל-ידם. כל עובד בדפוס יכול להיות שותף בכתיבת הערכים בוויקיפרינט ולתרום מהידע המקצועי שלו לתועלת כלל המשתמשים.

המידע המאוחסן בוויקיפרינט משמש כאנציקלופדיה וכחוברת הדרכה לעובד החדש והוותיק גם יחד. הוא מתעדכן באופן יומיומי ושומר על רלוונטיות מתמדת, הוא זמין מכל מחשב ברשת מנהלה בכל מחלקה, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, לשימוש כל עובד, בכל תפקיד, בכל משמרת.

תחומי התוכן של הוויקיפרינט

• היכרות עם המפעל ועם היכולות הטכנולוגיות שלו
• מוצרים שמייצרים בדפוס בארי ותהליכי הייצור שלהם
• מכונות ייצור ודרך הפעלתן
• נוהלי עבודה ברמות שונות (רמת המפעל, רמת המחלקה, רמת המכונה)
• נושאים רלוונטיים במקצוע הדפוס

השימוש בידע שנמצא בוויקיפרינט

הידע שנאסף בוויקיפרינט נועד ל:

• הכשרת עובדים חדשים ומתן ידע בסיסי בתחום כל תפקיד.
• רענון ידע קיים ומקור להתעדכנות קבועה.
• הרחבה והעמקת הידע בתחומים המשיקים לתפקיד העובד במפעל.
• התמקצעות והעשרה בתחום מקצוע הדפוס.

ראו גם

• ויקיפרינט - הדבר הטוב הבא, כתבה על הוויקיפרינט ועל ויקיבוץ בעיתון 12 אינטש פלוס, 8.2007 (ראה בדף השני בקובץ ה-pdf)

ויקי או וויקי? דיון בנושא נערך בקרב משתמשי הוויקיפדיה הישראלית. ההחלטה שנתקבלה: ו' עיצורית (העיצור w) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "הוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה) ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד).